כנרת - טיולים בארץ

מהארמון רב התפארת שלשפת הכנרת ועד לבובה...

בבקעת כנרות נמצאת חצר כנרת, שבה הוקמה חוות העלמות מספרה של שולמית לפיד. אתר של המועצה לשימור אתרי התיישבות. בנוסף נמצאות שם קבוצת כנרת והמושבה כנרת. בתחילה הוקמה חוות הכשרה לחקלאות ב1908 ומיד לאחריה הוקמו די בצמידות המושבה והקבוצה. הטיול שלנו ייכנס לרחובה הראשי של המושבה כנרת, עד לבית טריידל, הוא הארמון רב התפארת משירו של פיכמן "אגדה". הבתים בנויים מאבן בזלת, יושבים בחצרות מטופחות ורואים שהאנשים המתגוררים בהם מעריכים את המבנים. 

במושבה היה רחוב אחד ראשי שבלבו היה בית הכנסת. בתחילתו היו שני בתים גבוהים ובסופו, מחוץ לחומה, עמד מבנה בן שתי קומות שקיבל את הכינוי "ארמון", וכפי הנראה עליו נכתב השיר של יעקב פיכמן "על שפת ים כנרת" ובשמו "אגדה" (לחן חנינא קרצ'בסקי). 

מכאן אנו יוצאים עם הרכב אל הצומת הסמוך ופונים לכיוון אוהלו. מסתובבים שם עם הרכב וחוזרים לחנות בחנייה הקטנה של בית הקברות של כנרת. זהו בית עלמין היסטורי המגולל את סיפור ההתיישבות בבקעת כנרות. החל בקבר הילד הקטן לוטוס, אנשי ביתניה, אנשי השומר, פועלים ומגורשי שפלת יהודה בזמן מלחמת העולם הראשונה. התימנים מצד אחד מול הוגי הדעות ומנהיגי הדור והמשוררות רחל ונעמי שמר. במקום עמוד עם הסבר קולי על בית העלמין ושלושה משירי המשוררות.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


לאחר הביקור כאן נצא לטיול רגלי קצר של כ-15-20 דקות לאורך שביל נעים דרך "גן רחל" ובריכות הדגים עד לבית המוטור שליד קבוצת כנרת. נחצה בזהירות מירבית את הכביש הסואן. מולנו יש מטע תמרים ואליו נפנה. כבר בתחילת השביל רואים לוח אבן גדול. זהו "גן רחל". המקום שימש כמטע תמרים ראשון, "מטע-אם", שהביא ישראלי לארץ וממנו קמו אחר כך שאר מטעי התמרים. המקום מוקדש לרחל המשוררת. מכאן תעלה עם מי הירדן העוברים אל הבריכות. המסלול מסומן יפה (שביל ישראל) ועובר בצל של חורשת איקליפטוסים, שעליה כתבה נעמי שמר ז"ל את שירה "חורשת האיקליפטוס". 

אנו פוסעים עד להפתעה: קבר בובה. מי זו בובה? הפרדה של קבוצת כנרת שעמלה ושירתה אותם כראוי, וכשזו מתה, הם דאגו להביאה לקבורה עם מצבת הנצחה...

בהמשך השביל מגיעים אל מבנה "בית המוטור". מבנה זה נבנה לשם שאיבת מי הירדן או הכנרת ב-1910. בתקופה מסוימת גרו בו נח נפתולסקי (אגרונום ומורה לחקלאות), מאיר רוטברג (מייסד "המשביר") ובן ציון ישראלי (ראשון מחדשי ענף התמר בארץ), חבורת "שלישיית יחד". ב-1912 גרו לצד המבנה משפחות של עולים מתימן שחלקם נפטרו בקדחת. המשאבה פעלה עד סוף שנות העשרים של המאה הקודמת, עם בוא החשמל. המבנה משמש כיום כמוזיאון לשלושת האישים וכן לעלייה התימנית. פתוח בתאום בלבד.

מסלול קל לכמה שעות טיול. מכיוון שהוא חשוף לשמש ברובו, מומלץ לטייל בו באביב/סתיו ובחורף.

הכתבה צולמה על-ידי BeOK - בריאות ואיכות חיים


לקהילת טיולים, נופש ותיירות לחצו