פוליטיקה תמיד הייתה עסק מלוכלך

השחקן הראשי בדרמה מהחיים הזו היה אברהם לינקולן, אדם בעל שיעור קומה, חזון, מעוף וגם סבלנות, שידע היטב לחבר ולתרגם אידיאולוגיה ומציאות יומיומית, מנהיג כריזמטי וחכם שחייו האישיים היו רחוקים מלהיות גן של שושנים, שאותו מגלם להפליא דניאל דיי-לואיס הנהדר.

הסרט מתמקד בעצם בתקופה קצרה של כארבעה חודשים (ובעצם בעיקר בחודשיים מהם), בקצה של מלחמת האזרחים, כשתבוסת הדרום כבר הייתה במרחק נגיעה, פרק זמן שבו פעל הנשיא לינקולן להעברת התיקון ה-13 לחוקה האמריקנית בבית הנבחרים, תיקון שלפיו תבוטל ותיאסר העבדות לנצח. השנה היא 1865 וקץ המלחמה הקרב ושובן של מדינות הדרום המצדדות בעבדות לארצות הברית מאיים למנוע את העברת התיקון. זאת ועוד: לינקולן הרפובליקני (כן, פעם הם היו הליברלים) זקוק לא רק לתמיכה של כל חברי הבית ממפלגתו כדי להעביר את התיקון, אלא גם לתמיכה של מספר חברים מהמפלגה הדמוקרטית. וכאן נכנסת למשוואה הגאונות - או אם תרצו הערמומיות והמניפולטיביות הפוליטיות שלו - כשהוא מטווה דרכים ובוחר אמצעים איך וכיצד להגיע אל היעד.

פוליטיקה, כפי שמתברר גם כאן, הייתה גם אז עסק מלוכלך. לפעמים, כדי להגשים מטרה נאצלת, צודקת וראויה, נדרשו פוליטיקאים לתרגילים מלוכלכים עד מלוכלכים מאוד כדי לקדמה. הסרט מספר איך בדיוק לינקולן, תומכיו, בעלי בריתו ועושי דברו קידמו את האג'נדה הראויה ביותר של ביטול העבדות, ועל הדרך מוביל קצת למסקנה שלפעמים - לפחות בפוליטיקה - כנראה שהמטרה באמת מקדשת את האמצעים. בין כל העסקנים והאינטרסנטים, התככנים והקיצונים והטרמפיסטים הפוליטיים מנווט איש שיודע בדיוק את מי הוא שולח לעשות מה ולמה, ולמרות שברגע האמת גם הוא מלכלך את ידיו ישירות, הוא נותר נקי, מעל כולם.

גם שאר השחקנים שלצדו עושים עבודה מרשימה - החל בסאלי פילד שמיטיבה לגלם את מרי טוד, אשת הנשיא המעורערת-מערערת, דרך טומי לי ג'ונס, המגלם את חבר בית הנבחרים הליברל הקיצוני עם הפה הגדול, תדיאוס סטיבנס וכלה בג'יימס ספיידר, המגלם את בילבו, המוציא לפועל של לינקולן, האיש שמלכלך את ידיו על בסיס קבוע בחדווה גדולה, ונראה שספיידר מגלם אותו בחדווה לא פחותה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

ספילברג מוכיח כאן שוב שאפשר בהחלט לספר סיפור היסטורי באופן מרתק, ושאפשר לעשות סרט מעניין וסוחף שאורכו 150 דקות שרובן דיבורים. לא מעט מכך נובע גם מהתסריט שכתב טוני קושנר (שהתבסס חלקית על ספרה של דוריס קירנס גודווין אודות לינקולן), התסריטאי שכתב בעבר לספילברג (עם אריק רות) את התסריט ל"מינכן", אך תהילתו ופרס הפוליצר שלו הם על "מלאכים באמריקה". קושנר השכיל לשלב בין הטקסטים שלו קטעים מנאומים מפורסמים של לינקולן, שמדגישים לא רק את תפיסת עולמו הנאורה, חשיבתו הפוליטית וגאונותו של האיש, אלא גם את רהיטות לשונו המרהיבה.

שורה תחתונה: סרט חובה - בגלל הנושא, בגלל שאין כמו דו-קרב פוליטי טוב עם סוף צודק לדורות, ובגלל דניאל דיי-לואיס.

"לינקולן", דרמה היסטורית אמריקנית. תסריט: טוני קושנר, לפי ספרה של דוריס קירנס גודווין "נבחרת של יריבים: הגאונות הפוליטית של אברהם לינקולן"; בימוי: סטיבן ספילברג; צילום: יאנוש קמינסקי; עריכה: מייקל קאהן; הפקה: סטיבן ספילברג וקתלין קנדי. משתתפים: דניאל דיי-לואיס, סאלי פילד, ג'יימס ספיידר, טומי לי ג'ונס, דיוויד סטרייטהרן, ג'וזף גורדון לוויט, האל הולברוק ואחרים. אורך הסרט: 150 דקות