קיבלתם הודעות זבל לסלולרי? תתבעו!
הסיפור הזה בוודאי נשמע לכם מוכר: בדיוק באמצע ההכנות לארוחת הערב הטלפון מצלצל. אתם ממהרים עם ידיים רטובות משטיפת הכלים למצוא את המכשיר שנמצא בחדר השני. כשאתם עונים לשיחה אתם מגלים שזו הודעה מוקלטת ומישהו מציע לכם הלוואה או מבקש מכם תרומה לעמותה שאין לכם מושג מה היא עושה. אתם לא מאמינים שבשביל זה רצתם לטלפון, מנתקים את השיחה המטרידה וחוזרים למטבח.
הפרעות מהסוג הזה כבר מזמן לא מגיעות רק לטלפון הביתי. תיבת הדואר האלקטרוני והמכשיר הנייד מוצפים לא פעם בהודעות שיווקיות של חברות שמציעות למכור לנו מוצרים, ומנסות לפתות אותנו עם מבצעים כאלה ואחרים.
הודעות אלה, או לפחות חלקן, עונות לשם הודעות ספאם או דואר זבל והן בניגוד לחוק. החוק, שנכנס לתוקפו ב-2008, קובע ששליחת דואר פרסומי ללא הסכמה מראש של המקבלים תיחשב כעבירה.
מה זה ספאם?

דואר זבל שמנסה להשיג מכם כסף. צילום: shutterstock
"הודעת ספאם, דואר זבל, היא מסר פרסומי שמעודד להוציא כסף בצורה כלשהי, ונשלח ללא אישור של המקבל", מסבירה עו"ד מיטל גרייבר-שורץ, מנהלת קשרי קהילה ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי. "זה יכול להישלח במייל, בסמס, בפקס או בטלפון בהודעה מוקלטת".
מה לא נכנס להגדרה?
"למשל, אם נציג מתקשר אלינו מחברה וזו לא הודעה מוקלטת, זה לא נחשב להודעת ספאם כי אפשר להגיד לנציג שאנחנו לא מעוניינים בהצעה. גם ההודעות המוקלטות של נציגי המפלגות בתקופת בחירות, אחת לארבע שנים, לא נחשבות להודעות ספאם. אמנם הן מנסות להניע אותנו לפעולה אבל הן לא מעודדות להוציא כסף".
יש כמה מקרים שיש לגביהם סימני שאלה. כך למשל לגבי הודעה מוקלטת מעמותה או גוף שמנסה לשכנע אותנו לבקר בקברי צדיקים. "רק אם כשמגיעים לקבר צריך להוציא כסף או שבשיחה משכנעים אותנו לתרום, זה ייחשב בבית משפט כהודעת זבל. אם ההודעה רק מעודדת להגיע לקבר, לא בטוח שזה יעבור בבית משפט", אומרת גרייבר שוורץ.
יחד עם זאת, הצעות חוק חדשות מבקשות להגדיר גם הודעות כאלה כדואר זבל, אבל זה עדיין לא נמצא על שולחן הכנסת.

אנחנו נרשמים בלי להבין את ההשלכות. צילום: shutterstock
נרשמתי למועדון לקוחות. האם ההודעות הן עדיין דואר זבל?
הודעת ספאם נחשבת לכזו רק אם לא אישרנו לקבל הודעות מהחברה. כלומר, אם הצטרפתם למועדון לקוחות, ובזמן ההצטרפות אישרתם קבלה של הודעות מהחברה, או הורדנו קופון, קנינו כרטיסים באינטרנט וכיו"ב, ותוך כדי ההרשמה הסכמנו לקבל הודעות מהחברה – החברה יכולה לשלוח לנו הודעות.
שימו לב: פעמים רבות אנחנו נדרשים למלא טפסים, גם בבנק למשל, ובסוף, באותיות קטנות, יופיע משפט מנוסח בצורה פתלתלה: "אם אינך רוצה לקבל הודעות שיווקיות סמן בקובייה זו", או משהו דומה. אם לא סירבתם – מבחינת החברה אישרתם לקבל הודעות. אז הדבר הראשון שאתם יכולים לעשות כדי לצמצם את ההודעות השיווקיות שנשלחות אליכם הוא לשים לב לקוביות האלה, ולסרב להצטרף.
דבר דומה קורה גם בשיחות עם נציגי שירות. בזמן ההמתנה לחברת ביטוח, למשל, ייאמר לכם על ידי התקליט ש"אנחנו שמחים שתצטרפו למועדון הלקוחות שלכם. אם אינכם מעוניינים לקבל הודעות שיווקיות מאיתנו, אנא הודיעו לנציג השירות". אז אנא, הודיעו לנציג השירות.
ומה אם כבר צורפנו? עכשיו צריך לבקש שיסירו אותנו מרשימת התפוצה. "בכל דיוור חייבת החברה לאפשר ללקוח להסיר את עצמו מרשימת התפוצה וההסרה צריכה להיעשות תוך זמן סביר. אם זה לא קורה אפשר להגיש תביעה". מסבירה גרייבר שוורץ.
רוצים לתבוע?

