רייכר מתרגז: הניחו לצבא

 צילום: Shutterstock

האופנה האחרונה היא להשתלח מעת לעת בצבא הגרגרני, לכאורה, הבולע תקציבים, זה שחייליו פושטים על שכונות צפון תל אביב ולוגמים להנאתם מלוא חופניים ממנעמי החיים.

עברי הצבאי כולל שירות צנוע בנח"ל ושחרור בדרגת טוראי. אינני נמנה עם צמרת הקבע שלטענת מקטרגיה בולעת תקציבים ומשכורות ענק ותנאי פנסיה מופלגים ותנאי שירות הממריאים לשחקים.

אני מתכוון ללמד סנגוריה על אנשי הצבא המדירים שינה מעיניהם, הפועלים בקרביה של אוכלוסייה עוינת שבתוכה הם צריכים להלך כמי שפוסע בשדה מוקשים. השירות הצבאי תובע מחייליו ומקציניו עשייה רבת סיכונים, נטולת חופשות ואפילו חגים.

בעוד שעגורן בנמל מרוויח רבבות שקלים כאילו היה רמטכ"ל ומתקין קווי תאורה בחברת החשמל מביא לביתו משכורת של אלוף, הגיעה העת להרפות מהטקס הרב-שנתי הצורם והמיותר של מתקפה על התקציב הגרגרני של הצבא ושל משרד הביטחון.

ההיגיון הצרוף צריך ללמד אותנו להשיב על השאלה הבהירה להפליא: מי חיוני יותר ומי משקיע יותר ומי מחרף נפשו יותר? האם עובד חברת המים "מקורות " או אנשי צבא המשרתים בגבולות?

הדברים הללו נשמעים ירחמיאלים ומיושנים. נכון. חלפו הימים בהם קדנו קידה עמוקה בפני כל לובש מדים. אבל היפוכו של הגלגל לא צריך להיות סניטה ולגלוג וביקורת משתלחת בלובשי המדים.

אני, כחייל במלחמת ששת הימים, עדיין זוכר כיצד נסעתי ביום חופשה, בתום המלחמה, באוטובוס בתל אביב, ואני אז עלם מלא און, ונדהמתי למראה אישה מבוגרת ששערה הלבין, קמה ממקומה ביראת קודש ומציעה לי את מקומה. "שב חייל יקר", אמרה, "אתה בוודאי עייף". מובן שלא נעניתי למחווה הזו, אבל יש בכך כדי ללמד על היחס של אז ללובשי המדים. והיום, תנאי אנשי הקבע זוכים באורח קבע למילות קטרוג וביקורת, בעיקר מצד אנשי האוצר, שבחלקם עוד מעט קט יפשטו את בגדי השרד ויעוטו על חברות מסחריות עתירות משכורות ומענקים.

הניחו לצבא. ביום פקודה נגלה כי כל אגורה שחסכנו עלתה לנו בדמים, תרתי משמע. הבה נקצץ באורוות לסוסים האחרים השועטים בנתיבי תקציבנו ללא כל רסן ומעצור.

הערה לסדר היום

השופט דוד רוזן, שהפליא בניסוחיו ובפסק הדין החמיר עם אהוד אולמרט, מטה הרבה חסד לשולה זקן, זו שתעתעה בבית המשפט, מסרה גרסאות סותרות וברגע האחרון סיפקה מידע נוסף שיביא לחקירה מחודשת ואולי לכתב אישום נוסף נגד ראש הממשלה לשעבר שיתייסר, אם יידחה ערעורו, שנים רבות בכלא.

אותו שופט מחמיר וזעום עפעפיים, דוד רוזן, לפתע מחליק על לחייה של זקן, שנהנתה מכספי השוחד הרבים, לפי עדותה שלה, והנה היא משלמת קנס זעום ומגוחך של 30 אלף שקלים והיא תשוב לביתה לאחר חדשים אחדים נטולי שליש.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

אילו הייתה עדה ישרת דרך שהייתה מסייעת לבית המשפט בתחילת דרכו היתה ראויה אולי לחסד. היא שיקרה וחזרה בה, כדבריה שלה היום, נהנתה מלוא חופניים מפירות שירותה בלשכתו של אולמרט, ובשנייה האחרונה זינקה למים הזכים מבדולח.

כבודו. להבנתי הצנועה שגית.עונשו של אולמרט חמור עד מאוד. עוד מכה אחת או שתיים בכנפיו המרוסקות כבר לא ישנו הרבה ללקח הציבורי והאישי שנובע מפסק הדין חסר התקדים בניסוחיו ובחומרתו. מדוע, כבודו צריך לעטוף את שולה זקן בחום ובאהבה? לאלוהי המשפט פתרונים.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

בעניין אולמרט

די להבלגה

כמה קל להעליל

תנו לנשום

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה