עכשיו הזמן לקקטוסים וסוקולנטים

גם אם השתכנעתם שאתם רוצחי צמחים סדרתיים, לאחר שרבים וטובים מהם קמלו תחת ידיכם, מפגש עם הסוקולנטים יספק חוויה מתקנת. חוץ מהצד הדקורטיבי שלהם, הצמחים הבשרניים הללו, ימחלו לכם על שכחנות ולא יורידו ראש אחרי שבועיים של יובש, יוותרו על דישון, יעמדו בכל מזג אוויר ויצליחו מאוד גם בעציצים.

נוטים להתייחס אליהם כאל משפחה, אבל הסוקולנטים הם צמחים ממשפחות בוטניות שונות, שהמשותף להם הוא הסוקולנטיות, בשרניות בעברית. במלים אחרות, אבריהם מסוגלים לאגור מים. מכיוון שכך, מגוון הצורות, המרקמים וסוגי הפריחות שהם מספקים, רחב במיוחד. חלקם פיסוליים וזקופים, אחרים משתלשלים או משתרעים, חלקם קוצניים והעלים שלהם באים בשלל צבעים וצורות.

קקטוסים: צומחים כל השנה וכמעט אינם זקוקים להשקיה. צילום: עדי כץ 

מכיוון שהם צמחים רב שנתיים, גם לא תצטרכו לשתול אותם שוב מדי עונה והם פשוט ימשיכו להיות שם ומלבד חסכנותם במים, יתרון חשוב באקלים הישראלי. הם לא ידרשו גיזום ועיצוב, עם כי חלקם ישמחו לקיטום קל בתום עונת הפריחה. יתרון נוסף הוא, שניתן להרבות אותם מייחורים. כלומר, גם העלות הכספית קטנה, כשענף או אפילו עלה אחד, יכולים לייצר ערוגה שלמה. אפשר אגב להרבות אותם כל השנה, למרות שעכשיו בתחילת הקיץ, הזמן מתאים במיוחד.

רוב הסוקולנטים אינם בררנים גם בנוגע לתאורת שמש ויסתפקו בתנאי חצי צל או צל מלא. חלקם אף רגישים לקרינה ישירה ויפתחו בחשיפת יתר מעין כוויות בצורת כתמים חומים. מרביתם  יסתפקו בהשקיה אחת לשבוע, בהתאם לגודל ולמיקום. השקיית יתר תזיק להם בוודאות ותגרום לריקבון.

הסוקולנטים למיניהם ישגשגו כאמור, ואפשר בשילוב של מינים שונים, גם בעציצים ואדניות, על אדן החלון או במרפסת. לעתים הם אף יעדיפו להתבסס במיכל שתילה ולא באדמת הגינה הפתוחה. מכיוון שמערכת השורשים שלהם קטנה יחסית, מינים רבים של סוקולנטים יוכלו להתקיים גם בעציץ קטן או שטוח.

 
סוקולנטים: זהירות מעודף מים! צילום: עדי כץ

רגישותם לעודף מים מחייבת שתילה בתערובת שתילה מנוקזת, כזו שתיתן למים להמשיך לזרום הלאה. ניתן לוודא זאת בהוספת חלקי טוף או שברי חרס וחצץ לתערובת השתילה והקפדה שפתחי הניקוז של העציץ אינם סתומים. אם העציצים בחצר, כדאי לחסות עליהם בחורף מגשם וגם ממטחי ברד, שלא ממש ייטיבו איתם.

גם כשהם שתולים בגינה עצמה, הצמחים הבשרניים ישתלבו כמעט בכל מקום, כולל בין וסביב מסלעות. חלקם ישתרעו במהירות ויכסו שטחים, צורתם הפיסולית והמרשימה של אחרים, בהם הקקטוסים למיניהם, תשתלב יפה עם אלמנטים עיצוביים בגינה.

להלן כמה הצעות:

קקטוסים

קקטוסים. צילום: עדי כץ

קקטוסים ענקיים מעלים באסוציאציה את המערבונים הנושנים ואת מדבריות אריזונה ומקסיקו. הגרסה המוקטנת שלהם, שמתווסף לה ראש צבעוני, מזכירה יותר את שוק הפרחים באמסטרדם. אבל קקטוסים יש הרבה והם באים בשלל צורות וגדלים וגם אצלכם בגינה הם יכולים לשגשג. צריך רק לברר תחילה את גודלם הסופי ולמקם בשטח שיאפשר להם לגדול, להצטייד בכפפות קשיחות להתאזר בסבלנות, כי הם גדלים לאט.

הקקטוסים הם קבוצה אחת מבין הסוקולנטים, מרביתם שייכים למשפחת הצבריים ונושאים קוצים והם ללא ספק מהיותר ייחודיים בעולם הצומח. מבחינת המבנה, את הגבעול והעלים של הצמח הקלאסי, מחליפה רקמה בשרנית וקוצנית, המאפשרת שרידות בתנאי יובש והגנה מטורפים.  

Golden Barrel Cactus, Echinocactus Grusonii Plant. צילום: shutterstock

קקטוסים אוהבים הרבה אור שמש, אבל לא יקמלו גם בצל. עציץ שנמצא בתוך הבית, כדאי למקם במקום מואר. הם יסתפקו בהשקיה חד שבועית, כדאי לדשן אותם אחת לשנה ואויביהם העיקריים הם חרקים זעירים בשם אקריות.

מינים של קקטוסים לא חסרים בכל גודל וצורה, בהתאם לשטח שברשותכם. אחד הידועים בהם קרוי בשם המרושע "כיסא החותנת" ומגיע למימדים גדולים, אבל בגינה הביתית הממוצעת, אפשר להסתפק בזנים קטנים יותר ואולי לבחור אותם לפי צבעי הפריחות. 

ניצנית

הניצנית היא סוקולנט צנוע, אך מרהיב בפריחתו השופעת ועזת הצבע, המשתנה בהתאם לזן. הוא צמח קטן יחסית, שיגיע בזמן פריחתו לגובה של 60 סנטימטר וחלק מזניו יכול להתאים גם לעציץ מינימלי בגודלו. עלי הניצנית עגולים וצבעם ירוק כהה, אבל שוליהם מאדימים בחורף.

?
ניצנית. צילום: עדי כץ

גם הניצנית היא צמח רב שנתי וגם אותה וניתן להרבות מייחורים (לצערם של בעלי המשתלות). היא מעדיפה שמש חלקית, אך תצמח ותפרח יפה גם בשמש מלאה ותסתפק בהשקיה מועטה, עם הקפדה על ניקוז טוב.

צורית

צורית. צילום: עדי כץ

אחד הסוקולנטים היותר דקורטיביים מבחינת מבנה העלים והצימוח המיוחד, היא הצורית למיניה. היא נראית מעולה בעציצים, גם תלויים. מבנה הצמח הוא מה שנהוג לקרוא "עשבוני" והוא בנוי גבעולים ארוכים, שבקצותיהם עטרות עלים רב שכבתיות בגווני ירוק בהיר.

הצורית, שמוצאה באירופה, מתאימה לגידול גם באזורים קרירים. הצמח לא דורש השקיה מרובה, עמיד גם במזג אוויר קיצוני ויודע להשתרע ולהתרבות בכוחות עצמו. הוא רב שנתי, אך קצב הצימוח שלו אינו מהיר והוא יגיע לגובה של 10-20 סנטימטר בלבד.

הצורית תודה לכם על תנאי צל חלקי וקרקע מנוקזת ובאביב ובקיץ תוציא תפרחת ארוכה של פרחים קטנטנים כוכביים בשלל צבעים, בהתאם לזן.

אגבה רכה

אגבה רכה. צילום: עדי כץ

אם יש לכם מקום פנוי בגינה, לכו על האגבה הרכה. הצמח מרשים במיוחד והמראה הפראי ופיסולי כאחד שלו, יכול להקפיץ את מראה הגינה. לאגבה הרכה מבנה של שושנת עלים גדולה שצבעם ירוק-אפור וקצותיהם מחודדים. הצמח גדל למימדים לא קטנים ויכול להגיע, באיטיות אמנם, לגובה של מטר. הוא חובב תנאי שמש מלאה, אבל עמיד בקור ויתבסס גם בקרקע מלוחה.

בניגוד לסוקולנטים אחרים, הפריחה אצל האגבות בכלל נדירה ומופיעה רק שנים אחרי השתילה. עמוד התפרחת הגבוה המכוסה פרחים זעירים צהובים, מסמן גם את מותו של צמח האם.    

אלוורה

האלוורה בעלת העלים הבשרניים, המוארכים ומשונני השוליים, מהסוקולנטים המוכרים והוותיקים, משמשת בנוסף לתפקידה כצמח נוי, גם צמח מרפא ותתאים גם לגינה וגם לעציץ. הג'ל שנמצא בתוך עלי הצמח הוא גם אכיל ובעל תכונות בריאותיות רבות, אך בעיקר ידוע כתרופה לשימוש חיצוני במריחה על העור להרגעת וריפוי כוויות, עקיצות וגם מחלות עור כמו אקזמות ופריחות.

צמח האלוורה יכולה להגיע לגובה של 30-70 סנטימטר ומוציא גם הוא פריחה על עמוד, עם פרחים כתומים-אדומים. אפשר לקנות שתיל או להרבות על ידי הפרדת צמחי בת (ועכשיו העונה הטובה ביותר) ובכל מקרה, להתכונן נפשית לאיטיות צמיחתה.

האלוורה מעדיפה שמש מלאה, אבל תצמח גם בצל וזקוקה להשקיה מועטה. את העלים ניתן לקטום לצורך שימוש לאורך כל השנה. עלים נגועים, רצוי לגזום תמיד.

 
אלוורה. צילום: shutterstock

מרפסות או לא להיות

לחדש את הגינה בקיץ

8 תבלינים שכדאי לכם לשתול עכשיו

הכניסו צבע לגינה

עצים קטנים בגינה קטנה: זה אפשרי

איך למשוך ציפורים לגינה שלכם?

הצטרפו לקהילת הגינון של מוטק'ה