חזרה להחיים הטובים

על גברים, נשים ומאבקי כוח

רמי ברוך, המגלם את הגבר השתלטן המנסה לעצב לו אישה קטנה, טיפשה וכנועה כלבבו, שולט ביד רמה ומרנינה בקומדיה המהנה של מולייר "בית ספר לנשים"
אורית הראל 17/10/12
על גברים, נשים ומאבקי כוח

שני כוכבים יש בהפקה המשותפת לתיאטרון הקאמרי ולתיאטרון חיפה של הקומדיה של מולייר "בית ספר לנשים": השחקן רמי ברוך, המגלם את התפקיד הראשי של ארנולף, הגבר השתלטן המבקש לעצב לעצמו אישה אידיאלית לטעמו לצורכי נישואים (כלומר כנועה, יפה וטיפשה), והנוסח העברי של המחזה, של אלי ביז'אווי.

מולייר כתב את הקומדיה הזאת, על גברים, נשים וכל מאבקי ומאזני הכוחות (שישנם או אינם) ביניהם במאה ה-17, בגיל 40, די בצלמו - קצת אחרי שנישא לאישה צעירה ממנו בעשרים שנה, שבגדה בו. הטקסטים, האמירות והאבחנות נותרו רלוונטיים גם היום; הנוסח העברי של ביז'אווי, שנאמן לסגנון של מוליייר במשקל ובחריזה, גורם לכל זה להישמע קולח, שנון, חד, מצחיק ובהיר גם במונחי השפה העכשווית. ביז'אווי מצליח לחולל כאן קסם כפול: להפוך את המחזה לקלאסיקה בגובה העיניים, וגם לעשות את זה בחרוזים שיושבים בפי השחקנים בטבעיות מדוברת - עניין מורכב וקשה (עד בלתי אפשרי) כשלעצמו.

רמי ברוך כארנולף נותן תצוגה מאלפת של שליטה בטקסטים המחורזים הללו, כמו גם בקול ובגוף ובכל העוויית פנים. "בית ספר לנשים" בהפקה הזאת הוא במידה רבה "דה רמי ברוך שואו". מה שלא אומר ששאר הצוות סביבו איננו שם. הוא בהחלט נוכח, משלים ועושה את שלו. ראויים לציון במיוחד שניים: יעל טל הצעירה כאנייס, הצעירה שארנולף קנה מאמה וגידל בבדידות מוחלטת על מנת להבטיח את בורותה ואת כניעותה עד לגיל הנישואים, אשר מקרינה תום חינני, צלול ומשכנע, ואלי גורנשטיין ככריסאלד, ידידו של ארנולף, המצליח גם כאן לגנוב ללא מאמץ סצנות בתפקיד ממש לא גדול (כמו בעוד הפקות שבהן הוא משתתף באחרונה). גורנשטיין משתמש במנעד הקולי שלו כמו נגן וירטואוז בכלי נגינה, וכך גם בכל תנועה והבעה שהוא מפיק. בהצגה שבה נכחתי הוא אף זכה לתשואות באמצע ההצגה על קטע מחול קצרצר.


אודי בן משה ביים הצגה שמודעת למעשה התיאטרון שלה מתמונת הפתיחה (שיר של הלהקה על אודות ההצגה), דרך התלבושות (לא ריאליסטיות לשום תקופה) והשימוש בתפאורה מינימלית, וכלה כמובן בדיבור המחורז (בלי קשר לביצוע של השחקנים שמצליחים, כמעט כולם, כמעט תמיד, לדבר בחרוזים ולא לדקלם). זו קומדיה משעשעת, שחלק מהצחוקים שהיא מעוררת בקהל הם צחוקי הזדהות ו/או סוג של שחרור (הנה נאמר בקול עוד משהו שהוא לא פוליטיקלי קורקט), הצגה מלוטשת ומהודקת, שעה ועשרים של קלאסיקה מהנה וקלה לעיכול.

שורה תחתונה: קומדיה שעושה מצב רוח טוב ומוכיחה שקלאסיקה יכולה להתקיים גם בגובה העיניים.

"בית ספר לנשים", תיאטרון הקאמרי, תיאטרון חיפה. מאת: מולייר; נוסח עברי: אלי ביז'אווי; בימוי: אודי בן משה; במאית משנה: אנה בניאל; תפאורה: לילי בן נחשון; תלבושות: עפרה קונפינו; תאורה: קרן גרנק; מוזיקה: יוסף ברדנשווילי. משתתפים: רמי ברוך, יעל טל, אלי גורנשטיין, יפתח אופיר/אודי רוטשילד, עזרא דגן, אסתי קוסוביצקי, ערן שראל, אלברט אילוז, רובי מוסקוביץ. משך ההצגה: כשעה ו-20 דקות, ללא הפסקה

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

סקס של מבוגרים בפריים טיים. למה לא, בעצם?

 

- "תגיד מתי שכבנו בפעם האחרונה?"

- "מה?"

- "הזדיינו, מתי זה היה? מה, במרס?"

את הדיאלוג הזה ניהלו ארנונה...

לקריאת הכתבה
חתונה ממבט ראשון: סוף סוף זוג מבוגר

במוצ"ש האחרון, אחרי שתי עונות, זה סוף סוף קרה: העונה החדשה של "חתונה ממבט ראשון" (ערוץ 12) נפתחה עם שידוך של...

לקריאת הכתבה
"רציתי שיזכרו את אבא דרך הציורים שלו"

5.5.19 - את התאריך הזה עמית פדר ומשפחתה לא ישכחו לעולם. זה היה היום שבו הזמן עבורה עצר מלכת, ואביה האהוב משה...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה