לא נופלים ברשת: ליגת כדורשת לבני 60 פלוס

אין ספק שפעילות גופנית ואורח חיים בריא הוא צו השעה בכל גיל, אם רוצים להאריך ימים בבריאות טובה. אבל מה לעשות שהעסק דורש משמעת עצמית, ולא פעם תעצומות נפש של ממש, בהתחשב בכוח המפתה שיש לכורסה הרכה מול הטלוויזיה?

מסגרת ספורטיבית שעונה גם על היצר התחרותי ועל הצורך בתחושת שייכות, היא לפעמים הפתרון הטוב ביותר. כזאת היא ליגת הכדורשת "מאמאנט", מיזם ספורטיבי-חברתי, שמאפשר גם למי שלא צמח על ברכי הספורט התחרותי - אמהות במקרה זה - להיות חלק מקבוצה ספורטיבית. לפמפם את רמת האדרנלין, לחוש גאוות ניצחון, ועל הדרך לשפר את הכושר הגופני ולשרוף קלוריות.

לאחרונה הסתיימה תקופת המבחן של "מאמאנט זהב", שלוחה של ליגת "מאמאנט" בשיתוף אש"ל-ג'וינט, המיועדת לבני 60 פלוס - נשים וגברים כאחת. בשנתיים האחרונות פועלות בהצלחה קבוצות כדורשת למבוגרים בבת ים, ברחובות ובמזכרת בתיה, חלקן לנשים בלבד ואחרות מעורבות, ובימים אלה מוקמות קבוצות נוספות בכל רחבי הארץ.

כדורשת, אם לא ידעתם, הוא משחק בעל מאפיינים הדומים לכדורעף ומשוחק על אותו מגרש, עם אותה רשת, רק שבמקום להכות בכדור - תופסים אותו לפרק זמן קצרצר של עד שנייה לפני שמטילים. המטרה היא לפגוע במגרש של הקבוצה היריבה, תוך העברת הכדור מעבר לרשת. מיומנויות הבסיס הנדרשות: יכולת תפיסה וזריקת כדור ויכולת לשתף פעולה.

ליגת מאמאנט, שכיום שותפות בה מעל 16,000 נשים בארץ ובעולם, היא עמותה ללא מטרות רווח שנוסדה ב-2005 על ידי היזמית עפרה אברמוביץ', כדי להנחיל את תרבות הספורט לאמהות ודרכן לילדים ולכל המשפחה. שותף במיזם מרכז "הפועל" והקבוצות בליגה משתתפות במפעליו, כמו "הספורטיאדה". בנוסף, משתתפות האמהות הישראליות בתחרויות בינלאומיות של קונפדרציית ארגוני הספורט העממי, ה-CSIT, שהכירה במאמאנט כענף עצמאי.

"אצלנו לא צועקים בוז במשחק"

 מלווים בצוות מקצועי שמייעץ לגבי התאמת המשחק למבוגרים. חברי "מאמאנט זהב", צילום: יח"צ

כמיזם חברתי, מאמאנט מפעילה גם רשת נטוורקינג עסקית בין המשתתפות ומכשירה את המעוניינות לתפקידי רישום, שיפוט ואימון של המשחק, זאת במקביל לאימוץ אוכלוסיות מיוחדות והעלאת מודעות לנושאים כמו גילוי מוקדם של סרטן השד. "מאמאנט זה מעבר לספורט", אומרת מיכל ליבנה-ממן מהוד השרון, אם לארבעה וקפטנית הקבוצה של בית הספר בו לומדים ילדיה, המשמשת גם כרכזת "מאמאנט זהב".

על השאלה מה היתרונות של כדורשת היא משיבה: "זה משחק שקל להשתלב בו בלי ידע מוקדם ומבוסס על חוקי הכדורעף המוכר. מובן שלומדים עם הזמן טקטיקות ומשפרים את הטכניקה, אבל זה קל להטמעה וליישום - עם הזמן זה הופך לחלק בלתי נפרד משגרת היום. רובנו התחלנו בלי רקע מוקדם והתמכרנו. יש נשים שנוסעות לערים אחרות כדי להשלים אימונים".

