רייכר מתרגז: מצב הרוח
|
צילום: Shutterstock
ידיעה מעציבה, לטעמי, מבשרת כי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים כמעט ונופחת את נשמתה. רק סטודנטים מעטים מבקשים ללמוד בה. אני זוכר בימי הראשונים באוניברסיטה העברית, בשנות השישים, בה למדתי בגבעת רם בירושלים, שקקה הגבעה מאות תלמידים שביקשו להרחיב את השכלתם בתחומים רוחניים יותר. היום אצים רצים הסטודנטים שלנו ללימודי מינהל עסקים. ביזנס. בורסה. מט"ח, שערים עולים ויורדים. זו רוח התקופה. אלה הם מקצועות העילית. מינהל עסקים הוא צו השעה.
חבל. הרי האקדמיה צריכה גם להכיל בתוכה מי שמבקשים להרחיב את הנפש, לרכוש השכלה רחבה ומעמיקה במקצועות רוחניים. אם הכול יעסקו רק בבורסה, היכן שאר הרוח היהודי?
כאשר הייתי נער אני זוכר את אמי מנוחתה עדן ואת אבי המנוח לועגים לסוחרים ומכנים אותו ביידיש א סויחר... כלומר, בושה. הם העריכו מקצועות כמו בנייה ותעשייה. אבל הימים הללו חלפו. מסדרונות האקדמיה שלנו שוב אינם שוקקים שוחרי רוח, ספרות ותרבות. המקצועות הללו הפכו לנחותים, לבלתי מבוקשים, ונחבאים בינות למסדרונות האקדמיה.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
כל מי שלומד עסקים ומסחר ושיווק מנפח את חזהו בגאווה. זה צו השעה. אלה הם המקצועות הנחשקים. שבנו ליהודי העיירה שעסקו בממכר ובמסחר. בתגרנות. חבל.
לפחות נתנחם בפריחת לימודי מדעי המחשב. המקצועות הללו, החובקים עולם ומלואו, משגשגים ומביאים ממון ותהילה. ועוד נתנחם בבוגרי הטכניון הלומדים אדריכלות והנדסה. אלה לפחות לא רווחו בעיירה ומביאים לארצנו הכנסה יפה.
פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]
עוד עם רייכר:
רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה |
מדי שנה מושיטים את זרועותיהם מאות אלפי קשישים ומתחסנים כנגד מחלת השפעת, וחיוך של נחת עולה על שפתיהם. הם...
אנחנו נוהגים לשאת את ראשינו בגאווה וקובעים ביהירות: אנחנו עם סגולה, אין כמונו בסביבה. האמנם? ואולי הגיע...
ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומצהיר: כל עוד הפלשתינאים לא יכירו במדינת ישראל, לא ננהל איתם משא ומתן...