רייכר מתרגז: התלהמות לשמה

האזרח גילי מדווח לנו בתדהמה כי זומן להתייצב במשטרה לחקירה. כאזרח שומר חוק ביקש לדעת במה מדובר. תבוא ותדע, הייתה התגובה הקצרה. אחוז חלחלה אץ רץ גילי לתחנת המשטרה, והחוקר הבהיר לו את הסיבה: גילי כינה בפייסבוק את הח"כית מירי רגב, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, בתואר זו... עלובה.

מדוע יצא קצפו של הגולש על רגב, הח"כית החרוצה, בעבר דוברת צה"ל בדרגת אל"מ, שהוא מכנה אותה בתואר יצאנית, ועוד עלובה?

ובכן, שמעון פרס, הנשיא לשעבר, קבע כי המבצע בעזה מיצה את עצמו, ומירי רגב הגיבה בכעס כי פרס מיצה את עצמו. האזרח גילי התרעם על הטענה הזו, ותגובתו הנמרצת הייתה כי היא, רגב, בעצם יצאנית עלובה.

הח"כית החליטה שלא להבליג וכי מדובר בהעלבת עובד ציבור שהיא עבירה פלילית לכל דבר, ופנתה למשטרה. והגולש גילי, במקום להכות על חטא, במקום לומר, טעיתי... נסחפתי... ועוד כהנה וכהנה ביטויי התנצלות, מדווח לנו באמצעות האינטרנט כי נדהם. אינני חוזר בי, קבע והוסיף: רגב צריכה להתבייש. ככה מדברים על פרס? הוא מדווח להמוני הגולשים כי יתלונן נגד רגב במשטרה.

כלומר, גילי סבור כי לכנות נבחרת ציבור בתואר הנקלה זו... עלובה היא זכותו, ואילו היא איננה רשאית לקבוע כי זמנו של פרס עבר. אכן, תגובה של אינטלקטואל מעמיק. פרס בוודאי לא היה מעוניין שמי שמגן על כבודו יכנה את מירי רגב בתואר שאותו מכנים את זו שמוכרת את גופה תמורת כסף. זה טיעון ירוד ונקלה. אילו אוצר המילים של גילי היה עשיר יותר, היה בוודאי מגיב בטיעון ההגיוני כי מירי רגב טועה ושמעון פרס נערץ, ועל אף גילו המתקדם הוא עדיין צלול וזכותו לבקר באמירות נוקבות את הממשלה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

כל שפת הביבים המאפיינת את ממלכת התגובות באינטרנט מורידה אלי תהום תחתיות את תרבות השיח הציבורי בישראל. גילי ושכמותו רשאים, ואף חייבים, להביע את דעתם ברבים, להתווכח עד כלות הנשימה, אבל לכנות חברת כנסת בתואר הנקלה הזה מלמד על הבריונות שפשטה בממלכת האינטרנט, ובעיקר בעיתות מלחמה ומתיחות ביטחונית. ניתן היה לטעון נגד רגב כי איננה מסוגלת להאזין לקולות אחרים מלבד אלה שלה. לצאת נגד עמדתה הבלתי מתפשרת בענייני ביטחון וגבולות. ולה היה מותר לרמוז שבגילו של פרס, שבעוד שנים אחדות יחגוג בשעה טובה מאה, ראוי כי יתרכז בכתיבת זיכרונותיו. זכותה, ואולי אף חובתה, של נציגת העם בכנסת לומר את דברה בקול צלול, חד ורם.

המתלהם גילי הודיע ברבים בגאווה: אינני חוזר בי... כלומר, הוא עדיין משוכנע כי רגב תרה אחר לקוחות ברחובות צדדיים. הוא גם הבטיח להתלונן נגדה במשטרה, אם כי טרם הגדיר לעצמו כנראה את טיב התלונה.

אם גילי קורא את השורות הללו אני מייעץ לו להרחיב את שפע דימוייו ולהמריא לגובה רב יותר ברמת טיעוניו בעתיד. רק אז יעשה נפשות לעמדתו. כאשר יתייצב בפני השופט, ראוי שינמיך את קולו ויאמר משפט קצר אחד מנהמת לבו: אני מצטער.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

תבוטל הבגרות במתמטיקה

כיצד נחלצים מהמבוך?

הססנות אינה חולשה

האזעקה לעולם זועקת

מתלכדים תחת איום

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה