תסריטאית מחפשת סופרת

הסופרת אורית שחם-גובר היא אוצרת - של מוזיאונים היסטוריים (ביניהם מוזיאון הפלמ"ח ולאחרונה מוזיאון העם היהודי שמוקם בבית התפוצות) - מקצוע שמתחבר לתאריה האקדמיים (בהם היסטוריה ומוזיאולוגיה) ומשמש אותה בדרכים כאלה ואחרות, כך נראה, בכתיבתה. למשל, ביכולת שלה לגבות, לעבות ולהעשיר את עלילותיה בחומר רקע ובמידע היסטורי. בספרה החדש, "האחרת", סיפורה של אחת משתי הגיבורות הבדיוניות שתול ומשתרג במציאות ההיסטורית של תל אביב הקטנה, של שנות השלושים, ששחם-גובר מתארת לפרטים, ואילו הגיבורה הבדיונית השנייה, שחייה מתנהלים כאן ועכשיו, עושה את מסלול התחקיר בעקבות הראשונה.

גיבורות הספר "האחרת" חיות במרחק זמן של כמעט 80 שנה זו מזו, אך יש להן מהמשותף, והדבר הבולט ביותר הוא אהבה למילה הכתובה, לספרים ולספרות. בעוד הראשונה, הסופרת אסתר חיות, מקדישה את עצמה לכתיבה ספרותית למרות מכשלות וקשיים, השנייה, התסריטאית קרין צימרמן, חולמת על כתיבת רומן גדול בעודה מתפרנסת מכתיבת תסריטים לטלוויזיה, ולמען הנשמה מרבה לקרוא ספרים.

קרין היא עצמאית מבחירה (סוג של) ואידיאולוגיה. היא גרושה פלוס בת ופמיניסטית מוצהרת. אסתר עצמאית בעל כורחה, פשוט כי לא יכלה להיכנע לתכתיבים. שתיהן חריגות בנוף החברתי הסובב אותן, שתיהן ניתקו מהוריהן במובן זה או אחר בגיל צעיר, שתיהן די בודדות רוב הזמן. ויש להן עוד משהו משותף: מפיקה מצליחנית-אימתנית, השוכרת את שירותיה של קרין לכתוב תסריט לסרט על אסתר. במקביל לקרין, השוקעת בתחקיר על אודות אסתר הנשכחת, נסחף יריב, בלש המשטרה (האלמן ואב לשניים) שאיתו קרין מנהלת קשר מהוסס של צעד קדימה שניים אחורה, לחקירת מותו של נדל"ניסט טייקון, שנפל-קפץ מדירתו במגדלי יוקרה. מה שמתחיל כקו עלילה מקביל, יתאחד בסופו של דבר עם הסיפור המרכזי של קרין. ביותר ממובן אחד.

שחם-גובר בחרה למקם את עלילת סיפורה בביצה הספרותית של ארץ ישראל של פעם, לדלג, להקביל ולקשור בינה לבין זירת הכתיבה הנוכחית. שחם-גובר עצמה היא בת לשושלת סופרים: בתו של הסופר נתן שחם ונכדתו של הסופר אליעזר שטיינמן וכך או כך, היא מצטרפת לשורה של סופרים שספריהם וגיבוריהם נטועים בעולם היצירה הכתובה. כפועל יוצא מבחירתה היא משתמשת בצורות ספרותיות שונות לקידום העלילה.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

שחם-גובר מספרת סיפור אישי עטוף בסיפור רחב יריעה, שיש בו הארה של תקופה, סביבה ותרבות, של החברה הישראלית שהייתה, שקיימת, שאיננה עוד. זה מוסיף רבדים לסיפור, אך נטייתה לחזור לפרט, להדגיש ולהטעים את התקיעו?ת של קרין, האובססיביות של יריב בחקירה, את סימני השאלה ואת התעלומות שאינן נפתרות מעייפת, ומיותרת. אפשר כמעט לחוש בזיעת המאמץ של שחם-גובר לשכנע את הקוראים כמה קשה עמלים גיבוריה במשימות שלפניהם, במורכבות התעלומות, ובכלל. טוב הייתה עושה היא, או העורך שאיתה, לו היו מקצצים בחזרות, בתוספות ובקישוטים. פחות היה יוצא יותר.

שורה תחתונה: ייסורי תסריטאית המחפשת סופרת אבודה, בלש המחפש פתרון לתעלומה, אנשים שמחפשים אהבה.

"האחרת", מאת אורית שחם-גובר. 352 עמודים, הוצאת כתר

עוד על ספרים:

וכל המושבה ידעה ושתקה

ברווח שבין הגוף לנפש

אני כבר אנוח בקבר

הסוד האפל של הבלונדינית המסתורית

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם, לקבל המלצות מגולשים או לשוחח על ספרים? לקהילת קריאה וספרים מומלצים: לחצו