המכללה החברתית-כלכלית: לימודים לכולם

הם בשטח הרבה לפני שדפני ליף החליטה להקים אוהל ברוטשילד ולדרוש צדק חברתי. האנשים שעומדים מאחורי "המכללה החברתית-כלכלית" גם ותיקים יותר וגם עובדים קצת אחרת. הם מטמיעים ידע כדי ליצור מודעות, כדי שזו תביא למלחמה על צדק חברתי (כמו זו שראינו בקיץ החולף). המכללה החברתית-כלכלית היא גוף אקדמי עממי המספק ידע לכל דורש בנושאים שכולנו מתייגים כ"מסובכים" ו"לא בשבילנו". תוכנית הלימודים כוללת קורסים סמסטריאליים, שתכניהם מורכבים משיטות לניתוח המציאות החברתית ולגיבוש אסטרטגיות לשינוי חברתי מגילוי אפשרויות חדשות להגנה על המגזר הציבורי ומדרכים לקידום קואליציות של מגזרים מקופחים. המכללה הוקמה ב-2004, כשמאחורי הרעיון עומד עו"ד אביב וסרמן. במסגרת לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת תל אביב היה וסרמן מעורב במאבק עובדות הניקיון של 2002 והתוודע לנושא החברתי. בתום לימודיו, אחרי תקופה של נדודים בארץ, כשהבין שמשהו לא טוב קורה בתחום החברתי, החליט לעשות מעשה. "הרעיון היה להקים מוסד שייתן ידע בגובה העיניים על התנהלות חברתית כלכלית", אומרת מיכל שוחט, מנכ"לית "העמותה ללימודי כלכלה וחברה" המפעילה את המכללה. "אנחנו פורשים בפני הקהל את האופציות הקיימות בעולם, כשהמטרה היא ליצור שיח חברתי שיביא לשינוי. "בתקופה שבה קמה העמותה, נתניהו היה שר האוצר ושרון ראש הממשלה. היו קיצוצים בקצבאות הביטוח הלאומי, הפרטה של כל השירותים החברתיים. מה שקוראים היום 'תפישת עולם קפיטליסטית-חזירית'. זה אמנם לא התחיל אז, אבל היתה הקצנה. אביב פנה לאנשי אקדמיה, לפעילים חברתיים ולאנשי ציבור, והוקמה העמותה". שוחט עצמה עוסקת בנושאים חברתיים זה שנים ועבדה בין השאר כמפקחת חינוכית בגיל הרך בויצ"ו וכחברת מועצת עיר במקום מגוריה. "התפקיד של ניהול העמותה הוא עבורי הגשמת חלום. אני שמחה לעסוק בעשייה שמעודדת אזרחים להיות פעילים בתחומים מאוד כואבים במדינת ישראל שלא מטופלים כמו שצריך. לתת את הידע ולהראות לאנשים שהם מבינים כמו כל אחד אחר ושיש להם כוח לעשות את השינוי". המכללה, שהחלה עם קורס אחד בתל אביב, מונה היום גם שלוחות בירושלים, בבאר שבע ובחיפה. במשך השנים התקיימו קורסים גם במקומות נוספים בפריפריה, כמו קריית שמונה, שדרות, בית שמש ועוד, כשלרוב מתואמים תכני הקורסים לצרכי העיר שבה הם מתקיימים. "הקווים המנחים הם שכסף לא ימנע מאיש לרכוש ידע", מוסיפה שוחט, "ולכן שכר הלימוד נמוך ועומד על 300 שקל לקורס. העיקרון השני הוא שאין תנאי סף וסיום ואין נקודות זיכוי אקדמי. בסיום הלימודים יוצאים עם ידע, לא עם תעודה". למכללה מגיעים, לדבריה, אנשים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל הגילים. "מגיעים גם אנשים שמעולם לא היו מעורבים בעשייה חברתית. המרצים מהאקדמיה, בתחומי החברה, הכלכלה, הסוציולוגיה, התקשורת ועוד ואישי הציבור, מרצים במכללה בהתנדבות. הם מגדירים את זה כשירות מילואים חברתי". הקורסים עצמם נבנים ומגובשים על ידי מתנדבי העמותה. "הארגון נבנה מלמטה כלפי מעלה. אני כמנכ"ל לא יכולה להכתיב את תוכן הקורסים. המתנדבים בונים את מערך הקורס ומזמינים את המרצים". המכללה רואה את עצמה כמעודדת שינוי חברתי באמצעות "סוכני שינוי". "אנחנו מאמינים שאנשים שנחשפים לידע ומבינים שכלכלה וחברה זה לא רק למומחים, הופכים לסוכני שינוי, כלומר לפעילים עבור שינוי חברתי כלשהו. לא משנה אם זה במסגרת עמותה שעוסקת בשינוי חברתי או מפלגה פוליטית. "כשהמחאה החברתית פרצה בקיץ, אבירמה גולן כתבה על העבודה הסיזיפית שעושים ארגונים, ואנחנו אחד מהם, זה שנים. חלק ממנהיגי המחאה חלפו בשלב כזה או אחר בקורסים שלנו ונחשפו למידע. אני חושבת שזה מראה על הצלחה ועל רלוונטיות. אנחנו לא צופים מהצד ומקטרים בשיחות סלון, אלא לוקחים חלק פעיל בחברה". המכללה פועלת במסגרת קורסים הפתוחים לקהל הרחב, סדרות של סרט והרצאה בסינמטקים (בקיץ קורס-אבטיח של סרט והרצאה במקום פתוח), מאמרי דעה וטור ב-Ynet מעורבות והשתלמויות לארגונים וגופים גדולים. "בסמסטר הנוכחי יש כמה דברים מעניינים. פגשנו במהלך העבודה, בארגון 'מהות', שעוסק בהדרה מתעסוקה של מבוגרים, בעיקר נשים מבוגרות ויש לנו קורס בחיפה שעוסק בתעסוקת נשים בכלל ובתעסוקת נשים מבוגרות בפרט. קורס מעניין נוסף מדבר על ההדרה התרבותית של המוזיקה המזרחית הקלאסית. יש קורסים שעוסקים בתקציב המדינה ואיך אנחנו יכולים להשפיע עליו, במושגי יסוד בהתנהלות חברתית כלכלית, בקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי ועוד". פרטים נוספים על המכללה ועל הקורסים באתר: www.sea.org.il
עוד על קורסים ולימודים:

קורס חדש: החברה הרב מינית

סדנאות צילום: לומדים לעבוד עם המצלמה

סדנאות כתיבה: דרך נוספת להתבטא וליצור

תוכנית פל"ג: לנצל נכון את הפנאי

סדנאות בישול: לא למקצוענים בלבד