רואים את הלבן בעיניים
|
את "אמנות" כתבה המחזאית הצרפתייה יסמינה רזה אחרי שחבר שלה - כך מסופר בתוכנייה - קנה ציור לבן בסכום כסף גדול. התוצאה היא קומדיה שנונה, קולחת ומושחזת על חברות בין גברים ועל אמנות מודרנית, קומדיה שהועלתה לראשונה בפריז ב-1994 ושנתיים אחר כך כבר דיברה עברית בהצלחה רבה (בתרגומו המצוין של נסים אלוני) בתיאטרון בית ליסין, כשאת שלושת החברים גילמו יוסי בנאי, ששון גבאי ואבי אוריה.
עכשיו מחזיר תיאטרון חיפה לבמה את הקומדיה של רזה, עם אותו תרגום של נסים אלוני (ואותו מעצב תפאורה), ועם שחקנים ובמאי חדשים, שמוכיחים כי הקומדיה הזו מצחיקה, שנונה ורלוונטית כשהייתה, והיא מסוג המחזות שמספקים הזדמנות נהדרת לשחקנים להפגין כישרונות ויכולות.
הסיפור הוא על משולש חברים, סרז', מרק ואיוואן. סרז', רופא אינטלקטואל חובב אמנות, רוכש ציור מודרני שכולו לבן. הוא רואה בו המון. חברו הטוב מרק, מהנדס לא פחות אינטלקטואל בעיני עצמו, מזועזע מהמהלך של סרז'. בעיניו מדובר ביריעת בד שאין בה כלום, שחברו הוציא עליה סתם ממון רב. בקיצור, עבדו עליו והוא הטמבל שמעמיד פנים שיש בה משהו. בין השניים מנסה לפייס החבר השלישי, איוואן, הפשרן הבלתי נלאה, המגשר שרק רוצה שהכול יהיה טוב ובסדר בין כולם. וכך הם נכנסים לסדרת קרבות מילוליים קשים, החושפים הרבה מעבר ליחסם לאמנות מודרנית, והחברות בת 15 השנים עומדת בסכנת התפרקות.
אני זוכרת את הביצוע הקודם, של בנאי-גבאי-אוריה, שהיה מעולה. לזכותו של הקאסט הנוכחי אומר מיד שאיש מהם אינו מנסה להיכנס לנעלי קודמו בתפקיד, וכולם - ביחד ולחוד - מגישים את הגרסה שלהם לדמויות, ליחסים ולקונפליקטים ביניהם, וזו גרסה מצוינת ומהנה. נתן דטנר ביים את המשולש המתגושש הזה, שנוטה בכל פעם אל צלע אחרת, תוך שמירה על קצב מהיר ותוסס.
שורה תחתונה: קומדיה מושחזת בביצוע מעולה. ערב של כיף וצחוק.
"אמנות", תיאטרון חיפה. מאת: יסמינה רזה; תרגום: נסים אלוני; בימוי: נתן דטנר; תפאורה: אבי שכוי; תלבושות: אורן דר; תאורה: חני ורדי; מוזיקה: רן בגנו. משתתפים: רמי הויברגר, נורמן עיסא, אוהד קנולר. משך ההצגה: כשעה ורבע, ללא הפסקה
עוד על תיאטרון: |
בלב ראשון לציון, במבנה אדריכלי עכשווי שנראה בעצמו כמו יצירת אמנות, פועל אחד ממוסדות התרבות הייחודיים...
אוטוטו תעלה יובל רפאל על במת האירוויזיון בבאזל, שוויץ, כחלק מחצי הגמר השני של התחרות. רפאל בת ה-24 מרעננה,...
- "תגיד מתי שכבנו בפעם האחרונה?"
- "מה?"
- "הזדיינו, מתי זה היה? מה, במרס?"
את הדיאלוג הזה ניהלו ארנונה...