ועכשיו כולם ביחד

צילום: Shutterstock  

אחד הרגעים היפים והמרגשים הזכורים לי מהלוויה שבה נכחתי, היה כש"שיעור מולדת" של עלי מוהר ואפרים שמיר הושר על ידי הקהל לבקשת ילדי המנוחה, שזה היה השיר האהוב עליה. הדמעות, שהתקשו אולי לעלות לאורך ההספדים והתפילות, מצאו דרכן החוצה עם הפקת הצלילים והמילים המוכרות.

בני אדם שרו ביחד מאז ומעולם. בזמנים הקדומים זה נעשה מסביב למדורה, כדרך להעברת מסרים ומסורות לדורות הבאים וגם כפורקן רגשי. שירה בכלל, בעיקר ביחד, מביאה להתרוממות רוח, משחררת מתחים ומעניקה אנרגיה, ומחקרים מראים שהיא טובה להתאוששות ממצבי משבר, ובהיבט החברתי היא נותנת תחושת שייכות.

לצד אלה, יש לשירה השפעות מיטיבות על הגוף. היא ממריצה את הדם, משפרת את תפקוד הריאות, משחררת סרוטונין במוח ומחזקת את המערכת החיסונית.

שירה קולקטיבית היא מהאהבות הגדולות של החברה הישראלית מראשית קיומה. חלוצי העלייה הראשונה והשנייה שרו בכל רגע פנוי (או לא). "כשירת יחיד וכשירת רבים", כותבת פרופ' יפה ברלוביץ, במאמר על מקום השיר בארצישראליות, "ליווה השיר כל מעשה חולין בבית ובשדה, בעבודה ובשעות הפנאי ומה גם במעמדים של שמחה וחג. בעלייה על קרקע, מציאת מים בבאר, השתלטות על שודדים שחיבלו בשדות, או אפילו קבלת פני עגלה שנתאחרה לחזור".

שירים הושרו גם במהלך מסעות, שתפזו חלק גדול מהזמן בעולם שלפני התחבורה הממונעת. "לפי העדות בת אותם ימים, הושר בשעת מסע בפי כול: צעירים וזקנים, אנשי היישוב הישן והחדש ובני העדות האשכנזית והספרדית".

שירי הראשונים היו נאיביים ומילותיהם שפעו אופטימיות ונחישות. המקצבים היו מארשים, לצד הורה או בלדות נוגות. מלחיני התקופה, כמו מרדכי זעירא ודניאל סמבורסקי, הפיצו את שיריהם החדשים באירועי שירה בציבור, כשהם מחלקים לנוכחים שירונים.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

בחלוף השנים לא איבדה השירה בציבור מקסמה והפכה לחלק מההווי הישראלי ולסוג של התרפקות על תקופת הסולידריות, האידיאלים וההגשמה. גם התפתחות התקשורת האלקטרונית לא חיסלה אותה, ואף התגייסה להנחלתה. בשנות השישים של המאה שעברה החל "קול ישראל" לארגן ולהקליט מופעי שירה בציבור, ובשנות השבעים החלו לעלות גם בטלוויזיה תוכניות שבהם הקהל שר בצוותא. הכוכבת הבלתי מעורערת של שנות השמונים בתחום היתה שרהל'ה שרון, שהנחתה תוכניות שירה בציבור בערוץ הראשון בלוויית פסנתר והמון התלהבות, ולימים אף הגיעה לאירוויזיון.

מי שקדמו לשרון, היו המלחין אפי נצר, שנחשב לאחד מאבות השירה בציבור בישראל, וסולימן הגדול, אביו של יזהר כהן. זכור גם גבי ברלין, שהרקיד על שולחנות בערבי שירה בציבור בשנות השמונים. כיום שולטת בתחום עינת שרוף, שהרחיבה את הז'אנר הארצישראלי למוזיקה ישראלית עכשווית ומזרחית והחליפה את הגורן במועדוני לילה מעושנים ורוויי אלכוהול.

תמצאו היום אנשים שרים ביחד גם בערבי שירה בציבור מאורגנים כמו גם בכנסי ותיקים, במסיבות יום הולדת ובאירועים פרטיים, בטיולים ולהבדיל, בהלוויות ובטקסי זיכרון.

כדי לשיר ביחד אין צורך בשמיעה מוזיקלית יוצאת דופן וגם לא בזיכרון לטקסטים, כי תמיד יש שקופיות או שירונים. השירים לרוב מוכרים ואהובים ואם תהיתם, אגב, מהו השיר הפופולרי ביותר בערבי שירה בציבור, זהו "על כל אלה" של נעמי שמר.

עוד לשעות הפנאי:

בהמה טיבטית, שלוש אותיות

בואו ללמוד מהבית

נפגשים ומציירים