האקדמיה ללשון: איך לומדים שפה זרה?

בעולם המודרני קשה מאוד להתנהל בלי לדעת אנגלית. פרט לכך שאי אפשר לקרוא שלטים במדינות זרות או לשאול שאלות הכוונה בעת ביקור בחו"ל, גם כמעט בלתי אפשרי להשתמש בטכנולוגיות חדשות, להתמצא באינטרנט או להבין לעומק סרטים ושירים. "תמיד היה לי קושי עם שפות, ואנגלית היה המקצוע הכי חלש שלי בבית הספר היסודי ובתיכון", מספרת אילנה כץ, בת 78 מחדרה, שהחליטה לפני כמה שנים לשפר את האנגלית. "נסענו הרבה לחו"ל והבנתי שבלי אנגלית יש לי בעיה אז נרשמתי לבית ספר לשפות בתל אביב. נסעתי לשם במשך כמה שנים פעם בשבוע לשיעור, ובהמשך לקחתי גם קורס נוסף בחדרה".
אין ספק שלימוד שפה בגיל מבוגר הוא אימון מצוין למוח והזמן הפנוי הרב מאפשר להשקיע בלימודים באופן מסודר ורציני. מצד שני לגיל יש גם חסרונות: תהליכי הלמידה הופכים קשים יותר, הזיכרון כבר לא מה שהיה והריכוז פוחת. כץ מציינת שעבורה הגיל דווקא היווה יתרון. "את הדקדוק זכרתי מבית ספר והיה לי יותר ניסיון ויותר היכרות עם השפה ממה שהיו לי בילדות, אז היה לי יותר קל", היא מסבירה. "הרגשתי שאני יודעת יותר ממה שאני חושבת והצלחתי להתבטא בכיתה כל כך טוב שתלמידים אחרים שאלו אותי בשביל מה אני צריכה ללמוד. זה נתן לי הרבה ביטחון".
לחזור לשפת ההורים
מנצלים את הזמן הפנוי ללמידה משותפת של שפת האם. צילום: shutterstock
האפשרויות ללמוד שפה הן רבות. החל מבתי ספר מקצועיים, דרך מורים פרטיים ועד לימוד עצמאי בעזרת תכנות מחשב, אפליקציות ואתרי אינטרנט. אבל אם אתם מתכוונים לעשות זאת לבד, רק זכרו שלימוד שפה הוא לא רק הכרת אוצר מילים, אלא גם כללי דקדוק, סיגול מבטא, הבנת מושגים בסיסיים והקשרים תרבותיים ואפילו סלנג.
וכמובן שלא חייבים ללמוד דווקא אנגלית, אלא כל שפה אחרת שתעשיר את העולם התרבותי ותפתח עולמות חדשים, בין אם תקשורת עם אנשים ממדינות שונות, קריאת מאמרים וספרים שלא תורגמו לעברית, עיתונות זרה או צפייה ברשתות טלוויזיה מהעולם. ניתן לבחור למשל בצרפתית, בערבית, או בספרדית ואפשר גם לחזור לשפת הורינו שנשכחה: יידיש, לדינו, מרוקאית או פולנית.
לימודי שפות בקבוצה קיימים במרכזי תרבות כמו מכון גתה, המכון האיטלקי והמכון הצרפתי. באוניברסיטת בר אילן פועלים מרכז לחקר הלדינו ומרכז ללימודי יידיש, בהם אפשר ללמוד גם את השפות הנעלמות האלה, וב"מכון לידידות אמריקה" מציעים קורסים בספרדית ובפורטוגזית. "מגיעים אלינו אנשים שמוצאם ממשפחה דוברת ספרדית ורוצים לשמר את השפה", מסבירה לי, יועצת לימודים במכון לידידות אמריקה. "ויש כאלה שרוצים לטייל באמריקה הלטינית או בספרד או אנשים שפשוט אוהבים את התרבות: את השירים, את הספרים, את הסרטים ופעם גם את הטלנובלות".
ובין התלמידים יש גם גמלאים. "אחת התלמידות שלנו היא גמלאית שבתה חיה עם המשפחה שלה בספרד והיא החליטה ללמוד את השפה כדי לתקשר עם הנכדים בשיחות הסקייפ ובביקורים", היא מציינת. "הרבה מבוגרים מביעים חשש שיהיה קשה, אבל זה גם מאוד אינדיבידואלי ויש כאלה שדווקא מפתיעים לטובה. היתרון שיש למבוגרים הוא שלעתים הם דוברים כמה שפות וקל להם יותר ללמוד שפה נוספת שיש בה דמיון למה שהם מכירים".
מה היתרונות של לימוד בקבוצה?
"אתה לומד גם מאחרים, אפילו מהטעויות שלהם. יש מפגש נחמד ונוצר הווי, ויש תלמידים שממשיכים ביחד לרמות גבוהות יותר. עם זאת, יש גם חיסרון - אתה צריך להתאים את עצמך לקצב של אחרים, ואם אתה מתקדם מהר יותר, אתה עלול להשתעמם".
יתרונות ללמידה בקבוצה. צילום: shutterstock
אפשר כמובן לבחור במורה פרטי, שם מקבלים יחס אישי יותר. "היתרון בלימוד בקבוצה הוא באמת שיש יותר אנשים להתאמן איתם", מסכימה נועה ניצני מקריית אונו, מורה פרטית לאיטלקית, ספרדית ואנגלית. "אבל מצד שני לביישנים יש פחות הזדמנות לדבר והם עלולים לאבד את הביטחון. שיעור פרטי נוח כי אפשר ללמוד בבית התלמיד ולהתאים את עצמך לרצונות ולקצב שלו".
אז למה לא ללמוד באינטרנט?
"קודם כל יש עניין של משמעת. מי שמסוגל לשבת וללמוד לבד עם האינטרנט, זה אכן יותר נוח וחסכוני, אבל בלימוד שפה, המטרה היא גם לתקשר עם אנשים פנים מול פנים. יש תכנות לימוד שאני ממליצה עליהן, אבל עדיין שפה זה לא רק חוקי דקדוק, אלא מנטליות, רגש ותרבות וזה היתרון בלימוד מול אדם אחר".
מתנה לגיל 50
ניצני מספרת שמרבית תלמידיה הם בני 50 פלוס. "חלקם לומדים בשביל הכיף ואחרים מסיבות יותר מעשיות. יש לי תלמיד שמתכוון לעבור לגור באיטליה; תלמידה שהיא שפית שמאוד אוהבת אוכל איטלקי; ילדה בת שש שלומדת איטלקית כדי לתקשר עם הסבתא ובני הדודים שחיים באיטליה; שלוש אחיות מבוגרות שההורים שלהן עלו מאיטליה והחליטו ללמוד ביחד כדי לזכור את ההורים".
נוסעים לחו"ל, חוזרים מרוצים. נועה ניצני. צילום: באדיבות נועה ניצני
הרבה מהתלמידים שלה נוסעים לחו"ל כדי לראות האם הם מסוגלים לנהל שיחה ולדבריה, רובם חוזרים מרוצים. אחת מהן היא פאני רוטשטיין, בת 53 מתל אביב, שהחליטה ללמוד איטלקית בשל אהבתה לאוכל ולתרבות של ארץ המגף. "לפני שלוש שנים נתתי לעצמי מתנה לגיל 50. נסעתי לרומא לחודש וחצי, למדתי בישול איטלקי ואת השפה, וכשחזרתי החלטתי ללכת עם זה הלאה".
רוטשטיין מוסיפה שהיה לה חשוב לדעת את השפה לעומק. "אני לא מסתפקת בלקשקש קצת כתיירת", היא מסבירה. "אני רוצה לשלוט בשפה ומתרגלת הרבה. זה הפך לסוג של תחביב. התחברתי לערוץ איטלקי בטלוויזיה, אני מדברת לעצמי באיטלקית ומתרגמת לי משפטים ואני לוקחת שיעורים כבר שנתיים ולא מתכוונת להפסיק. אני נוסעת הרבה מאוד לאיטליה ומשוחחת בלי שום בעיה עם אנשים. אנשי המקום תמיד אוהבים שתייר מדבר את השפה שלהם וקל יותר ליצור חברויות וקשרים".
היה קשה יותר ללמוד בגילך?
"תמיד קשה ללמוד שפה. זה אותו קושי שהיה לי ללמוד אנגלית לפני כמה עשרות שנים, אבל זה כיף ויש לי יכולת להשקיע ולהתאמץ".
גם ניצני טוענת שהגיל לא צריך להרתיע. "בסופו של דבר, לימוד שפה זה עניין של השקעה. אנשים שואלים אותי תוך כמה זמן הם ידברו חופשי ואני לא יודעת מה לומר כי זה משתנה מאדם לאדם. מי שיישב כל יום וירשום לעצמו מילים חדשות, יצפה בסרטים בשפה שהוא לומד ויאזין לשירים, ילמד יותר מהר. בכל גיל".
הצטרפו לקהילת הפנאי של מוטק'ה
ניתן לחלק את החיים שלנו בחלוקה גסה מאוד לשני חלקים מרכזיים. המחצית הראשונה - מלידה עד גיל 65. על פי רוב, זו...
מי לא אוהב פרחים? זר פרחים יפה הוא מתנה שכיף לתת ולקבל, ולא רק בחגים או באירוע מיוחד. כשאנחנו רוכשים זר,...
מחפשים מה לעשות עם הנכדים בפסח? הנה הצעה לפעילות מיוחדת, שיש בה גם גאווה ישראית וגם...
אספרנטו היא שפה ככל שפה אחרת, אבל להבדיל מרוב השפות, שהן שפות טבעיות שהתפתחו בעיקר בצורה ספונטנית, אספרנטו היא שפה מתוכננת. השפה נוצרה בסוף המאה ה-19 ע"י ד"ר אליעזר לודוויג זמנהוף, רופא עיניים יהודי מפולין.
חזונו של זמנהוף להפוך את השפה לשפתו השנייה של כל אדם בעולם טרם התממש, אבל השפה חיה וקיימת וקשה להעלות על הדעת מקום אחד בעולם שבו לא יימצא דובר של השפה. השפה קלה מאד ללמידה, ועם זאת עשירה מאד, ועל כן היא אמצעי התקשורת הנוח ביותר בין אנשים שאינם דוברים זה את שפתו של זה. היא גם מאפשרת לדוברים אותה ללמוד שפות אחרות ביתר קלות .
השפה איננה שפתו הטבעית של אף אחד מהעמים, ועל כן היא מאפשרת לכל אדם להתבטא בצורה שוויונית, מבלי שלאף אחד יהיה יתרון "מובנה" (כשם שיש, למשל, לדוברי אנגלית כשפת אם על אלו שאנגלית אינה שפת האם שלהם). בכך היא שוברת את המחיצות שבין העמים ומקרבת אנשים שונים שהשפה מהווה מחסום לתקשורת ביניהם.
בכל שנה מתקיים קונגרס אספרנטו בארץ אחרת. מגיעים אליו אנשים מכל העולם והמאחד ביניהם יכולתם לדבר זה עם זה בשפת האספרנטו ללא צורך לדעת את שפת אימו של האדם עימו הוא משוחח.
האגודה לאספרנטו בישראל (אל"י) אחראית על כל הפעילות הקשורה לאספרנטו בישראל. האגודה מקיימת מפגשים מקומיים של דוברי השפה, כנסים ארציים, קורסים ללימוד אספרנטו, הוצאה לאור של ביטאון באספרנטו, הסברה, פעילות של צעירים, עזרה בהרשמה לכנסים בין-לאומיים של דוברי השפה ועוד.
האגודה מפעילה מועדונים מקומיים במספר מקומות בארץ. במועדון התל אביבי מתקיימים מפגשים בכל שבוע שבהם נערכת פעילות מגוונת הקשורה באספרנטו.
פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הרשמי של האגודה שהוא:
http://www.esperanto.org.il/
אני מקווה שהצלחתי לעניין אתכם.