לליגה יש גם אג'נדה חינוכית והקפדה על ערכים כמו שינוי תרבות הספורט. "אצלנו לא צועקים בוז", אומרת ליבנה-ממן, "רק נותנים עידוד חיובי, מכבדים אחד את השני ומריעים למנצח".

"מאמאנט זהב" כאמור עושה בימים אלה צעדים ראשונים באופן רשמי. "הפעילות בליגה הזאת מותאמת לגיל", היא אומרת. "למדנו איך מקטינים את הסיכון לפציעות במשחק, הגבהנו את הרשת כדי למנוע הנחתות של כדורים ופגיעה בקרסוליים, ואנחנו מלווים בצוות מקצועי, שמייעץ בנושא ההתאמה למבוגרים".

"הקשר שנוצר בין חברי הקבוצה הוא אחר, הרבה יותר עמוק"

 [#middleBanner] 

שלא כמו בליגה הצעירה יותר, כאן הוחלט לתת גם לגברים הזדמנות להתנסות. "בגיל המבוגר, השתתפות בקבוצה ספורטיבית היא דרך מעולה להרחיב את המעגל החברתי", אומרת ליבנה-ממן, "במיוחד לנשים ולגברים שפרשו מהעבודה ולפעמים מוצאים את עצמם עם יותר מדי זמן פנוי. הקשר שנוצר בין חברי קבוצה שיש לה מטרה משותפת הוא אחר, הרבה יותר עמוק".

קבוצת "מאמאנט זהב" של מזכרת בתיה חזרה לאחרונה מתחרות בינלאומית בריגה של ה-CSIT, בה גם הוצג פורמט הליגה למבוגרים. "ערכנו שם סמינר בנושא שהגיעו אליו עשרות אנשי ספורט מארצות שונות, ונרשמה התלהבות גדולה מאוד", מספרת ליבנה-ממן.

"הסברנו שחוץ מהערך הספורטיבי והחברתי שיש למשחק, אנחנו מציעים למבוגרים גם הכשרה לתפקידים של נאמני ליגה, רשמים, שופטים ואפילו מאמנים, לבעלי רקע בחינוך גופני, כדי להחזיר אותם למעגל הפעילות. גם הקשר הבין-דורי יוצר נשכר, כי לסבים יש עניין משותף עם הבנות ועם הנכדים שלהם שמשתתפים בליגה".

גם מי שלא ממש עסק בכושר בשנים האחרונות יכול להשתלב?

"בהחלט, וגם לא צריך ידע מוקדם במשחק. מובן שיש לנו מאמן מקצועי, שיכול להעריך אם האדם כשיר להתחיל לשחק. גם אם בהתחלה זה לא הולך, אחרי שמתאמנים רואים התקדמות. בגיל המבוגר אולי לא מנתרים כמו הצעירים, אבל יכולות להיות לשחקן אסטרטגיה וטקטיקה מעולות על המגרש".

"אני אדחה כל דבר אחר כדי לא להפסיד משחק"

"נזכרתי במשחקי הכדור שאהבתי בילדות והייתי טובה בהם". חנה בן ארי ובתה ורד, שתיהן משחקות כדורשת. צילום: יוסי לזרוף

חנה בן ארי בת ה-65 מרחובות, מורה בגמלאות, אם לשתיים וסבתא לשלושה החברה בקבוצה החברתית של מוטק'ה ראשון לציון, הצטרפה ל"מאמאנט זהב" לפני כשנתיים. "בתי משחקת בליגת מאמאנט כבר כמה שנים, ויום אחד הלכתי לראות משחק וזה מצא חן בעיני", היא מספרת. "נזכרתי במשחקי הכדור שכל כך אהבתי בילדות וגם הייתי טובה בהם.

