רייכר מתרגז: תנו לנשום

צילום: Shutterstock 

האיסור על עישון סיגריות במקומות ציבוריים, איסור מבורך לטעמי, סייע בהפחתת לידות מוקדמות בעשרה אחוזים. כך עולה ממחקר חדש שנערך בארצות הברית ובאירופה. האיסור הזה, מגלה עוד המחקר, השפיע באורח חיובי על בריאות הילדים ברחבי תבל.

עוד ממצאים מגלים כי איסור העישון במקומות ציבוריים, כמו פאבים, מסעדות, משרדים ומקומות עבודה אחרים, מגן על בריאות המבוגרים מפני האיומים הקשורים בעישון פסיבי.

עוד ממצאים? בבקשה. בחפץ לב. שהרי אני נגמלתי מעישון כבר לפני שנים רבות, ומאז אני חש כי המלחמה הזו מיטיבה עם כולנו, כמובן, הלא מעשנים. שהרי נזקו של העישון הפסיבי, כלומר, העשן שאנחנו קולטים בנחירינו בעל כורחנו, מזיק שבעתיים מכל נזק סביבתי אחר.

לדברי ארגון הבריאות העולמי, טבק הורג מדי שנה שישה מיליון בני אדם ברחבי העולם. המספר הזה מצמרר, כזכור. שישה מיליון יצורי אנוש נופחים את נשמתם רק בגלל תאווה שבהחלט אפשר להתגבר עליה במאמץ כזה או אחר.

עוד מגלה המחקר שקראתי בשקיקה, כי רק 16 אחוזים מאוכלוסיית העולם חיה במדינות שבהן יש חוקים מקיפים נגד העישון בציבור. ועוד גילוי: בבריטניה חלה ירידה משמעותית במספר הילדים חולי האסתמה שפנו לחדרי המיון.

כל אלה, מסכמים החוקרים, מספקים תמיכה חזקה לארגון הבריאות העולמי ליצור עוד ועוד אזורים נקיים מעישון.

אלה הדברים שצריכים להיאמר גם במחוזותינו. לדאבון הלב, מסעדות, בתי קפה אחדים ולעתים גם אירועים במקומות סגורים טרם סיגלו לעצמם את המנהג המבורך הקבוע בחוק. השיטה: מסעדת יוקרה או מקום אירוח עממי שיש בו מרפסת או רחבה חיצונית שרוח קלילה ונעימה נושבת בה, מכריז על המקום המועדף הזה כראוי לעישון. זה מקום שהביקוש לו גדול יותר, שהרי זהו תענוג של ממש לסעוד את לבך כאשר אתה חשוף לחיק הטבע. אלא שכאן, וכולנו נתקלים בחיזיון המרגיז הזה, כאן זה שטח פתוח, אומרים המלצרים, כאן מותר לעשן.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

כלומר, אני כמתעב עישון הדבק בשערי ובבגדי ולא רוצה להינזק בריאותי, חייב לוותר על ההנאה הצפויה לי באותה מסעדה או באותו מקום עינוג. לי אסור לשבת באותה מרפסת חיצונית. אני צריך להיות ספון בתוך המסעדה, ואילו המעשנים, במקום שהם אלה שיצמצמו את מרחב המחייה הציבורי שלהם, הם המתענגים על האוויר הפתוח שאותו הם מחללים בריחות הדוחים הנפלטים מריאותיהם המשחירות והולכות.

אני מבקש שכדוגמת ארצות הברית, למשל, או אנגליה, במקומות שבהם יש איסור עישון הוא יחול גם על השטח החיצוני המצורף לבית האוכל או למקום הבילוי.

רוצים לעשן? יקומו בבקשה ממקומם ויצעדו החוצה. בארצנו שטופת השמש, שאין בה קרה, קל מאוד לצאת לדקות אחדות מהמרחב הציבורי ולא להיקלע לסופת טייפון או להוריקן.

אנא, המחוקק, הרחב את גבולות ממלכתך. אני רוצה לשבת במסעדה או במקום בילוי, גם באגף חיצוני, מבלי שהיושבים בשולחן הסמוך אלי יציפו את האוויר בריחות דוחים שאותם אנשום נגד רצוני.

אני מצטער שהעליתי את חמתם של המעשנים, אבל גם אנחנו, הנגמלים, או כאלה שלא עישנו מעולם, זכאים להגנת החוק.

פניות לגדעון רייכר בדוא"ל: [email protected]

עוד עם רייכר:

איפה הנימוס?

שירה בלתי מובנת

דיקטטור בארגון המורים

מפחדים מהשלום

רוצים לדבר על נושאים אקטואליים, להחליף דעות, לשמוע ולהשמיע? היכנסו לפרלמנט של מוטק'ה