נלחמים יחד בספאם. הדף להפסקת ספאם טלפוני
בשלב ראשון - מבקשים הסרה: חשוב להבין שהודעת ספאם נחשבת לכזו, על פי חוק, כבר מהדיוור הראשון וזאת במידה ונשלחה לאדם פרטי, וכעקרון אפשר לתבוע את השולח בלי לבקש מהחברה הסרה. אולם, מי שבאמת מעוניין למנוע הודעות כאלה ואינו מתעניין רק בתביעה, כדאי בשלב הראשון לתת לחברה הזדמנות ולבקש הסרה מרשימת התפוצה. אם אחרי הבקשה החברה ממשיכה לשלוח הודעות אז כדאי לתבוע.
שלב שני - מזהים מי השולח: מי שינסה לזהות את שם השולח יגלה לא פעם שהחברות מתוחכמות ולמדו להסיר עקבות, וקשה לעיתים לגלות מי שלח את ההודעה. אז איך בכל זאת מגלים?
אם מדובר בהודעת מייל, נסו לזהות את כתובת האתר אליו מפנים. היזהרו - כשמקבלים הודעה, בעיקר בסלולרי אבל לא רק, מופיע הרבה פעמים קישור למידע נוסף. לא כדאי ללחוץ עליו. הוא עלול להכיל וירוסים או להפנות לאתר לא ראוי.
אם השאירו בסוף ההודעה מספר טלפון או שקבלתם הודעה לטלפון הנייד, נסו לזהות את מספר הטלפון ממנו נשלחה ההודעה. עם זאת, במקרים רבים לא ניתן לזהות על פי מספר הטלפון מי עומד מאחורי משלוח ההודעה. שימו לב שלא ניתן לקבל מחברות הסלולר מידע על מספרי סלולרי ללא צו בית משפט.
אם לא הצלחתם לאתר את השולח, תוכלו להשאיר פרטים פיקטיביים כאילו אתם מעוניינים בשירות, וכשיחזרו אליכם הקליטו את השיחה. יש אפליקציות שאפשר להוריד לנייד והן מאפשרות להקליט את השיחות הנכנסות. הקלטת השיחה תוכל לשמש כראיה בבית משפט. נסו לקבל במהלך השיחה את השם של הישות המשפטית העומדת מאחורי הפרסום (שם של חברה, מספר עוסק מורשה וכד'). אפשר גם לקבל פרטים כאלה מחשבונית של העסק, מהאתר שלהם או מטיוטת חוזה שהם יכולים לשלוח אליכם.
בכל עניין וגם במציאת זהות השולח, תוכלו להתייעץ עם מספר גורמים. יש כמה קבוצות פייסבוק שהוקמו במטרה להילחם בדואר זבל. כך למשל הדף להפסקת ספאם טלפוני ושמים סוף לספאם - הקץ לדואר זבל.
מידע רב נוסף אפשר למצוא באתר איגוד האינטרנט הישראלי .
שלב שלישי - מגישים תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות

דוגמה לטיוטת כתב תביעה. את הטיוטה המלאה ניתן למצוא באיגוד האינטרנט הישראלי
התהליך מאוד פשוט, אין צורך בשירותיו של עורך דין, ולרוב אם יש הוכחות זוכים גם לפיצוי בלי הרבה מאמץ. באתר של איגוד האינטרנט הישראלי יש כתב תביעה לדוגמה ופשוט צריך להכניס אליו את כל הנתונים הרלוונטיים.
בית המשפט יכול לפסוק עד 1,000 שקלים עבור כל הודעת ספאם. אם מקבלים כמה הודעות מאותו מפרסם אפשר לזכות בהרבה יותר עד לסכום של 45,000 שקלים. תשלום האגרה בבית המשפט לתביעות קטנות הוא בשיעור של אחוז אחד משווי התביעה.
מאד חשוב להדפיס את כל ההוכחות עם בקשת ההסרה מרשימת התפוצה והתאריך שלה. אם מדובר בטלפון או הודעת סמס כדאי לעשות צילום מסך. שיחות טלפון כדאי גם להקליט כדי להוכיח שהשיחה באמת התקיימה. ללא הוכחות יהיה קשה להתמודד בבית משפט.
המצב המרגיז הזה מוכר לכם? כתבו לנו בתגובות!
[#middleBanner]
ביקש להתנתק מהשירות - ונתבע
שלא יעבדו עליכם: כל הדרכים לטכנאי אמין
8 טיפים לקנייה חכמה ובטוחה ברשת
הצטרפו לקהילת הצרכנות של מוטק'ה
עד גיל 40 ניסתה טובה רוכברגר-מאיר (63) להקים עסקים, בעיקר בתחום ההלבשה, ו"בכל פעם זה היה כישלון מפואר", היא...
רובנו מודעים למושג כלכלה נבונה, שהמוטו שלה הוא "לא צריכים - לא צורכים". אבל מה קורה עם החשבונות השוטפים,...
בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית מאוד בקרב האזרחים הוותיקים בשימוש במחשב בכלל ובאינטרנט בפרט: לפי סקר...