פרשת השבוע - שמות

בס"ד
הגלות הראשונה
מהעת שבה ירד יעקב עם כל משפחתו למצרים החלה הגלות הראשונה של בני ישראל. בתחילה, כמו בכל גלות, קשה להתאקלם: מקום חדש, שפה חדשה, מנהגים חדשים. אך לאחר זמן מתחילים להיכנס לעניינים, להבין מה הם חוקי המדינה, ומוצאים דרכים להתמודד עם הסביבה. וכמו בכל גלות, גם בגלות הראשונה השקט לא החזיק מעמד זמן רב. בני ישראל התרבו מאוד. המשפחה המצומצמת הלכה והתרחבה, ויחד עם ההתרחבות החלה האנטישמיות, כמו בכל הגלויות.
לראשונה - עם ישראל
הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה בני ישראל נקראים "עם" היא דווקא בפי פרעה הרשע. הוא היה הראשון בעולם שהבין כי בניו של יעקב הם עם ולא רק עוד משפחה גדולה. פרעה רואה בעם ישראל סיכון פוטנציאלי, כיוון שהוא מתרבה ועשוי להילחם נגד המצרים, לנצחם במלחמה ולגרשם ממצרים. על כן הוא מחליט לדכא אותו, תחילה על ידי שעבוד פיזי ובניית "ערי מסכנות", ובהמשך הוא מצווה על המתת הזכרים הנולדים. מעניין לראות כי דווקא האדם הראשון בהיסטוריה שהמגדיר את בני ישראל כעם היה גם ראשון האנטישמיים אשר העביד, התעלל, רצח וביזה אותנו.
מסירות הנפש של המיילדות העבריות
במסגרת מסע הרדיפות האכזרי שניהל כלפי בני ישראל דרש פרעה מהמיילדות העבריות, שפרה ופועה, להמית בחשאי כל בן זכר שייוולד. הגמרא מספרת כי שפרה ופועה היו בעצם יוכבד אמו של משה רבנו ומרים בתה. לו היו המיילדות רוצחות את התינוקות, לא הייתה אשמתן מתגלה לעולם, אך הן עמדו בלחץ שהפעיל עליהן המלך וסירבו לפקודתו תוך הסתכנות אישית. התורה מבליטה את עמידתן האמיצה כדי ללמד שגם האדם הבודד, היחיד והחלש חייב לעמוד באומץ מול השקר והרשע. ומנין שאבו המיילדות את היכולת הנפשית להתמודד עם הסביבה כולה על מושגיה המעוותים? הפסוק עצמו עונה: "ותיראנה המיילדות את האלוקים ולא עשו" - היכולת הנפשית לא לעשות רשע טמונה ביראת ה'. בעקבות מעשיהן זה זכו המיילדות העבריות שמזרעם ייצאו הכוהנים, הלווים והמלוכה בישראל. ואכן כך היה: מיוכבד יצאו אהרון הכהן ומשה הלוי, וממרים יצא לאחר כמה דורות דוד המלך.
משה בתיבה
בעקבות ציווי פרעה: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" מספרת הפרשה על זוג עבריים משבט לוי, הנישאים ומביאים לעולם בן זכר. אם הילד, הלא היא יוכבד החוששת להשאירו בביתה, בונה לו תיבה ומניחה אותו בתוך התיבה ביאור, בתקווה שמישהו יצילו, בעוד שמרים אחותו משקיפה מרחוק, לראות מה יהיה על התינוק הרך שבתיבה. בדרך נס מגלה בת פרעה את הילד ומחליטה לקרוא לו "משה", "כי מן המים משיתיהו". שמו של משה בעברית הולם היטב את תפקידו כמי שמשה את ישראל ממצרים. מרים, אחותו של משה, מציעה לבת פרעה לקרוא לאם הילד כדי שהיא תניק אותו בשבילה, וכך חוזר משה לחיק משפחתו. רק לאחר שהוא נגמל נותנת אותו אמו לבת פרעה.
משה רבנו - המנהיג הראשון של עם ישראל
למרות שמשה גדל בבית פרעה, לא טושטשה זהותו והוא ידע היטב שהוא שייך לעם ישראל. כאשר גדל משה ויצא אל מקום עבודתם של אחיו עם ישראל, ראה איש מצרי מכה איש עברי. הוא התערב בסכסוך, הרג את המצרי וטמן אותו בחול. כאשר נודע דבר זה לפרעה נאלץ משה לברוח לארץ מדין. במדין התחתן משה עם בתו של יתרו, איש דת בכיר ביותר במדין. במדין משה היה רועה את צאנו של יתרו. באחת הפעמים שבהן רעה את הצאן, הוא הגיע להר סיני, שם ראה מחזה מוזר ביותר: סנה בוער באש ואיננו נשרף, ומתוך האש מדבר אליו ה' , המודיע לו שהחליט לגאול את עם ישראל ולהביאם לארץ ישראל. משה ניהל משא ומתן ארוך עם ה' והעלה בפניו בעיות רבות שעשויות היו להפריע לו במשימה זו, אך ה' צייד את משה באותות ובמופתים שיעזרו לו לשכנע את העם ואת פרעה בדבריו. בנוסף הודיע לו ה' על צירופו של אהרון להנהגה, כדי שיסייע לו בדיבור מול פרעה. משה נפרד מיתרו וחזר עם אשתו ועם בניו למצרים. במצרים נפגש משה עם אהרן, ובפגישה המרגשת סיפר לו את כל אשר דיבר איתו ה'. בעקבות כך כינסו משה ואהרון את כל זקני ישראל, והודיעו להם כי הגיעה העת להיגאל ממצרים. להכרזה זו חיכו זקני ישראל 210 שנים, ביודעם כי תבוא העת שבה יחליט ה' להוציא את עם-ישראל ממצרים ולהביאם חזרה אל ארץ אבותיהם.
עוד ארוכה הדרך
אחרי כינוס זקני ישראל הלכו משה ואהרון אל פרעה ותבעו בשם ה': "שלח את עמי ויעבדוני". פרעה סירב לדרישה זו, והחליט אף להקשות את תנאי השעבוד של בני ישראל. כל התקוות הגדולות של בני ישראל התפוגגו בן רגע. הבשורות הגדולות שהחלו להתפשט במהרה על הגאולה הקרובה החלו אט אט להתקרר, ויש אשר החלו להתלונן על משה ואהרון שהם רק הרעו את המצב. אך ה' עונה כי פרעה מלך מצרים "ביד חזקה ישלחם, וביד חזקה יגרשם מארצו". מי שחשב שזה יהיה בקלות, כנראה לא הבין מה הם מהלכי ה', שכן כל יציאה מהגלות חייבת להיות בשלבים.
לקהילת יהדות ומסורת :

לחצו