בונסאי - האומנות שבין האדם לטבע

גידול צמחים בעציצים היה מוכר כבר לפני 4000 שנה. לעומת זאת, גידול עצים קטנים למטרות נוי, בדומה לבונסאי המודרני, הופיע לראשונה בסין לפני כ-1000 שנה. בגרסתו הסינית הראשונית, נבחרו עצים עם צורות מוזרות, המזכירות חיות, ציפורים, דרקונים וכו'. בתקופה המודרנית, הערצת אומנות הבונסאי התפשטה בכל השכבות של החברה היפנית והתפתחו הסגנונות השונים הקיימים היום. כמו כן, היפנים החלו גם לפתח אלמנטים נוספים בעיצוב, כגון סלעים, שילובים של צמחים שונים ובניית נופים מניטורים, בדומה למה שהיה מקובל בסין כבר זמן רב. במאה שנים האחרונות, אחרי פתיחתה של יפן לקשרים עם העולם המערבי, אומנות הבונסאי הגיעה לתודעת הקהל באירופה ומאוחר יותר בארה"ב. עצי הבונסאי הראשונים נראו במערב בשנה 1900 (ביריד הבן לאומי בפריס). העלייה המהירה בצריכה בעצי בונסאי והירידה התלולה במקורות בטבע, גרמה להתפתחות של טכניקות העיצוב באמצעים "מלאכותיים" כגון ליפוף, הסתת ענפים ע"י מקלות במבוק ושיטות גידול שונות, כולל שיטות שונות של הרכבות. לאחר מלחמת העולם השנייה, התפתחה תעשיה של ממש, קודם ביפן ומאוחר יותר בסין, העוסקת בגידול ועיצוב ראשוני של עצים לשוק הבונסאי הבן לאומי. עם הפצת אומנות הבונסאי בעולם, הרבה זני עץ שונים מהקלאסיים התקבלו כחומר טוב ומצוין לבונסאי, בעיקר כדי להתמודד עם הבדלי מזג האוויר באזורים השונים בעולם. בשל מקורו ההיסטורי והתרבותי, הבונסאי ביפן מייצג עד היום קשר הדוק בין אמונות עתיקה ומושגים פילוסופים של הרמוניה בין אדם לטבע. עצי הבונסאי, הגדלים בגינה, מובאים אל תוך הבית בהזדמנויות מיוחדות (למשל בראש השנה), ומוצגים במקום המיועד לכך בבית, הנקרא "טוקונאמה". ההצגה ה"פורמאלית" היפנית, בלווי תמונות, צמחים קטנים או אבנים, די זרה לנו המערביים. במערב, הבונסאי נחשב יותר כצורה של אומנות הקרובה לפיסול, אדריכלות נוף ואומנויות אחרות המנצלות את הצומח כחומר גלם אומנותי. לבונסאי ארט -
לחצו כאן