הנרות הללו

צילומים: Shutterstock 

חנוכה הוא רק עוד הזדמנות למלא את הבית בעוד נרות צבעוניים, שכן נרות - ולא רק של חנוכה - הם בעיקר לראותם בלבד, אבל הם מקשטים, מאירים, מפיצים ניחוחות נעימים ומשדרגים אירועים גם בלי שום קשר למכבים, ליוונים ולחושך שבאנו לגרש. ואם פעם נרות שימשו בעיקר למאור, ולפולחן (וחג) דתי, הרי שהיום נרות הם פריט דקורטיבי-עיצובי נפוץ ומקובל, שמשמש לעיצוב וקישוט בתים, מסעדות ואירועים, לשדרוג שולחנות סעודה וליצירת אווירה רומנטית או רגועה בחדרי אמבטיה ושינה; כפריט לקידום מכירות או כמזכרת מאירוע, כפריט מאיר-מעצב וגם דוחה יתושים בנרות מיוחדים לגינה. בקיצור, אור שמח.

הנרות הראשונים המוכרים נוצרו בימי שושלת קין בסין, 200 שנה לפני הספירה, משומן לווייתנים. המצרים הקדמונים, כך נטען, ייצרו גרסה משלהם לנר מחלב מותך ובו קנה סוף בתפקיד פתילה. בהודו השתמשו בשעווה שנוצרה מהרתחת קינמון כנרות במקדשים. הרומאים שכללו את הקונספט ועשו נרות מחלב בעלי חיים, עם פתילה. בימי הביניים עלה מישהו על הרעיון המדליק להכין נרות מדונג דבורים, אלא שבגלל שהתהליך דרש הרבה איסוף ועבודה, נרות משעוות דבורים היו אז בעיקר נחלת העשירים.

כל מרפסת צריכה טיפול

מלבישים את הבית

לעצב את הבית בדיוק בשבילנו