רוצים להיות בריאים יותר? - הקשיבו למוזיקה

אם יש לכם ילדים או נכדים, ייתכן שהם צפו בגיל הרך בקלטות הווידיאו "בייבי מוצארט" - פטנט שממציאיו טענו כי הוא עשוי לשפר את האינטליגנציה של הפעוטות דרך ההאזנה ליצירותיו של המלחין האוסטרי, בשילוב פעילויות מוטוריות לגיל הרך. לתיאוריה הזו לא נמצאו כל תימוכין מדעיים, אבל זה לא הפריע לממציאיה לעשות הרבה כסף בכל העולם. אם השיטה הועילה במשהו, הרי זה בעצם העובדה שהיא גרמה למדענים לחקור את הנושא יותר לעומק. אחד מהם הוא ד"ר מייקל רויזן ממרפאת Wellness Institute שבקליבלנד, אוהיו, המתמחה בתחום המתעורר ששמו wellness ? יצירת איכות חיים חובקת וכוללת הנוגעת לכל תחומי הרפואה, הרפואה האלטרנטיבית וגם הפסיכולוגיה. לדבריו, "האזנה למוסיקה איכותית וביקור בקונצרטים בקביעות עשויים להצעיר אותנו בכארבע שנים בממוצע. בין אם מדובר בתוצאה של הפחתת מתחים, או בסיבות אחרות, מצאנו במחקר כי המוזיקה יעילה בהורדת ההסתברות למוות מכל סיבה שהיא, בהזדקנות איטית יותר כתוצאה מארטריטיס (דלקת פרקים), כמו גם ממחלות סרטניות ומתנאים סביבתיים". העובדה שהמוזיקה משפיעה על כל חיינו עתיקה כימי האנושות. הילרים מכל הסוגים משתמשים במוזיקה למטרות תרפויטיות, גם אם בצמוד לכלי ריפוי אחרים. כבר שבטים עתיקים באפריקה גילו את השפעת הצלילים על איחוי שברים, שיכוך כאבים, הרפיה, הרגעה, ועוד הקלות על בעיות גופניות ונפשיות. אבל האם המוזיקה יכולה באמת לתפוס את מקומה של הרפואה? אחד מאלה שעונים בחיוב על שאלה זו היא ורה ברנדיס, מנהלת תוכנית המחקר במוזיקה וברפואה באוניברסיטת פראצלסוס בזלצבורג, אוסטריה. "אני הרוקחת המוזיקלית הראשונה," היא אומרת ומתכוונת לכך ברצינות גמורה. התרופות שלה נשמעות כמו מוזיקה, והמוזיקה ניתנת אצלה כמרשם. כדי לשווק את קו מוצריה היא פתחה גם חברה בשם "סנוסון", המתכננת מוזיקה המותאמת לבעיות בריאותיות שונות. בסתיו האחרון החלה החברה בפעולתה המסחרית בגרמניה ובאוסטריה, ובשנה הבאה עתידה הפעילות להגיע גם לארצות הברית. הטיפול עובד בדרך הבאה: לאחר שהרופא מאבחן, המטופל נשלח לביתו עם רשימת האזנה ומוזיקה מקורית הנטענת על נגן המוזיקה שלו. העיתוי של ההאזנה למוזיקה חשוב מאוד, אומרת ברנדיס. "מוזיקה רגועה הנשמעת בעיתות לחץ או בזמן השיא של המחזור הצירקדיאני (מחזור האנרגיה היומי של כל אדם) אינה יעילה ואפילו עלולה לעצבן." הטכנולוגיה - הכוללת ערכת האזנה מיוחדת - מוגנת בזכויות יוצרים וכבר הוגשה בקשה לרשום אותה כפטנט.


דרכיהם של רויזן וברנדיס הצטלבו בשנה שעברה בסימפוזיון שנשא את השם "מוזיקה והמוח" ואשר התארח בחסות מעבדת קליבלנד ותזמורת קליבלנד במהלך פסטיבל זלצבורג. השניים גילו את העניין המשותף שיש להם בנוגע להשפעת המוזיקה על הבריאות והחליטו לשתף פעולה. לא נעלם מעיניהם כי נסיונות מדעיים ומסחריים שונים להשתמש במוזיקה לצורך הרגעה סביבתית (בין היתר במקומות עבודה) נכשלו עד היום, אבל הדבר לא ריפה את ידיהם. מה שהם עושים זה "לרקוח" מוזיקה המותאמת לבעיות אישיות, המבוססת על "המרכיבים הפעילים" שבה, זאת על סמך ניתוח של סוגי מוזיקה שונים. תרופת המוזיקה הזאת ניתנת למטופל. בשלב זה הם נמנעים ממתן טיפול מוזיקלי למחלות זיהומיות, אך טוענים כי בכל הנוגע להפרעות פסיכוסומאטיות, טיפול בכאב וכל אותן "מחלות של האנושות", כפי שהם מכנים אותן - מתח, דיכאון, חרדה, חוסר שינה וסוגים מסוימים של אריתמיה (הפרעה בקצב הלב) - התרופה שלהם בהחלט יעילה. "ארון התרופות" שפיתחו מונה כיום 55 סוגי מוזיקה רפואית, כשעוד ועוד סוגים נמצאים בשלבי גיבוש. במחקר ניסיוני שערכה בשנה שעברה - אשר פורסם במפגש השנתי של האגודה הפסיכוסומאטית האמריקנית - בדקה ברנדיס את השפעת המוזיקה על מטופלים שסבלו מיתר לחץ דם אשר לא נמצאה לו כל סיבה אורגנית. לדברי ברנדיס, חולים אלה מטופלים בדרך כלל בחוסמי בטא, המדכאים את הסימפטומים. "המוזיקה יכולה לטפל בשורש הבעיה הפסיכוסומאטית". לפי המחקר, האזנה במשך חצי שעה ביום, חמש פעמים בשבוע, במשך ארבעה שבועות, למוזיקה שנבנתה במיוחד לצורך זה, נמצאה יעילה לשיפור משמעותי באי-סדירות קצב הלב, סמן עיקרי לתפקוד מערכת העצבים האוטונומית. בעבר היתה ברנדיס (52) מפיקת תקליטים והופעות מוזיקליות. תאונת דרכים קשה שעברה ב-1995 גרמה לה לשינוי הקריירה. "שברתי שתי חוליות (11 ו-12), ופספסתי במזל את חוט השדרה," היא מספרת. "הרופא אמר לי שאינו יכול להועיל לי, אבל שאני יכולה לשיר אם אני רוצה". הצוות הרפואי ציפה כי תישאר מרותקת למיטתה במשך 14 שבועות, אבל אחרי שבועיים בלבד ה-MRI שלה הראה כי עמוד השדרה שלה נרפא לחלוטין. "כולם אמרו שזה נס," היא מספרת, "אבל העובדה הזו גרמה לי להתחיל לחשוב". שלוש שנים מאוחר יותר היא נאלצה לסעוד במשך שלושה חודשים את אמה שחלתה בסרטן הדם והיתה בתרדמת. "הרכבתי על ראשה אוזניות והשמעתי לה מוזיקה. היות שהיכרתי אותה כה טוב, ידעתי על פי השינויים הקלים ביותר בידיה ובפניה איזו מוזיקה היא אהבה ומה לא אהבה. היא שימשה כעכבר הניסויים הראשון שלי". ברנדיס מצאה, כי האם הגוססת הגיבה הכי טוב למוזיקת גיטרה ספרדית, שאותה תמיד אהבה. אבל כשמצבה הורע, נראה היה כי דווקא הגיטריסטים החביבים עליה גרמו לה לחוסר נחת. לעומת זאת, מוזיקה מינימליסטית ולא מורכבת עשתה לה טוב. אבל ברנדיס ידעה כי האינטואיציות שלה אינן בדיוק ניסוי מדעי. היה ברור לה כי לצורך בדיקה אמיתית של הנושא היא צריכה לרתום את הרופאים. הבדיקות שערכה בליווי אנשי המקצוע כללו מעקב מתוחכם אחרי שבעה ערכים גופניים, כולל קצב הלב ופעילות חשמלית של השרירים. כתרופת דמה בניסוי שימשו קולות טבעיים, ולא מוזיקה. התברר כי הבעיות העולות בכל ניסוי רפואי - תופעות לוואי, התמכרות לתרופה או מינון-יתר - היו נדירות מאוד כשמדובר בריפוי מוזיקלי. כתב ה"ניו יורק טיימס" שהתנסה בהאזנה למוזיקה של חברת "סנוסון" דיווח על רשמיו: "התוכנית ליקיצה לאחר שינה קלה נפתחה בצלילי טבע, התפתחה למקצב רוק רך, אז נוסף לה קול שירה ללא מילים, והיא הסתיימה במקצב רעשני יותר. תוכנית ערב מרגיעה נשמעה כמו חיקוי של מוזיקת 'מינימליזם', בלי השינויים וההפתעות האופייניות למוזיקה הקונצרטנטית של פיליפ גלאס." אלא שמטרתם של מלחיני "סנוסון" - ברנדיס עצמה ושניים מעמיתיה - אינה ליצור מוזיקת קונצרטים אסתטית, בדיוק כפי שרוקח אינו מנסה לרקוח משקה קל. המטרה היא לספק גירויים מסוימים - מינונים של מקצב, הרמוניה, או דיסוננטים וגוני צלילים - בזמן המתאים לכך וברצף יעיל.


עקרונות דומים עומדים מאחורי אתר האינטרנט Sourcetone Interactive Radio, המגדיר עצמו כ"שירות הבריאות המוזיקלי הראשון בעולם". תחנת הרדיו המקוונת הזו מציעה מגוון סגנונות מוזיקליים, מהם יכול הגולש לבחור כראות עיניו ובהתאם למצב רוחו, אותו הוא מסמן בגלגל הרגשות שמציע האתר. לדברי האתר, "השירות נועד לקדם את הבריאות באמצעות כוחה של המוזיקה, על ידי יצירת רשימת שידור התורמת ליצירת מצב רגשי מבוקש, כמו רגיעה, המרצה, ריענון, אושר, ועוד". לדברי יזם הפרויקט, הפסיכולוג ג'ף ברגר, הכוונה אינה ליצור אשליות רפואיות, אך הוא מקווה כי החברה שלו תוכח כיעילה (למשל, בכל הנוגע לטיפול בפגיעות מוח), בדרך שאותה הוא מסרב לפרט לפי שעה. ברגר מתבסס על מחקרים שערך בשיתוף המרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון ובית הספר לרפואה הרווארד, יחד עם הנוירולוג גוטפריד שלאוג. יחד הם למדו את השפעות הפעילות המוזיקלית על תפקוד המוח ועל גמישותו. לדברי שלאוג (שבעבר שקל לפתח קריירה כנגן אורגן וכמנצח מקהלות), הניסוי שערכו לאחרונה נועד לבדוק תגובות לגירויים מוזיקליים. עניין רב הרבה יותר יש, לדבריו, בנסיונותיו למצוא "מצע נוירו-ביולוגי" לצורות קיימות של תראפיה במוזיקה, הנמצאת זה מכבר בשימוש נרחב: להוכיח כי אלה עובדות וכיצד. דוגמה לכך היא התראפיה במלודיה המסייעת באמצעות שירה לחולי שבץ מוחי ללמוד את השפה מחדש. "אני חושב שחשוב מאוד לנגן ולהיות מעורב בכל עשייה מוזיקלית", הוא אומר, "לא רק בדרך של האזנה". חוקר נוסף, סטפן קולש, מאוניברסיטת סאסקס, אנגליה, המתמחה בקשר הנוירולוגי שבין מוזיקה לשפה, מסכים עם קביעותיו של שלאוג. הוא חוקר בימים אלה טיפול מוזיקלי בדיכאון, אולם מציין כי בטווח הארוך אפשרויות הטיפול באמצעות המוזיקה יהיו רחבות בהרבה. "מבחינה גופנית, הגיוני לגמרי שהמוזיקה תשפיע לא רק על המצב הנפשי שלנו, אלא גם על בעיות אנדוקריניות, בעיות של המערכת האוטונומית ותפקודי המערכת החיסונית", הוא אומר. "אני לא אומר שהמוזיקה היא התרופה לכל הבעיות הללו, אבל החזון שלי הוא שנצליח לשפר בעזרתה את הבעיות האלה ואחרות. לכן המחקר הזה כה חשוב. לכל כך הרבה תרופות יש תופעות לוואי נוראות, הן גופנית והן פסיכולוגית ? בעוד למוזיקה אין כל תופעות לוואי, או לפחות לא תופעות מזיקות." מסכמת ברנדיס: "מי שסובל מדיכאון, פונה היום לרופא או לפסיכיאטר. בעתיד הוא יוכל לבחור בין מגוון טיפולים: הפסיכולוג, הפרוזאק, או המוזיקה".
עוד על מוזיקה בגיל מבוגר:

[u]
כל מה שרציתם לדעת על המוח ומדוע לאמן אותו
[/u]

[u]
זמרים בני 80+ שלא מפסיקים לשיר
[/u]

[u]
האזנה למוזיקה - לשיקום אחרי שבץ מוחי
[/u]

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

[u]
פורום שבץ מוחי, ארוע מוחי (נוירולוגיה)
[/u]