על עקרות בית ונשים כשפניות

יום האישה הגיע, וכמדי שנה אנחנו מדברות על הדרה והתחזקות, על אפליה והתעצמות. לא מזמן פגשתי אישה מעניינת, דורית קידר, חוקרת וסופרת, שלאחרונה פרסמה רומן היסטורי המבוסס על עובדות אמיתיות ומספר סיפור על אישה הנקראת בשם של אישה שהייתה קיימת: "כומיש בת מחלפתא - ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית". מיד הרגשתי שפגשתי אישה הנוסעת בזמן, וצללתי איתה אל המאה החמישית על מנת לברר מה היה מצב הנשים אז - ועד כמה הוא השתנה.

במילניום הראשון עיסוקן השכיח של הנשים היה כמובן עקרות הבית. אבל היו אלה ימים של שליטה ועוצמה, אומרת קידר, ואל תרימו גבה - ימים של ריכוזיות שלטונית שהייתה נתונה בידיה של האישה בכל בית ובית. אין להתפלא שהדבר נשכח, שהרי ההיסטוריה נכתבה בידי הגברים.

מה עשתה אותה עקרת בית בימים עברו? במושגים של ימינו היא הייתה אומן רב תחומי. מולטי-טלנט. לא רק שהיא דאגה לדברים שבשגרה כמו גידול ילדים, בישול, אפייה וניקיון, היא גם התמחתה בטוויה, באריגה, בקליעה, בסריגה, בשזירה, בתפירה, בצביעת בדים, בגידול ירקות, ברקיחת תרופות מעשבי מרפא, מפרחים ומבשמים - והרשימה עוד ארוכה.

בנוסף, מספרת קידר, לפעמים הייתה עקרת הבית עושה טוב יותר את אותם דברים שבעלה לא רצה לעשות, "...שפעמים שאדם בוש להיות יושב על פתח חנותו ונותן לאשתו ומוכרה" (משנה, כתובות יא:ד)

ומה קרה כאשר אותם סוחרים או איכרים לא העריכו את נשותיהם החרוצות? לא נותרה להן ברירה אלא לפנות לנשים כשפניות, למרות האיסור, ולתקן את המצב. "בחברה מאגית שבה אדם יוצא מתוך נקודת הנחה שאפשר לשנות את המציאות בעזרת מהויות על-טבעיות, חומרים אקזוטיים וריטואלים שכולם קסם - אפשר גם אפשר להחזיר אהבה ליושנה", מציינת קידר, ומסבירה שגיבורת ספרה היא אישה כשפנית.

סיפורה של קהילה מפוארת

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם, לקבל המלצות מגולשים או לשוחח על ספרים? לקהילת קריאה וספרים מומלצים: לחצו