חדש במוטק'ה: פורום ברידג'

פורום הברידג' במוטק'ה שוקק חיים. שיחות על 4NT, הכרזות וקונבנציות, מביאות את מי שלא בקיא ברזי המשחק לחוש כאנאלפבית. אז למי שלא יודע, הברידג' הוא משחק לקיחות. משתתפים בו ארבעה שחקנים המחולקים לשני זוגות. בני כל זוג יושבים האחד מול השני והמשחק מבוסס על הכרזה וביצוע. מקורותיו של הברידג', משחק בעל ניחוח אריסטוקרטי ומתוחכם, אינם ברורים די הצורך. תחילתו כנראה במשחקי הלקיחות (ויסט) שהחלו לצוץ באירופה של המאה ה-16. בסוף המאה ה-19 הוא הופיע בארצות הברית ובבריטניה בגרסה בשם "ברידג' ויסט" שזכתה לפופולאריות, וב-1904 נוסף שלב ההכרזה והמשחק נקרא "ברידג' הכרזה". הגרסה העכשווית של המשחק עוצבה על ידי הרולד ונדרבליט ב-1925. כיום אפשר למצוא מועדוני ברידג' בכל העולם, שבהם מבלים את שעותיהם שחקנים מכל הדתות, המינים והגילים. יש גם ברידג' תחרותי, ובישראל מנהלת אותו "ההתאגדות הישראלית לברידג'", שמסונפים אליה כ-50 מועדונים ברחבי הארץ. מוטי גלברד, מבכירי שחקני הברידג' בישראל ומי שהשתתף בתחרויות בינלאומיות, כתב ספרי הדרכה והכשיר שחקנים ומורים לברידג', מנהל עם טליה לבל, מנהלת בית הספר לברידג' במועדון "אביבים", את פורום הברידג' החדש במוטק'ה. "לפני 30 שנה הייתי שחקן שחמט", הוא מתאר את הנתיב שהוביל אותו לעיסוק הנוכחי, "אבל מאוד לא אהבתי את העובדה שכשאתה מפסיד, אתה לבד. חיפשתי משחק חברתי יותר שיאפשר לי להתחלק עם מישהו בניצחונות ובמפלות, וגיליתי את הברידג', שהוא משחק זוגות. כאן, כשמפסידים, תמיד אפשר להאשים את הפרטנר. כשמנצחים, זה כמובן בזכותך".


המשחק הוא, לדברי גלברד, מאוד חברתי, מרתק ודינמי. "זה סוג של בילוי מאוד מהנה, בין השאר כיוון שכל כמה דקות מתחילים משחק חדש. "כל משחק אורך מקסימום שמונה דקות, לעומת שחמט, שיכול לקחת שעתיים. אתה משחק לפעמים עשרות משחקים בערב, וזה משחק שאין לו גבולות. מספר האפשרויות שהוא טומן בחובו בלתי מוגבל". הברידג' מתחלק, כמו דברים רבים אחרים בחיים, לשלושה חלקים. "החלק הראשון הוא כמו דייט ראשון עם בחורה. יושבים ומשוחחים עם השותף, עד שמגיעים למסקנה על איזה סוג של חוזה אתם רוצים לחתום. בחלק השני אחד השחקנים מבצע את מה שהוא ביקש בחוזה, ובחלק השלישי הזוג השני מנסה להכשיל את החוזה". למי שהעסק נראה לו מסובך, גלברד מזכיר שכולנו שיחקנו ברידג' כילדים, אבל בגרסתו הפרימיטיבית (והמשעממת למדי, יש לציין) הידועה בשם "מלחמה". "כל אחד שם קלף, והמספר הגדול לוקח. ברידג' זה בעצם מלחמה, אבל עם הרבה יותר כללים". לבני הגיל המבוגר המשחק יכול להועיל גם מעבר לפן החברתי. "היום, אחרי שנים של מחקרים בנושא, שגם אני לקחתי בהם חלק, יודעים שהמשחק מפתח את החשיבה ושומר על מוח רענן וצלול. הגיעו למסקנה שזה יכול להוסיף עוד 15-20 שנה של יעילות מוח. הברידג' הוא חדר כושר של המחשבה, ובנוסף לכך הוא תורם מאוד למערכת החיסונית". מרבית שחקני הברידג' בעולם אינם צעירים. "לרוב אנחנו רואים בני 45 ומעלה, למרות שבערבים מגיעים למועדוני הברידג' גם שחקנים צעירים יותר. ישראל מצטיינת בענף הצעירים בברידג'. הנבחרת שלנו היא בין ארבע הנבחרות המובילות בעולם, ויש אצלנו גם מספר מורי הברידג' הגבוה בעולם. כ-1,000 מורים הוכשרו כאן ב-22 השנים האחרונות. כשהגעתי מחיפה לתל אביב ב-1986, היו כאן אולי כיתה או שתיים לברידג'. היום כל יום לומדות 200-300 קבוצות בתל אביב. זאת הייתה השליחות שלי, וזה הצליח". לפי גלברד, בתל אביב משחקים ברידג' יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם. "אלפי אנשים משחקים בכל יום במועדוני ברידג', בבתים פרטיים, בבתי אבות, בקאנטרי קלאבים, בכל מקום שיש בו שולחן וכיסאות. זה, אגב, משחק מאוד זול. כל מה שצריך זה ארבעה אנשים שמסוגלים לסבול אחד את השני, שולחן, ארבעה כיסאות, חפיסת קלפים, עט ונייר". לאנשים שפנאי רב מדי נפל בחלקם, הברידג' הוא עוגן של תעסוקה ומפגשים חברתיים. "זה יכול להיות פרק חדש בחיים. פרק של הכרת אנשים חדשים, פעילות מנטלית וכיף. אז מה צריך יותר מזה".
לפורום הברידג' של מוטק'ה:

לחצו

עוד על תחביבים:

גולשים ברשת, מתחברים לעולם

גידול צמחי בית: מדריך

בונסאי - האומנות שבין האדם לטבע

גמלאים בבתי ספר. כל הצדדים מרוויחים

ספר חדש: הכיף השלישי

לעצור את תחושת הזמן