חזרה לבריאות טובה

עוצרים את הידרדרות הכליות

במרכז הרפואי שיבא זוהו תאי גזע יוצרי כליה היכולים לבנות "חלקי חילוף" כלייתיים, שעשויים לתת מענה נוסף לחולים במחלות כליה כרוניות
מערכת מוטק'ה 15/10/13
עוצרים את הידרדרות הכליות
צילום: Shutterstock

צילום: Shutterstock 

 

הכליה היא איבר חיוני ביונקים האחראי לסילוק תוצרי לוואי מהדם ועל שיווי המשקל של מים ומומסים בגופנו. שכיחות מחלות כליה עולה בקצב גבוה. כיום עומדות בפני החולים במחלות כליה כרוניות המידרדרים לאי ספיקה כלייתית מתקדמת שתי אופציות טיפוליות, האחת - דיאליזה, והשנייה - השתלת כליה. כידוע, קיים מחסור ניכר באיברים להשתלה אשר מגביל אופציה זו.


לפיכך קיים צורך קליני משמעותי לייצר או לתקן נפרונים המהווים את היחידה התפקודית הכלייתית (בנפרונים נוצר השתן, ובחולי הכליה הולכת ופוחתת כמות הנפרונים התקינים). רפואה רגנרטיבית, המסתמכת על השתלות תאים במטרה לשקם ולייצב תפקוד תקין של רקמות פגומות, עשויה להוות פתרון נוסף. השתלת תאים המסוגלים לייצר תאי נפרון עשויה לשפר את התפקוד הכלייתי ולמנוע את הידרדרות המחלה.


פרופ' בנימין דקל, נפרולוג ילדים ומנהל המכון לחקר תאי אב בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, ומדענים נוספים בעולם חוקרים את האפשרות של השתלת תאים בעלי יכולת לרגנרציה כלייתית במודלים ניסויים של מחלת כליות. האתגר העיקרי הוא לזהות תא גזע שיכול לייצר תאי נפרון ואף רקמת כליה תקינה, דהיינו לבודד תאי גזע יוצרי כליה. תאי גזע ממוח עצם, שהינם תאי הגזע הנגישים ביותר בבני אדם, אינם יוצרים רקמת כליה, על כן נוצר צורך חיוני לחפש תאי גזע יוצרי כליה ממקורות אחרים.


לאור כל זאת בדקו פרופסור בנימין דקל וצוותו, במכון לחקר תאי אב בילדים, את האפשרויות של קיום תאי גזע יוצרי כליה בתוך הכליות עצמן, מתוך הבנה שרק בכליה קיימים תאים יוצרי כליה. תאי גזע רקמתיים כגון אלה מוכוונים לייצר אך ורק את התאים הבוגרים ברקמה שבה הם שוהים.

 

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


צוות המחקר, שכלל את החוקרת הבכירה ד"ר אורית הררי-שטיינברג ואת תלמידת הדוקטורט סלי מצוינים, הצליחו לאפיין סמנים ספציפיים של תאי גזע כלייתיים ברקמת כליה עוברית מתפתחת, ולאחר זיהוי הסמנים הללו הצליחו לבודד את התאים ולתרבת את תאי הגזע על מנת להגדיל את מספרם. היכולות הרגנרטיביות של התאים הודגמו, בן היתר, כאשר הושתלו במודל חיה התפתחותי שפותח על ידי פרופ' רון גולדשטיין מאוניברסיטת בר-אילן.


בנוסף השתילו החוקרים את התאים האנושיים הללו בכליות של עכברים שהושרה בהם נזק כרוני. הם הצליחו להדגים שהתאים שורדים, מתרבים ומתארגנים במבנים כלייתיים בוגרים. יתרה מכך, פרופ' דקל וצוותו הצליחו להדגים כי השתלת התאים האנושיים בכליות של עכברים הסובלים מנזק כרוני בלתי הפיך הצליחה למנוע את הידרדרות התפקוד הכלייתי ולעצור את התפתחות המחלה.


מחקר חדשני זה מדגים לראשונה תאי גזע יוצרי כליה המבודדים מרקמת כליה אנושית מתפתחת, בעלי יכולת לייצר "חלקי חילוף" לכליה חיה ולשפר תפקוד כלייתי. ההשלכות היישומיות של ממצאים אלה על הטיפול בכשל כלייתי בבני אדם בעתיד הן בעלות פוטנציאל מרחיק לכת.

 

עוד על מחלות כליה:
מחלת כליות - האיום הגדול ביותר לסוכרתיים

ישיבה ממושכת מעלה סיכון למחלת כליות

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה

משקפי מולטיפוקל – מדוע הם כל כך יקרים ומה אנחנו באמת מקבלים תמורת הכסף?

בשיתוףOptiStore

זה לא סוד שמשקפי מולטיפוקל הם לא עניין זול. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לשמור על העיניים...

לקריאת הכתבה
השירות המהפכני שמשנה את עולם הבריאות בישראל

בשיתוף MediWho

אין כמעט מי שלא התמודד עם ניסיון לקבוע תור לרופא מומחה עקב בעיה רפואית דחופה, וקיבל מקופת...

לקריאת הכתבה
הפיתוח החדשני שמקל על מטופלים בצריכת קנאביס רפואי

 

מוגש מטעם Peace Naturals

 

בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בקנאביס רפואי בגיל השלישי במדינות מערביות רבות....

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה