על זיכרון וזיכרונות

צילום: Shutterstock

מחלת האלצהיימר הפכה בשנים האחרונות לאחת מן המחלות הנפוצות בגיל הזקנה, בעקבות העלייה בתוחלת החיים. החולים של היום שייכים לדור מקימי המדינה שחווה במקרים רבים את זוועות הנאצים ולחם בחירוף נפש במלחמת השחרור. אותן חוויות מטלטלות מלוות את כל האנשים שהתמודדו עימן, אך בקרב אלה החולים באלצהיימר אופן ההתמודדות מקבל פן ייחודי.

ללא קשר למחלת האלצהיימר, הגיל המבוגר, 80 ומעלה, מתאפיין בחשיבה על סיכום החיים ועל המוות. לא לחינם רווחת הסברה שדווקא המבוגרים יותר הם אלה שמתרפקים הכי הרבה על זיכרונות העבר. בגילים אלה כל אחד בוחן את הישגיו בחיים, את מצבו המשפחתי, את איכות חייו ואת מעשה ידיו. עבור אותם אנשים שחוו את השואה ואת הטראומה של מלחמת השחרור מדובר היה בנקודות שפל שלאחריהן הייתה ציפייה לעולם אידיאלי בעתיד, לצמיחה ולעלייה, שאכן לא איחרה לבוא עם הקמת המדינה והשארת הזוועות מאחור. יחד עם זאת, ציפייתם לאידיליה נמשכת, וכשהם רואים כיום כי הם עצמם או מבוגרים אחרים נמצאים במצב קשה מבחינה כלכלית, חווים תופעות של חוסר כבוד, ניצול ואפילו אלימות, הם נזכרים לעתים בתקופה הקשה שחוו בעבר.

שינויים מוחיים המתרחשים עם הגיל

בקרב חלק מן הקשישים, הגמישות המחשבתית ויכולת ההבנה עלולות לרדת. מעבר לכך, הסינדרום הפוסט-טראומטי שחווים אותם אנשים ושרודף אותם כל החיים חוזר ביתר שאת בעקבות הדעיכה הטבעית של מנגנוני ההגנה. מנגנון ההדחקה נפגע בעקבות הזדקנות המוח וכמות התאים הפוחתת, ובדרך כלל נמצאים אנשים אלה בשלב מוקדם של מחלות דוגמת אלצהיימר ודמנציות אחרות.

תהליכים במוח הקשורים במחלות אלה מתחילים עוד לפני שניתן לראות סימפטום של אובדן זיכרון. בשלבים שלפני המחלה מתחילים להופיע סימפטומים של חרדה ודיכאון בעקבות הזדקנות המוח. אצל אותו דור אשר חווה טראומה בשואה ו/או במלחמת השחרור זה מתבטא בהתגברות של מצבי חרדה ובחזרה של הטראומה. גורם נוסף התורם לתחושה היא העובדה כי רבים מחבריהם הולכים לעולמם, והאובדן הזה מעורר אף הוא חזרה לזיכרונות על בני משפחותיהם שהושמדו על חבריהם לפלוגה שנפלו בקרבות העצמאות.

זוכרים רק את העבר הרחוק

בקרב חולי אלצהיימר ודמנציות אחרות מתרחש תהליך של פגיעה בחלק של המוח האחראי על זיכרון לטווח קצר (ימים), ובהמשך מתקדם התהליך לפגיעה בזיכרון לטווח בינוני (שנים). יחד עם זאת, הזיכרון לטווח ארוך אינו נפגע היות שהוא לא נמצא באזור ספציפי במוח, אלא מפוזר בכולו. אותו זיכרון לטווח ארוך נפגע רק בשלב הסופני של המחלה, כשכל המוח פגוע.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

הישרדות הזיכרון לטווח ארוך גורמת לחולים "לחזור לעבר". לדוגמה, הם אינם זוכרים את ביתם הנוכחי אבל הם כן זוכרים את בית הילדות וחרדים כשאינם מוצאים אותו. הם מסתכלים על ילדם וחושבים שהוא ההורה שלהם, היות שהם זוכרים את הוריהם בגיל הזה וכן הלאה.

בקרב אותם חולים ניתן לחזות בתופעות דוגמת אישה שבכל לילה ארזה את מיטלטליה וירדה לרחוב על מנת להמתין לנאצים שיגיעו לקחתה. גבר ששירת במשמר האזרחי ולאחר שהתגלתה אצלו דמנציה ורצו לקחת את נשקו שהיה מתחת לכרית בדרך קבע, הוא נתקף חרדה מפני שחשש שלא יוכל להתגונן מפני הצבאות הערביים שיתקפו באישון לילה.

דוגמה מוחשית לחוויה המחודשת של הטראומה בקרב החולים מתרחשת בגרמניה, שם ניצולי השואה החולים באלצהיימר הם בדרך כלל דוברי רוסית או שפות סלביות אחרות כשפת אם, ומשמע השפה הגרמנית מעורר אצלם חרדה וחזרה לתקופת השואה. לכן התאימו להם אנשי צוות הדוברים את שפת האם שלהם.

לסיכום, האתגר הטיפולי העומד כיום מול המטפלים (המשפחות ובעלי המקצוע) בחולי אלצהיימר ודמנציות נוספות איננו פשוט כלל. הזיכרונות הטראומטיים שחוו מרבית המטופלים במהלך חייהם מוסיפים נדבך של תסמונת פוסט-טראומטית לליקויים הקוגנטיביים וההתנהגותיים המאפיינים את המחלות הללו. עם זאת, מאז קום המדינה מלחמות ישראל נחוו פחות כאירוע טראומטי ברמה הלאומית, ומספר הסובלים מפוסט טראומה ירד באופן משמעותי, כך שבעתיד האתגר צפוי להצטמצם.

ד"ר אלכס למברג הוא מומחה לפסיכיאטריה במכבי שירותי בריאות ואחראי על המחלקה הפסיכו-גריאטרית במרכז לבריאות הנפש תל אביב

עוד בנושא מחלת האלצהיימר ודמנציות נוספות באתר "חיים עם אלצהיימר"