על בועות פיננסיות ואוצרות טבע

בועות פיננסיות לובשות פנים שונות בזמנים שונים ובמקומות שונים. בעשורים האחרונים חזינו בבועת נדל"ן בלונדון, בועת מטבע בשווקים המתעוררים במזרח, בועת טכנולוגיה בארצות הברית וכמובן - בועת ההלוואות הגלובלית העצומה שהתפוצצה בשנת 2008. עם זאת, יש מקומות בודדים שבהם שבה ומתנפחת אותה הבועה שוב ושוב, והציבור לא לומד את הלקח. קחו את תל אביב, לדוגמה. ישראל, כידוע, מוקפת במדינות ערב, ובמעגל ההיקפי הרחב יותר מצויות אימפריות הנפט והגז הטבעי הערביות (והפרסית). דומה שהיעדר באר נפט של ממש משלנו גורמת לנו מפח נפש לאומי זה דורות. אבל הישראלים לא מוותרים, ושבים ומחפשים נפט (וגז טבעי), וזה 50 שנה שבות מניות השותפויות לחיפושי נפט וגז וטסות לשמים. מיותר לציין שפעם אחר פעם הן שבות ומתרסקות. מובן שבימינו אנו בועת החברות המחפשות גז טבעי, יש לה על מה להישען. הרי אך לפני שנה נמצאו באתרים תמר ודלית מרבצי גז טבעי עצומים בגודלם המוערכים, נכון לאתמול (בסקירה שפרסם בית ההשקעות איי.בי.איי), בכ-6.5 מיליארד דולר. עם זאת - ולמרות ההסתברות הסטטיסטית להימצאות של גז טבעי (ואולי גם נפט!) נוסף ליד מרבצים קיימים - ספק רב אם יש צדק כלכלי בהמשך ההתנפחות של כלל ניירות הערך הקשורים לענף חיפוש משאבי האנרגיה בישראל.


כך גם עולה מסקירתו הנזכרת לעיל של האנליסט גיל בשן מחברת איי.בי.איי. בשן כותב באורח נחרץ למדי על החברות השותפות במרבצי הגז שכבר נמצאו: "יהיה זה חסר אחריות מבחינתנו לתמחר תרחיש כל כך אופטימי ולהתעלם לחלוטין מהסיכונים". וכן, בשן מדבר על השותפויות שכבר מצאו גז. ברור לחלוטין שהסיכון הכלכלי הטמון בשותפויות שטרם מצאו גז גבוה פי כמה וכמה. אגב, בשן לא מעדכן את מחירי היעד של מניות דלק קידוחים, דלק אנרגיה ואבנר, השותפות במרבצי הגז, למרות שמחיריהן בפועל גבוהים ממחירי היעד שקבע להן בעבר. במלים אחרות, הוא ממליץ למכור את המניות. מדובר באקט דרמטי וחריג עבור אנליסטים, ובוודאי עבור אלה המכסים ענף מצליח כל כך. ובאותה נשימה: אתמול רכשה חברת אי.די.בי פיתוח שבשליטת נוחי דנקנר מניות בחברת מודיעין יהש, הפועלת אף היא לחיפוש נפט. החברה אף מציינת כי היא מתכננת לבקש ממשרד התשתיות הלאומיות רישיון לחיפוש נפט בים התיכון. תוצאת המהלך של דנקנר: זינוק של 12.5 אחוז במחיר מניית מודיעין יהש. וכל זאת למה? בגלל השילוב בין דנקנר המצליח למניות נפט המציתות את דמיון המשקיעים. ובכן, כדאי להזכיר לאלה המתלהבים מהפוטנציאל הכלכלי של מחפשי האוצרות, שחברות כמו אבנר וישראמקו (שכאמור, הצליחו סוף סוף למצוא אוצרות) היו בעיבורן של בועות פיננסיות עוד בשנות התשעים, ושהשמועות על נפט בחולות חלץ החלו לפני יותר מ-50 שנה. המניות המריאו לשמים, צנחו לאדמה - ונפט טרם מצאנו. ולכן כדאי לזכור היום יותר מתמיד: במקום שמתרכזים כל כך הרבה חלומות, יש סיכוי סביר ביותר שהמציאות תעיר את המשקיעים יום אחד. השקעה במניות של חברות המחפשות אוצרות טבע היא ספקולטיבית מאוד, והיא מומלצת רק עבור מי שיכול לספוג הפסדים של ממש. אני ממליץ מאוד להמשיך לחלום, אבל לא לסכן את חסכונותיכם במסגרת החלום.
עוד על כלכלה והשקעות:

נדל"ן: האם המחירים עולים או יורדים?

איגוד הבנקים: לעודד חיסכון לטווח ארוך

הבורסה עולה? זהירות!

אפיקי השקעה - מילון מונחים (א')

מדריך קופות גמל - חלק א'

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כלכלה ופיננסים