הפסלת ורה גלרט - אופטימיות בצל השואה

ורה נולדה בפרבר של בודפשט, הונגריה בשנת 1929. עוד בילדותה התגלתה כאמנית מוכשרת, אולם לאחר השואה בחרה לוותר על תכניתה ללמוד באקדמיה לאמנות בבודפשט והחליטה לעלות לישראל ב-1947 כשהיא בת 18. דרכה של ורה לארץ הייתה ארוכה ונמשכה כשנה, במהלכה עברה דרך מחנות עולים באיטליה, קפריסין ועתלית. למרות הקשיים הרבים שליוו את ראשית חייה בישראל, הצליחה להגשים את חלומה וסיימה את לימודיה בבצלאל. בתקופת לימודיה עסקה בתחומי אמנות שונים, אך במקביל החלה לעבוד לפרנסתה בריפוי בעיסוק, תחום שבו המשיכה לעבוד לאחר לימודיה, כשהאמנות משמשת אותה ככלי טיפולי.


לפני כשבע שנים החלה לעסוק בפיסול וכשנה לאחר מכן הצטרפה לסדנת הפסלים של פרופ' הרי ברון, שם היא יוצרת עד היום. בשנתיים האחרונות היא מפסלת גם במסגרת סדנת מוזיאון תל אביב, בהדרכתו של הפסל נחום ענבר. אהבתה ורגשותיה למשפחתה לעם ולארץ באים לידי ביטוי בפסלים: הדמויות חבוקות, מחוברות ומעידות על החשיבות העצומה של המשפחה בחייה - דמויות צמודות זו לזו המסתכלות אחת על השנייה, לעולם אינן מביטות החוצה והן בדרך כלל חסרות פנים. בעיניה לא יופיין של הפנים הוא החשוב, אלא היופי באדם בהיותו אדם. ורה מרגישה כי ביצירתה "נובע לעתים הזרם התת קרקעי של השואה", כפי שהיא מגדירה זאת. בפסל "שומרי סודות", למשל, הדמויות הן בעלות עיניים ואף, אך חסרות פה ונראה כי הן שומרות בתוכן דברים שקשה לומר אותם.
עוד כתבות על גימלאים יוצרים


מוזיאון האופנועים של בועז דגן



מפסל בגלעיני אבוקדו



על חשיבות התחביבים בגיל מבוגר



מפסל את החיים ללא עיניים



האחווה שבסבל השואה



מארש צה"ל החדש: של מלחינה בת 84



הפסלים שלה הם האופטימיות שלה



גורו המוזאיקה העולמית מגיעה לשיאה בגיל 84



הדלועים המשוגעים של שעיה



אלי גרבל - צייר פרחים



גימלאים לא מפסיקים לשיר ולרקוד



הציירת הבלתי נלאית בת ה-84



בת 88, ועדיין רואה את העולם דרך עדשת המצלמה

על הפסל "sic itur ad astra" ("כך עולים עד הכוכבים"), החלה ורה לעבוד ביום השואה. בעת היצירה חשבה על אנשים נחנקים המטפסים זה על זה, תוך רצון נואש לשאוף אוויר. אולם, במהלך התהליך השתנה הרעיון הראשוני, והדמויות בדמיונה זנחו את הייאוש והחלו לחפש אחר התקווה להגיע לכוכבים. נדמה כי תחושת החופש שלאחר השואה, העלייה לארץ והחיים בה משפיעים ומנתבים את עבודתה כיוצרת. ורה מתגוררת בת"א עם בעלה, עו"ד ד"ר מיכאל גלרט ומקדישה זמן איכות לתא המשפחתי שכה חשוב לה לכל אורך הדרך: לבנה שהינו עו"ד ולבתה שהינה רואת חשבון וכמובן ל-6 נכדיה. לאורך כל השנים בהם פיסלה, התנגדה ורה גלרט להציג את יצירותיה בתערוכה משלה, אלא רק בתערוכות קבוצתיות. תערוכה זו, שבה מוצגות עבודות הפיסול שלה מהשנים האחרונות, הינה תערוכת היחיד הראשונה שלה.