קשרים חברתיים מסייעים לחולי דמנציה

אנשים הסובלים מדמנציה שמתגוררים בבתי אבות ובמוסדות שונים מדווחים פעמים רבות על תחושות של תסכול, בדידות ובידוד חברתי. ידוע כי למעגלי תמיכה שונים, ובמיוחד לחברויות עם אנשים אחרים, ישנה השפעה חשובה על הבריאות ועל הרווחה הנפשית שלנו.

הדוקטורנטית אנה קול קייסי וצוות חוקרים מאוניברסיטת New South Wales ומאוניברסיטת סידני שבאוסטרליה ערכו סקירה אודות חברויות בגיל המבוגר וקשרים חברתיים בקרב אנשים הסובלים מדמנציה. הם התמקדו באנשים המתגוררים בבתי אבות ובמוסדות טיפוליים שונים.

החוקרים חיפשו בספרות המדעית מחקרים שונים בתחום, ובחרו במחקרים שבהם צוינו מילות המפתח: חברות, דמנציה, בידוד חברתי ותמיכה חברתית.

בסקירה הוצגו מחקרים שעסקו בפסיכולוגיה אבולוציונית כמותית ומחקרים שעשו שימוש באמצעי דימות מוחיים, אשר מצאו כי מעגלי תמיכה חברתיים יכולים להשפיע על מבנה המוח.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

מחקרים איכותיים שנעשו מצאו גם הם שלקשרים חברתיים בין אנשים הסובלים מדמנציה ישנה השפעה חיובית על המטופלים. הם מפחיתים חרדה, התנהגויות של אי שקט (אגיטציה) ותחושות של בדידות, משפרים את הדימוי העצמי ונוטעים תחושות של תקווה.

גברת קייסי ציינה כי הסקירה שנערכה מספקת תובנות בנוגע להתפתחות קשרים חברתיים בקרב דיירים עם דמנציה וללא דמנציה. ניתן להשתמש במידע זה על מנת למקד את הגישה הטיפולית בצרכים החברתיים והרגשיים של הדיירים. לדבריה, "בין אם האדם מוכנס לחדר על כיסא גלגלים או נכנס לחדר ברגל ובכוחות עצמו, הוא אינו משאיר את הזהות החברתית שלו בדלת. הוא עדיין נשאר אותו בן אדם, ובעל אותם צרכים חברתיים ורגשיים".

מתוך אתר העמותה האוסטרלית לאלצהיימר

עוד על מחלת האלצהיימר ודמנציות נוספות באתר "חיים עם אלצהיימר": Alz.co.il