אותנטיות נוצרית-מוסלמית-יהודית בעכו

עכו העתיקה מהווה אתר טיולים נפלא, המציע חוויה אותנטית הכוללת שווקים ססגוניים, אדריכלות עתיקה וכמובן - אתרים היסטוריים. בין אלה השווים הצצה:
הגן הקסום
שטחו הפרטי של הפחה, שהיה צמוד לארמון השליט מהתקופה התורכית, משמש כיום כחלק ממרכז המבקרים בעכו. בתקופה הצלבנית היה שטח הגן הקסום ממוקם בחלק הצפוני של עכו צמוד לחומה. ממזרח לו התנשא ארמון המלך הצלבני, וממערב עמדה המצודה של מסדר האבירים ההוספיטלרים ע"ש יוחנן הקדוש. על שרידיה נבנה בתקופה הטורקית ארמון השליט, ושטח הגן היה לגן הארמון הפרטי של הפחה. ב-1799 התחולל בשטח הגן קרב בין חיילי צבא נפוליאון ובין מגיני העיר. חיילי נפוליאון שפרצו לעיר נהדפו ולא הצליחו לכובשה. שעות פתיחה: ימים א'-ה' 08:30-17:00, שישי וערבי חג 08:30-14:00. הכניסה חופשית.
המצודה ההוספיטלרית
המצודה בנוייה מארבעה אגפים סביב חצר פתוחה. האגף הצפוני נבנה על תוואי חומת העיר מצפון, כך שהמצודה משתלבת בהגנה על חומות עכו והשער הראשי מצפון. אגף זה מורכב מתשעה אולמות צרים וארוכים: אולמות 1-6 שימשו כמחסנים, אולמות 7-8 כמאגר מים גדול שאליו מתנקזים מי גשמים מגגות המצודה, ואולם 9 שימש כמעבר לחצר המרכזית מצפון. באגף המזרחי נבנה אולם רחב ידיים, שמידותיו 4035X מ'. לאולם, המקורה בקמרונות צולבים הנישאים על גבי אומנות מרובעות, פתחים שפנו לצפון וחלונות רחבים שפנו למערב ודרום. הוא שימש כאולם כינוסים וטקסים לאבירי המסדר. באגף הדרומי נחשף אולם מפואר הבנוי תקרת קמרונות צולבים, הנישאים על שלוש אומנות עגולות בעלות קוטר גדול במיוחד. האולם מפואר ובעל עיטורים בבסיסי הצלעות התומכות את התקרה. שני פתחים פונים לחצר המרכזית: דלת נפתחת לכיוון מזרח וחלונות רחבים לכיוון דרום. נראה כי אולם זה שימש כחדר האוכל של המסדר. בסמוך קיים אולם נוסף, אף הוא באגף הדרומי. אולם זה טרם נחשף, אך ניתן להניח כי שימש כמטבח. האגף המערבי נבנה בשתי קומות ושימש למגורי הלוחמים. בחלקו הצפוני של אגף זה התגלו חדרי שירותים ציבוריים, הבנויים אף הם בשתי קומות, שבכל אחת מהן כ-30 תאי שירותים. התאים התנקזו באמצעות מרזבים שבקירות לחדר מאסף תת-קרקעי, אשר התנקז לתעלת ביוב עירונית ראשית. אגף המגורים המערבי ואגף חדר האוכל הדרומי בנויים בסגנון גותי מפואר בשונה משאר האגפים, ולכן נראה כי נבנו מאוחר יותר. הרחוב הדרומי: מדרום למצודה ההוספיטלרית נחשף רחוב עירוני, שעבר בשטח הרובע ההוספיטלרי. משער חומת העיר הצפונית (הנקרא שער יוחנן הקדוש) נמשך הרחוב דרומה לאורך הקיר המזרחי של הרובע. משם פנה מערבה ועבר בין המצודה לכנסיית יוחנן הקדוש. במרחק של כ-50 מטר פנה הרחוב דרומה לכיוון הרובע הגינואזי. בקטע זה של הרחוב נבנה שער אבן מונומנטלי, שא?פשר להוספיטלרים לחסום את הרחוב למעבר בשעת חירום. מן הרחוב הדרומי התפצל רחוב ציבורי נוסף, שנמשך מזרחה לעבר רובע המלך. רחוב זה שרוחבו כ-10 מטר מרוצף בלוחות אבן. לאורך חלקו הדרומי נחשפה שורת חנויות.


