כל פעילות פיזית מקטינה סיכון לאלצהיימר
(צילום: Shutterstock)
ניקוי הבית וביצוע עבודות גינון בחצר מקבלים חשיבות חדשה. רמה גבוהה יותר של פעילות פיזית - ולא רק התעמלות ופעילות גופנית - קשורה להקטנת הסיכון ללקות במחלת האלצהיימר אפילו באנשים בני 80 ומעלה. כך על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Neurology.
הפעילויות שמגינות מפני המחלה כוללות: שטיפת כלים, בישול, ניקיון, גינון ואפילו משחקי קלפים. מבין משתתפי המחקר, עשרת האחוזים שביצעו את כמות הפעילות הפיזית הקטנה ביותר היו בעלי סיכון גדול פי שניים ללקות באלצהיימר. אף אחד מהמשתתפים לא סבל מדמנציה בתחילת המחקר, אשר נמשך ארבע שנים, ומהווה חלק מפרויקט מתמשך בתחום הזיכרון והזקנה במרכז הרפואי האוניברסיטאי Rush בשיקגו, ארצות הברית.
"ההשלכות של מחקר זה באמת מדהימות", אומר ד"ר ארון בוכמן, מי שעמד בראש המחקר. "פעילות גופנית ללא כל ספק טובה לנו, אך מחקר זה עוסק בהרבה מעבר לפעילות גופנית. אנשים מבוגרים שאינם בהכרח יכולים לבצע פעילות גופנית יכולים לבחור לעצמם פעילויות שמתאימות להם".
אין כיום תרופה שיכולה לרפא או לעכב את התפרצות מחלת האלצהיימר, מחלה ממנה סובלים כחמישה מיליוני אנשים בארצות הברית. גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא הגיל.
במהלך המחקר לקו 71 מתוך 716 המשתתפים באלצהיימר. עורכי המחקר טוענים כי זהו המחקר הראשון שעשה שימוש במדדים אובייקטיביים להערכת היקף ביצוע הפעילות הפיזית ועוצמתה, וזאת בנוסף לדיווחי המשתתפים. המשתתפים לבשו מכשיר בשם אקטיגרף על מותניהם על מנת להעריך את רמת הפעילות הפיזית שעשו.
רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק
היקף הפעילות הממוצע של המשתתפים היה 3.3 שעות בשבוע. עוצמת הפעילות הפיזית הייתה חשובה גם היא: מבין משתתפי המחקר עשרת האחוזים שביצעו את עוצמת הפעילות הפיזית הנמוכה ביותר היו בעלי סיכון גדול פי שלושה ללקות באלצהיימר.
מחקר זה מציג את ההוכחות העדכניות ביותר לכך שפעילות פיזית, אפילו בשנים מאוחרות במהלך החיים, מסייעת בעיכוב מחלת האלצהיימר. המחקר לא שם לעצמו למטרה להעריך אילו פעילויות פיזיות הכי מסייעות בכך.
"ממחקרים קודמים נודע לנו שפעילות של שרירי הגוף מייצרת תאי עצב במוח, ומחקר זה רק מחזק זאת", אומר ד"ר גארי קנדי, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית במרכז הרפואי מונטיפיורי בניו יורק, אשר לא היה מעורב בביצוע מחקר זה. "המחקר מראה שלא חייבים ללכת לחדר הכושר. לרוב אנשים מבוגרים גם אינם רוצים לעשות זאת."
תוצאות המחקר לא השתנו לאחר התאמה לגיל, מין או השכלה.
החוקרים בדקו גם בעיות בריאות כרוניות וגורמים גנטיים. להלן כמה מממצאיהם:
· BMI - מדד מסת הגוף, תסמינים דיכאוניים או גורמי סיכון וסקולריים (למחלות כלי דם) לא השפיעו על הקשר בין הפעילות הפיזית לבין הסיכון לחלות באלצהיימר.
• הגן APOE4, אשר מעלה את הסיכון של מי שנושא את הגן לחלות באלצהיימר לא השפיע על התוצאות.
מחלת האלצהיימר מתחילה להתפתח שנים לפני שתסמיני המחלה מופיעים, טוען ד"ר קנדי. על מנת לנסות ולהעריך זאת, ביצעו החוקרים בתחילת המחקר מבחנים קוגניטיביים למשתתפים.
"זהו מסר חשוב לחברה, מכיוון שפלח האוכלוסייה שגדל הכי מהר הוא אוכלוסיית המבוגרים," אומר ד"ר בוכמן. "עלינו לעודד ביצוע של פעילויות פיזיות אפילו בקרב אנשים מבוגרים מאוד, גם אם מצבם הבריאותי אינו מאפשר להם להשתתף בחוגי התעמלות".
במאמר מערכת שהתפרסם באותו הגיליון מציינים הכותבים כי פעילות פיזית הינה אפשרות מבטיחה, זולה, נגישה ונטולת תופעות לוואי שעשויה לסייע למנוע את מחלת האלצהיימר.
המאמר נכתב על ידי ג'ניס לויד, USA TODAY, באדיבות אתר Ageless Design
עוד בנושא מחלת האלצהיימר ודמנציות נוספות באתר Alz.co.il
להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:
לקהילת בריאות לחצו
על חשיבותה של פעילות גופנית לבריאות הפיזית והנפשית, בכל גיל, כולם יודעים. מה שמעניין הוא, כפי שמעידים...
פעילות גופנית היא אחת הדרכים לשמור על בריאות, איכות חיים ומצב רוח - ללא אימון וחיזוק, השרירים שלנו...
תקראו לזה בריחת סידן, דלדול עצם או אוסטיאופורוזיס, התוצאה היא אחת: העצמות הופכות עם הגיל פריכות ונוחות...