רייכר מתרגז: למי קראת חמודה?

מעשה שהיה כך היה ואוי לאזניים שכך שומעות: ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, איש רב פעלים, מוכשר ונערץ, בן קיבוץ, מלח הארץ, טייס קרבי מהולל, מנהל גימנסיה רבת יוקרה, העז, כך נאמר באחד האתרים הרווחים באינטרנט, להחמיא לחברת מועצה ולכנות אותה, שומו שמים, במילות החיבה: "את חמודה".

אנחנו מדווחים כי קמה סערה במועצה, וחולדאי נאלץ להתנצל וקבע: "אני זקן...". הוא התכוון כנראה לומר כי בזמנו, וגם בזמני, כותב השורות הללו, האמירה "את חמודה" הייתה מילת חיבה של הוקרה וחיזור. אגב, העזנו גם לא אחת וקבענו במקהלה: "את חתיכה". כיצד הפכה מחמאה יפה שכזו לאמירה שיש להתנצל עליה? לאלוהי הפמיניזם פתרונים.

עוד נאמר בידיעה שעליה חתומה מירב שלמה מלמד, מביאת הסקופ המהדהד, כי חולדאי העז לפני שבועות אחדים לומר באוזנה של חברת מועצה אחרת: "מיידלע". למי שאיננו בקיא ביידיש, הוא אמר באוזנה את המילה "ילדה". כלומר, בת חווה. ושוב שערורייה.

עזר ויצמן מנוחתו עדן היה בוודאי נידון למאסר עולם באשמה כי הירבה לכנות בתואר "מיידעלך" הרבה חיילות נאות. ואני, כותב שורות אלה, טוען בלהט ומוכן לעמוד בפני בית דין שדה וכיתת יורים: נתבלעה עליכן דעתכן, בנות ונשים שוחרות ריב ומדון. להיטפל לנשים ולהציק להן זו עבירה. להחמיא זו בהחלט מידה יפה. מדוע הפכו מילות החיבה ילדונת, נערונת, חתיכה, יפה, שאפה וכאלה מילים, המעידות על יופי, חן ונשיות, למילות גנאי גסות שיש להתנצל עליהן?

את המילה הנתעבת "כוסית" כמחמאה דווקא אומרות לא אחת נשים שקצפן בוודאי יצא על המיידלע של חולדאי. מהקיצוניות שרווחה בשנים עברו, שבה כל קצין ראה בחיילת מועמדת לחיזור וכל בוס ניסה לבדוק את מידת היענותה של פקידה, מתקופה שבה צבטו את אחורי הנשים בחיבה, כולל נשיא ברית המועצות, ואלה היו מנהגים לא ראויים, הפכנו בעוונותינו כמעט כל מחמאה תמימה לאמירה גסה. הזרם הקיצוני הזה מאיים להטביע כל אמירה שבה מחמיאים ליופיה של אישה לעבירה פלילית שעונש כבד בצידה. אילו היה חולדאי נוקט בשפת שיר השירים, בשפה העשירה שבה מעתיר שלמה המלך ים של מילים על מראה גופן של נשים, היה בוודאי זוכה לקיתונות של בוז ולעג.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

 מה קורה לנו? כיצד הפכו מילים של חיבה המשבחות את מראן של נשים לעבירה כמעט פלילית? לא נסכים כי השפה העברית העשירה תסתפק במילה הגסה "חתיכה".

אנחנו רוצים לשבח נשים יפות מראה. אין בכך פגם. הנשים עצמן אינם מסתירות בימים אלה של קיץ לוהט את מחמדי גופן בבגדים שאינם מתירים מקום לספק. ויפה שכך. אין בכך פגם או פסול, להוציא כמובן את נטורי קרתא וצבא היורקים והמדירים נשים באוטובוסים ציבוריים. הגיעה העת שהגברים, אולי המבוגרים הזוכרים ימים אחרים, ירימו את קולם וישאגו: מותר להחמיא לנשים בשל מראן או חיטובי גופן. ובינינו, השמועה אומרת כי הן עצמן, ליבן אינו גס בדברי השבח הללו.

הלאה הפוריטניות, הלאה עידן החושך שבו אין יותר לומר מילה של חיבה והוקרה לאישה בשל היותה אישה.כותב שורות אלה היה מאושר אם נשים היו קוראות לעברו: "חתיך. גופך בנוי לתלפיות ואתה מוצק כסלע ותמיר כעץ הדקל". לכל היותר היו נתבעות על אמירת שקר, אבל חלילה לא לשון הרע.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

איפה מורא האל

מה בריא ומה מוקצה

הניחו לנבחרים

שיחות השלום