האתר מונגש חלקית לאנשים בעלי מוגבלות. שעות פתיחה של המצודה ההוספיטלרית: חורף - א'-ה', שבת וחג: 17:00-8:30, ו' 17:00-8:30; קיץ - א'-ה', שבת וחג: 19:00-8:30, ו' 18:00-9:00. לפרטים: טל' 9956707 -04, 9956706- 04
מנהרת הטמפלרים
שריד מהמצודה, שנבנתה במאה ה-12 על-ידי אנשי המסדר הטמפלרי. המנהרה חוצה את הרובע הפיזאני ונמשכת עד לעיר הנמל במזרח, מרחק של 350 מטרים. במחצית השנייה של המאה ה-12 החלו אנשי המסדר הטמפלרי לבנות את הרובע שלהם בחלק הדרום-מערבי של עכו. מחבר שחי בעיר בסוף המאה ה-13, מתאר כך את מצודתם: "המצודה הטמפלרית הייתה החזקה ביותר בעיר ונשקה ברובה לקו הים. כניסתה הייתה מוגנת על ידי שני מגדלים חזקים שעובי קירותיהם 28 רגל. משני צדי המגדלים נבנו שני מגדלים קטנים יותר, ובראש כל מגדל הוצב אריה מוזהב". מן המצודה הטמפלרית, ששרידיה מכוסים היום על ידי הים, הובילה מזרחה מנהרה. חלקה התחתון חצוב בסלע הטבעי, וחלקה העליון בנוי אבן גזית ומעליה קמרון חצי-חבית. המנהרה חוצה את הרובע הפיזאני ונמשכת עד לנמל העיר במזרח, מרחק של 350 מטר. המנהרה התגלתה ב-1994. הכנתה למעבר קהל הצריכה פינוי עפר, התקנת מערכת משאבות לשמירה על מפלס מי תהום קבוע, מדרך עץ ותאורה. שעות פתיחה: קיץ - א'-ה''שבת וחג 9:30-19:30, שישי וערבי חג 9:30-17:30; חורף - א'-ה', שבת וחג 8:30-17:30, שישי וערבי חג 8:30-17:30. כרטיס כניסה למנהרה בלבד - 10 ש'. יש אפשרות לכרטיס משולב.
בית הכנסת התוניסאי "אור תורה"
בית הכנסת מכונה גם 'הג'רבה', על-שם בית הכנסת המפואר באי ג'רבה בתוניסיה. לפי האגדה הוקם בית הכנסת לפני יותר מ-2400 שנה, ועל פי אותה מסורת הביאו עימם בני משמרת הכוהנים את אחת מדלתות המקדש ששולבה בבית הכנסת. המסורת מספרת שתושביו הראשונים של האי ג'רבה היו בני שבט זבולון שהגיעו למקום בימי דוד ושלמה, והקימו את "חארת אל-כבירה" (הרובע הגדול). לאחר חורבן הבית הראשון הגיעו לאי כוהנים ממשמרת ידעיה, ואלה הקימו את "חארת אל-זעירה" (הרובע הקטן), שבו שוכן בית הכנסת "הג'ריבה", מהמפורסמים שבבתי הכנסת של צפון אפריקה. אגדה אחרת מספרת כי מתחת להיכל בית הכנסת מצויה אבן, שעליה חרותות המילים: "עד כאן הגיע יואב בן צרויה". ניתן לבקר במקום בתיאום מראש עם גבאי בית הכנסת בטל' 9915979- 04
הגן הבהאי
גן קסום ביופיו, המקום המקודש ביותר לבהאים ומקום קבורתו של הבהא'אולה, מייסד הכת. הלה נולד ב-1817 בפרס ונרדף על שום דיעותיו, נכלא, עונה, הוגלה לבגדד, משם עבר לקונסטנטינופול, לאדריאנופול ולבסוף מצא מקומו בעכו, אליה הגיע כאסיר ב-1868. בכתביו קרא לייסד עולם נעדר גבולות ודתות ולאיחוד בינלאומי שיוביל לשלום. עם מותו הוא נקבר כאן, וקיברו מהווה מרכז עלייה לרגל לבני הכת הבאהאית. הגן פתוח עד השעה 16.00.



החאנים והבזאר התורכי
ב-1775 צר על עכו שליט עות'מאני מצרי בשם אחמד אל-ג'זאר וביסס אותה כעיר מסחר מרכזית של האזור כולו. בתקופתו נבנו בעיר מסגדים, בתי מרחץ (חמאמים), חאנים ובזארים רבים לשירות אזרחי העיר. הבזאר התורכי נבנה בסוף המאה ה-18 כשוק עירוני לשירות האוכלוסייה המקומית. הוא נפתח רק לאחרונה כבזאר בעלי מלאכה ואמנות זעירה. בבזאר חנויות קטנות, המתמחות במכירת מזכרות ודברי אמנות לתיירים. מבין החאנים שבנה אל-ג'זאר באותה התקופה, נותרו הבאים: * חאן אל-עומדאן: חאן סוחרים גדול סמוך לנמל, ששימש למסחר בינלאומי. סוחרים שהגיעו לנמל פרקו סחורותיהם במחסני החאן בקומה הראשונה והשתכנו בחדרי הקומה השנייה שהיוו מלון ייחודי. החאן נבנה בסוף המאה ה-18 על ידי אחמד אל-ג'זאר, והוא נשען על שורת עמודי גרניט שהובאו מאתרים באזור. חצר החאן פתוחה למבקרים בכל שעות היום. * חאן א-שונה (אכסניית אסמי תבואה): האכסניה העתיקה ביותר של עכו, שחלקים נכבדים ממנה, בעיקר בקומת הקרקע, הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית. * חאן אל-פראנג': החאן הקדום ביותר בעכו ששרד עד היום. הוקם במחצית המאה ה-16 על ידי סוחרים צרפתיים, במקום בו היתה החצר המרכזית של הרובע הוונציאני בתקופה הצלבנית. * חאן אל-שווארדה (חאן הסוחרים): בנוי מחצר רבועה מוקפת אמנות, ובמרכזה שרידי רהט (שוקת) להשקיית בהמות. בתקופת המנדט הבריטי נפרצו הפתחים בחצר החאן מצפון ומדרום כדי להקל על התנועה. משערים כי במקום בו נבנה החאן היה בתקופה הצלבנית מנזר של האחיות הקלריסיות. לפי המסופר, כאשר כבשו המוסלמים את העיר, הטילו הנזירות מום בעצמן כשחתכו את אפן, כדי לא ליפול בידי הכובשים.
נמל עכו
הנמל הראשון של עכו היה, כנראה, בחלקו התחתון של אפיק נחל נעמן. הנמל נזכר לראשונה במסעותיו של כמביזס לכיבוש מצרים בשנים 525-527 לפנה"ס, ובמהלכו רוכזו בעכו מאות כלי שיט שהובילו חיילים, סוסים ואספקה. עם השנים עבר הנמל גלגולים ותהפוכות. בתקופה המוסלמית הקדומה (במאה הראשונה לספירה), החליט שליט מצרים לשקם את הנמל וביצוריו בדומה לצוק. בתקופה הצלבנית עלתה חשיבותו של נמל עכו, והוא היווה את הקשר הימי היחיד עם המערב. בתקופה העות'מאנית הוזנח השימוש בנמל והוא שימש מעגן לסירות דיג בלבד. רק במאה ה-17 שיקמו את הנמל כך שניתן היה לאפשר לספינות המפרש לעגון בו ולהטעין סחורות.
כנסיות
בעיר כנסיות רבות, שהעיקריות בהן: * כנסיית סנט ג'ורג': כנסייה יוונית-אורתודוכסית, שהיתה מקום התפילה הנוצרי הראשון שהוקם בעכו בימי התורכים. * כנסיית סנט אנדריאס: כנסייה נוספת המשמשת את הקהילה היוונית ונבנתה במאה ה-18. * כנסיית טרה סנטה: אחת מהכנסיות המשמשות את הקהילה הפרנציסקנית (הלטינית-קתולית). חשיבותה של עכו לפרנציסקנים נובעת מכך שעל פי אמונתם ביקר בה במאה ה-13 מייסד מסדרם. כנסייה זו הוקמה במאה ה- 13. * כנסיית סנט ג'ון: גם היא פרנציסקנית. נבנתה כנראה במאה ה-18 ושופצה ב-1947. * הכנסייה המארונית: ניצבת באזור הדרום-מערבי של העיר. הוקמה במאה ה-17, ומשמשת את הקהילה המארונית. * הכנסייה הכרמליטית: נבנתה במחצית המאה ה-17.

למפת עכו העתיקה


מרכז המבקרים
: טל: 04/9956706, 20-80-70-700-1