עדיין חברות, עדיין מצחיקות

"חברות הכי טובות", הקומדיה של ענת גוב שעלתה לראשונה בקאמרי ב-1999 והייתה הצלחה היסטרית (כ-700 הצגות) בכיכובן של קרן מור, ענת וקסמן ושרה פון-שוורצה, הכניסה לפנתיאון הקומדיה הישראלית את טר?יאלוג (דיאלוג משולש, חידשתי) המוצצת - אולי התשובה הישראלית לסצנת האורגזמה המזויפת של סאלי ב"כשהארי פגש את סאלי". ואם תהיתם, נסיר ספק כבר בפתיחה: כן, גם בגרסת 2013 הקטע הזה מצחיק עד מאוד, ושלוש הכוכבות הנוכחיות - מיה דגן, יעל לבנטל ושרית וינו-אלעד - ממצות בדייקנות קומית כל מילה, אינטונציה ופאוזה. נכון, בגרסת 1999 היה לקטע הזה גם ממד של אפקט הלם - הישירות, הנועזות, הפתיחות, שבחלוף 14 שנה קהו משהו - אבל זה לא משנה. קומדיה אמורה להצחיק, והקומדיה הזו עושה את העבודה כמו שצריך, ומוכיחה שוב את כשרונה של גוב המנוחה.

זהו סיפור מפגש של שלוש חברות, ללי, תרצה וסופי, שהיו חברות הכי טובות מגיל 16 בערך. בגיל 40 הן שבות ונפגשות בביתה של ללי, אחרי קרוב לשנתיים של נתק, ותוך כדי בירור הסיבות האמיתיות לכך, הן חוזרות ובוחנות את החברות ביניהן לאורך השנים, את הצמתים החשובים ואת נקודות המפנה. זה שנון, זה מצחיק מאוד וגם קצת עצוב, זה אותנטי, ישיר ומפוכח, ישראלי מאוד ולגמרי מעורר הזדהות ואמפתיה.

ההעלאה המחודשת שהיא גם מחווה לגוב - אשר על פי הדיווחים שמחה על היוזמה ואף נכחה בחזרות בראשית העבודה על ההפקה - הייתה צריכה לעמוד לא רק במבחן הזמן, אלא גם במבחן ההשוואה, לאור ההצלחה הגדולה של ההפקה הראשונה שגם נהפכה בהמשך לסדרת טלוויזיה עם שלוש הכוכבות המקוריות, אשר זוהו מאוד עם תפקידיהן. ההפקה הנוכחית עומדת בכבוד בשני המבחנים. המחזה כשלעצמו, גם אם אינו נועז או חדשני כפי שהיה אז, עדיין מצחיק וקולח וקליל, קומדיה מבדרת טובה (כמו הקומדיות המוצלחות של ניל סיימון, שממשיכות להצחיק ולבדר לאורך שנים). וכוכבות הגרסה הנוכחית טובות, מצחיקות ומלוטשות כשלעצמן, בנפרד לגמרי ממה שהיו בשעתן וקסמן, מור ופון-שוורצה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

מיה דגן עושה בקלות מטעמים מסופי הביצ'ית המרירה, יעל לבנטל מתגלה שוב כקומיקאית מעולה, שיודעת להפיק את המקסימום מדמותה של תרצה המתרפסת-מתנשאת וכאילו מעודנת, ושרית וינו-אלעד מצליחה להיות משכנעת, סימפתית ואמינה כללי, הסטרייט-מנית שבחבורה (דמות שהיא תמיד די כפוית טובה לצד הקומיקאיות עם הפאנץ'-ליינים הבלתי נגמרים). כשדגן תלד בעוד כמה חודשים תיכנס וינו-אלעד לנעלי סופי (והדס קלדרון תגלם את ללי), ומן הסתם תחגוג עליה, כי למי ששכח - וינו-אלעד היא קומיקאית שמסוגלת להתפרע יופי על תפקיד כזה.

שורה תחתונה: קומדיה מצחיקה, מבדרת ועשויה היטב, שעתיים-מינוס של הנאה בכיף.

"חברות הכי טובות", תיאטרון בית ליסין ותיאטרון הקאמרי. מאת: ענת גוב; בימוי: גלעד קמחי; תפאורה: ערן עצמו; תלבושות: מוני מדניק; תאורה: אורי מורג; עריכה מוזיקלית: אמיר לקנר. משתתפות: שרית וינו-אלעד, מיה דגן, יעל לבנטל, שמרית לוסטיג, כנרת לימוני, דינה סנדרסון. משך ההצגה: שעה ו-40 דקות, ללא הפסקה

עוד על תיאטרון:

איש קטן, חוויה גדולה

מרוב עצים לא רואים את הפרדס

זעקה של דור

רוצים לראות משהו באמת טוב?