רייכר מתרגז: סכנה דו-גלגלית

צילום: Shutterstock 

אני אמשיך לנדנד ולהתריע ללא הרף עד אשר אוכל לשוטט בביטחה על מדרכות תל אביב, בעיקר מבלי לחשוש שמא המוות מתנהל בעקבותי בעודי מפזם לי שיר חרישי על המדרכה. אני גם לא ארפה עד אשר רוכבי האופנוע והרכב הדו- גלגלי למינהו לא יפתיעו אותי על הכביש בחרדה מתמדת שמא אפגע מהם או אפגע בהם בעודם מגיחים מימין ומשמאל.

אפתח בשיח המדרכות. הללו הפכו בעיר העברית הראשונה למלכודת מתמדת להולכי רגל הנעים בחרדה לבל יופתעו מאחור או מלפנים על ידי דו-גלגלי חרישי החולף בסמוך אליהם. הרוכבים בניחותא על הרכב הזה, שהמדרכות הפכו להיות ביתם המרווח, מחזיקים, מעת לעת, בידם האחת טלפון, בידם השנייה עיתון, וגם עסוקים לעתים בעיון קפדני בכתובת הרשומה על פתק, וחולפים ביעף חרישי ומתמיד המעורר חלחלה בקרב הולכי הרגל.

מעניינת הסטטיסטיקה שאותה לא הצלחתי לגלות והיא: כמה הולכי רגל, וגם רוכבי אופניים, נפגעו על מדרכות העיר הגדולה מהתנגשות צפויה? לעומת זאת, 46 רוכבי אופנוע נהרגו בשנה האחרונה בכבישי ארצנו, ואני מנחש כי מרביתם נהגו בחוסר זהירות מופלג.

הכול יודעים: על הכביש או במעבר חצייה יכול הולך הרגל להיזהר. הוא יודע את חוקי התנועה הזורמת מימין ומשמאל. בהליכה על המדרכה, לעומת זאת, החרדה מתמדת - הפחד מפגיעה איננו ניתן לחיזוי או לצפייה.

אני בטוח שאינני היחיד המתיירא מהחביבים והנעימים, הרוכבים על אופניים ידידותיים שאינם חלילה נוהמים, ומצטיינים בחרישיות יתר. הללו מפחידים אותי יותר מכלי רכב רועמים המגיחים בעננת רעש ועשן.

הבה נעבור לאופנועים ולקטנועים. הללו עוקפים מימין ומשמאל, אינם מתייראים מרווח של סנטימטרים ספורים בין שני כלי רכב ומגיחים בהפתעה גמורה, ללא כל אזהרה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

אתה משייט לך ברכבך בשלווה ברחובות ערינו, בעיקר בתל אביב, ולפתע, בזמזום של דבורה, חולף סנטימטרים ספורים ממך כלי רכב נוהם. אינך חרד לחייך. אתה מובטח. אבל הפגיעה הקלה ביותר בכלי הרכב הדו-גלגלי שנע מכיוונים בלתי צפויים תביא לתוצאה קשה. הנה הוא או היא מוטלים לפניך, והכל ישאו אליך, הנהג, עיניים מאשימות. גם המשטרה תשלול את רשיונך ומשפחת הנפגע תגדיר אותך כרוצח. לך תזעק: לא הבחנתי כלל בדו-גלגלי ולא ניחשתי כי יעקוף אותי ביעף מימין ברווח הצר ביני לבין המדרכה. הרי אותתי על פנייה, והוא ביקש בשנייה האחרונה לחלוף בתחושה שהוא ציפור רננים בלתי פגיעה.

אין שוטר אחד במדינה שירשום דו"ח לרוכבים דו גלגליים. היכן כל אותם אמצעי ענישה והתרעה המונעים, בצדק, מהנהגים הארבעה-גלגליים לעבור עבירה קלה כחמורה? היכן אותם מארבים ומלכודות רדאר ואמצעים אלקטרוניים משוכללים כאשר מדובר ברוכבי אופנועים, קטנועים ואופניים?

הללו משייטים על כבישינו ומדרכותינו כאילו בחלל אחר שחוקיו שונים. הם מסכנים את עצמם ואת הולכי הרגל המופתעים מדהירתם. אורות אדומים אינם נהירים לעינם הבלתי מצוידת במנגנוני הבחנה.

מה אני מציע? שהשלטונות יתחילו לאכוף חוקים, כללים, תקנות וצווים גם על הללו המצפצפים על כל כלל בטיחותי והחושפים גם את הולכי הרגל וגם את הנהגים לפגיעה מכאיבה. הגיעה העת שהולכי מדרכות ייהלכו בביטחה, ונהגים לא יציצו בחרדה ללא הרף לכל שביל מעבר או דרך צרה לבל יפתיעו אותם.

מי שסבור שהגזמתי, אשמח לנהל אתו דיאלוג באתרנו.

להתראות על המדרכה הבאה.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

מאסר בתנאי בית הבראה

בג"ץ אינו תיאטרון

מצוקה או הטרדה?

שאלה של אמונה

מהצלחת אל הפחת

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה