תזונה נכונה: היסטוריה של בריאות

אוכל ובישול תמיד היו יותר מסך מרכיביהם. הם חלק מהתרבות, מהבילוי. הם מרכיב בסיסי בחגים, באירועים משפחתיים ובשמחות. בישול נהפך לתחביב אטרקטיבי לשני המינים ומקצוע הצובר יוקרה. הוא מככב במדורים בעיתונים, באתרי אינטרנט ובאינסוף תוכניות טלוויזיה. המשמעויות שניתנו לאוכל והיחס אליו השתנו לאורך התקופות. ביום עיון שנושאו "מזון וקולינריה לאורך ההיסטוריה של ארץ ישראל" שיקיים מחר (יום ב') החוג להיסטוריה ולימודי ארץ ישראל במכללת אורנים, ידונו אנשי אקדמיה במשמעויות התרבותיות, הדתיות, הכלכליות והפוליטיות של המזון, מהעת העתיקה ועד למודרנית. הרצאות יוקדשו לנושאים כמו תפישת האוכל בתקופה הרומית, ייצוגי האוכל בתרבות המערבית מהרנסנס עד ימינו, חדרי האוכל כמעצבי זהות קהילתית במסדרי נזירים בימי הביניים, אוכל יהודי וזהות יהודית מהתנ"ך ועד לקיבוץ ועוד. ד"ר מירי שפר מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב תבקש לשפוך אור חדש על תקופת האימפריה העותמנית, לפחות בנוגע למודעות לאורח חיים בריא. "היום רואים בנושא של תזונה נכונה כערובה לבריאות חידוש", אומרת שפר, "אבל באזור שלטונה של האימפריה העותמנית במאות ה-16 וה-17, נושא התזונה הנכונה היה מוכר לכל אחד. הרפואה הייתה עממית ואנשים רבים עסקו בה וכולם, מהבור ועד המשכיל, היו חשופים למידע". גם המדינה עצמה נקטה צעדים למען בריאות הציבור. "אחד מתפקידי השלטון היה לדאוג לאספקת בשר סדירה לציבור במחיר שווה לכל נפש ובאיכות טובה. אם לא היה מספיק בשר בתקופה מסוימת דאגו לייבא, וזה קרה בכל רחבי האימפריה העותמנית, גם בירושלים. דוגמה מצוינת לחשיבות שקנתה לה התזונה הנכונה, מה שהתבטא אז באכילת בשר, היא מקרה של אישה שהתגרשה בירושלים והשופט העותמני שהיה צריך לקצוב לה מזונות כלל בחישוב גם עלות של אכילת בשר יומיומית. זה נתפש כדבר הכרחי, לא כמותרות". הרפואה באותה תקופה הייתה בעיקרה טבעית. "היא התבססה קודם כל על תזונה נכונה ומאוזנת שמכילה את כל מרכיבי המזון, ורק אחר כך על תרופות, שגם הן היו ממקור בוטאני. רק כשכלו כל הקיצין דיברו על ניתוח. מובן שרק ניתוחים פשוטים התבצעו אז, כמו קטרקט, תיקון הרניה או טיפול בטחורים. לא הייתה אפשרות להרדים את המנותח וגם הסטריליות לא הייתה מפותחת, כך שניתוחים מסיביים לא היו. אבל במגבלות שלהם הם עשו לא מעט". את הייעוץ לתזונה נכונה קיבלו מהרופא. "הרופאים יעצו מה לאכול ואיך לאכול את זה, כולל התאמה תזונתית אישית. המטרה של הרופא הייתה קודם כל לשמור על הבריאות של המטופל ולא להגיע למצב של חולי. הם יעצו גם לגבי פעילות גופנית מסוגים שונים. המוטו של נפש בריאה בגוף בריא בהחלט היה תקף, והרופא עזר אפילו בבחירת מקצוע שיתאים למרץ וליכולות הגופניות של המטופל". בשונה מהיום, איכות התרופות ומחיריהן היו שווים לכל נפש. "יכולות כלכליות לא קבעו את איכות התרופות שניתן היה להשיג. ההבדל במצב הבריאותי בין עשירים לעניים, והיה הבדל, היה תוצאה של תזונה שונה. אני חוקרת את הנושא של ברירות ומחלה במזרח התיכון ובהקשר הזה אדבר בכנס גם על ההשפעה שהייתה ליכולת הכלכלית על התזונה ועל הבריאות. כי גם כשהמדינה דאגה שיהיה בשר בשוק במחיר סביר, ידם של העניים ביותר לא הייתה משגת, או שהעדיפו להוציא את כספם המועט על משהו אחר. השוני בתזונה, אגב, לא השפיע על תוחלת החיים, שאצל בני כל המעמדות עמדה על סביבות גיל 40, אבל העשירים חיו בבריאות טובה יותר".
האם הרפואה באימפריה העותמנית הייתה מתקדמת לזמנה?
"יש על זה ויכוח. יש טענה שאין ברפואה הזו שום חידוש ושהיא מתבססת על הרפואה המוסלמית של ימי הביניים. העבודה שלי מראה שזה לא כך. לרפואה העותמנית, שמשותפות לה ארצות הבלקן, מצרים, צפון אפריקה ופרס, היו יכולות, תחכום וחידוש. אפילו שתיית הקפה כחומר מעורר היא המצאה טורקית משנת 1550. גם בתי החולים שהם בנו היו מתוחכמים והיה בהם צוות רפואי בקנה מידה שעד אז לא היה מוכר".
למה אצלנו לא זוכרים את תקופת הטורקים כל כך לטובה?
"כי אחת הדרכים להאדיר את הציונות הייתה לבטל את כל מה שהיה כאן קודם. צריך לזכור שהטורקים סללו כאן מסילות רכבת. סביב שנת 1900 היה קו רכבת מיפו לירושלים, היום זה לא קיים. אין ספק שמהרבה בחינות ארץ ישראל הייתה פרובינציה עם הרבה בעיות ופחות השקעה, אבל המצב בארץ ישראל העותמנית לא היה שונה מזה שבארצות אחרות במזרח התיכון".
הכנס פתוח לקהל הרחב ויתקיים ביום ב', ה-23 במאי ב-9:00-15:00 במכללה האקדמית אורנים, אולם הכנסים בית הדומי

עוד על תזונה נכונה:

בשר: לעשות את זה נכון

המלצות חדשות למניעת מחלות לב

אגוזי מלך: הבריאים ביותר ללב

תזונה נכונה לבריאות המוח

תזונה נכונה מאריכה את החיים