פרשת השבוע ? תולדות

בס"ד
מעשה אבות סימן לבנים
לאחר מות אברהם ושרה, יצחק אבינו ורבקה אימנו מקבלים את המושכות להמשיך ולהנהיג את המשפחה העברית הראשונה. ישנו פתגם אשר מקורו במדרש: "מעשה אבות סימן לבנים". כלומר, מה שקרה לאבות - יקרה גם לבנים, במשך כל הדורות הבאים. מעניין לראות כי אירועים רבים אשר קרו לאברהם ולשרה חזרו על עצמם אף אצל יצחק ורבקה: רבקה הייתה עקרה במשך 20 שנה עד אשר זכתה לצאצאים, כמו שאירע לשרה. בימיו של יצחק היה רעב בארץ, כמו שאירע לאברהם, וכאשר הלך יצחק לגור במקום שנקרא גרר, אמר לאנשי המקום שרבקה היא אחותו, כדי שלא יהרגו אותו ויקחו אותה לאישה, אם יידעו שהוא בעלה, וזאת כפי שעשה אברהם במצרים ובגרר, כשאמר ששרה היא אחותו. הבנים חוזרים ויחזרו על מעשי אבותיהם. הפרשנים מסבירים זאת גם לגבי הגלויות השונות שעברו על עם ישראל: בכל פעם, אחרי שנים רבות, עם ישראל חוזר לארצו. כך אירע עם אברהם, כשחזר ממצרים אחרי הרעב שהיה בארץ, וכך אירע עם בני ישראל בעת ששהו בגלות מצרים וה' הוציאם משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. כך אירע בימי שיבת ציון, לאחר גלות בבל בעת חורבן בית המקדש הראשון, וכך אף קורה בימינו - אנו השיבה חזרה ארצה אחרי גלות רומא, שהחריבה את בית המקדש השני.
יעקב ועשו
רבקה היתה אף היא עקרה, ובעקבות כך התפלל יצחק לה' שייתן להם צאצאים. והנה שמע ה' את תפילתו, ואכן רבקה נכנסה להריון לאחר 20 שנה. אך הריון זה לא היה פשוט: במהלכו חשה רבקה כי יש יותר מדי פעילות בתוך הרחם שלה. המדרש מספר כי כאשר רבקה הילכה ליד בתי מדרש, יעקב רצה לצאת מהרחם וללכת ללמוד תורה, ואילו כאשר הילכה ליד בתי עבודה זרה, עשו רצה לצאת וללכת לבית העבודה זרה. בגלל אירועים משונים אלה החליטה רבקה לשאול את ה' מה מתרחש ברחמה. רבקה קיבלה הסבר מאת ה', שיש לה בבטנה תאומים, אשר מהם ייצאו שני עמים שונים, וכשהאחד יהיה למעלה בגדולתו, השני יהיה למטה בנפילתו, וכן להיפך. דווקא מאותו הרחם ייצאו שני עמים אשר יילחמו זה בזה עד אחרית הימים. אנו רואים שאכן במהלך ההיסטוריה יצאו מזרעו של עשו גדולי העמים שניסו להחריב את עם ישראל, ביניהם עמלק שהיה נכדו של עשו, המן הרשע שהיה מזרע עמלק, רומא שהחריבה את בית המקדש השני מזרעו של אדום שהוא עשו, וכן על פי המדרש זרעם של עשו וישמעאל התערבו זה בזה ונלחמו נגד עם ישראל.
ברכת הבכורה
יעקב גדל כאיש תם יושב אוהלים, אשר היה לומד תורה ומקדיש את חייו לזה, בעוד שעשו היה איש ציד ואיש שדה. יום אחד, כאשר חזר עשו מהשדה, ראה כי יעקב מכין תבשיל אדום. כיוון שהיה רעב ביקש מיעקב שיאכילו מהתבשיל. יעקב ביקש מעשו כי תמורת התבשיל ימכור לו את בכורתו. עשו הסכים לכך כיוון שלא ראה בבכורה כל ערך. לימים, כאשר כהו עיניו של יצחק ולא יכול היה לראות, והרי לא ידע את יום מותו, הוא רצה להספיק לברך את בניו. על כן, ביקש יצחק מעשו שיביא לו ציד, ואחר כך הוא יברכו. כאשר הלך עשו לשדה להביא ציד ליצחק אביו, הנחתה רבקה את יעקב במהירות כיצד להביא מטעמים ליצחק אביו ולהתחפש לעשו אחיו, וכך היה. יעקב לבש על גופו עור שעיר של גדי והביא ליצחק אביו מטעמים, כפי שביקש מעשו. בתחילה יצחק לא הבין כיצד "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", אך לבסוף ברכו בברכה גדולה, שיזכה לרוב טוב ולאוכל רב, ושיהיה גביר על כל אחיו. כאשר יצא יעקב מאוהל אביו, נכנס עשו עם המטעמים אשר הכין ליצחק, אך יצחק אמר לו כי יעקב כבר בורך על ידיו. עשו לא נכנע וביקש ברכה אחרת מיצחק, ויצחק ברכו: "על חרבך תחיה ואת אחיך תעבוד". לאחר ברכה זו עשו תכנן להרוג את יעקב מיד אחרי שאביו ילך לעולמו. רבקה שמעה על מזימת עשו, ובעצה אחת עם יצחק שלחה את יעקב לבית אביה, מקום שנקרא פדן ארם, לחפש שם כלה.
הכול נשאר במשפחה
יעקב נשלח על ידי יצחק ורבקה לקחת אישה דווקא מתוך משפחתה של רבקה, ולא מבנות כנען אשר היו בארץ, כיוון שהם היו עובדי עבדה זרה. וזאת בדיוק כפי שציווה אברהם את אליעזר עבדו לקחת אישה ליצחק מבנות משפחתו, ולא מבנות כנען. לעומת יעקב, עשו לקח לו תחילה שתי נשים אשר עבדו עבודה זרה, למורת רוחם של יצחק ורבקה. אך לאחר ששמע כי יצחק ורבקה שלחו את יעקב לקחת אישה ממשפחתה של רבקה בפדן ארם, הבין עשו שאם הוא רוצה למצוא חן בעיני הוריו צריך אף הוא לקחת אישה מתוך משפחת אברהם, ועל כן לקח לו לאישה את מחלת, בתו של ישמעאל, בנו של אברהם.