"כשפתחו את הקבוצה של המבוגרים ברחובות שמחתי, למרות שקצת היססתי, כי אני נמוכה ועם קצת עודף משקל. בכל זאת הלכתי על זה והשתלבתי מאוד יפה". למרות שהיא מתאמנת גם ביוגה ובפילאטיס, לכדורשת שמור אצלה מאז מקום מיוחד. "זה אצלי במקום הראשון. אני אדחה כל דבר אחר כדי לא להפסיד משחק".

מה את אוהבת בזה?

"אני נוכחת לדעת שאני עדיין טובה במשחקי כדור, אני מקבלת הערכה וזה עושה לי כיף. אני אוהבת את מחיאות הכפיים ואת הפרגון מהקהל, את הכבוד שאנחנו מקבלים כשיש מדליה. אני אוהבת שהפעילות הזאת שומרת עלי מעלייה במשקל ותורמת להרגשה קלילה וגמישה, כי אין תחליף לתחושה הנעימה שאחרי הפעילות. חוץ מזה, גם עם הבת שלי יש לי עכשיו על מה לדבר, חוץ משיחות על נכדים ועל ארוחות צהריים".

לא קשה להתחיל בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית כזאת בגיל מבוגר?

"נכון שצריך סוג של כושר גופני, אבל מתחזקים עם הזמן. לי לא היה קשה, גם כי יש כל מיני תפקידים בקבוצה, מרכזיים יותר או פחות ויש שלבים במשחק שמאפשרים לנוח. אנחנו אמנם מתרוצצים, אבל כל אחד לפי היכולת שלו. זו לא כל הזמן פעילות עוצמתית.

"צריך לדעת להגיש את הכדור מספיק חזק כדי שיעבור למגרש היריב, אבל עם הזמן היד מתחזקת. יש לי חברות שלא הצליחו בהתחלה לרוץ מגרש שלם והשתפרו. מפתחים גם קואורדינציה, יכולת לשתף פעולה, ראייה מרחבית, ריכוז, זריזות, יכולת לצפות את המהלכים של היריב. צריך לבצע הרבה דברים בו זמנית. לפעמים תוך כדי משחק אני מודה לאלוהים שיש לי את הכוח לעשות את כל זה".

"הכושר? בא עם המשחק"

"חבל שאנשים בגיל הזה חוששים". שמעון אסייג, משחק ב"מאמאנט זהב", צילום: יוסי לזרוף 

כל חברות הקבוצה שלה הן בנות 60 פלוס. "כל אחת, עם הכושר והיכולות שלה, מסוגלת לתרום למשחק", אומרת בן ארי. "אנחנו גם מאוד שמחות להיפגש ומדי פעם יוצאות ביחד לטיול או לנסיעה. אני ממליצה בחום על הפעילות הזאת".

גם שמעון אסייג בן ה-72 ממזכרת בתיה חבר בקבוצת "מאמאנט זהב" בעירו – זו המעורבת לגברים ולנשים - מיום היווסדה, לפני כשנתיים. "הרעיון מצא חן בעיני", הוא מספר, "גם בגלל שאני אדם ספורטיבי באופן כללי, שצועד כל יום ומשחק פטאנק באופן קבוע. את הכדורשת לא הכרתי קודם, אבל זה די דומה לכדורעף ולמחניים שאני זוכר מבית הספר".

אסייג, נשוי, אב לשתי בנות וסב לחמישה, הוא גמלאי של חברת החשמל שממלא את זמנו כיום בפעילות התנדבותית. בכדורשת הוא מתאמן אחת לשבוע, משתתף בתחרויות ונהנה מכל רגע. "זה קודם כל מספק לי חברה נעימה", הוא מסביר, "בנוסף, זה מאפשר לי לבטא את עצמי מבחינת הכושר הגופני וגם לשפר אותו. יש כאן הרבה קפיצות והמשחק מצריך זריזות וקואורדינציה. לומדים כל מיני טקטיקות".

בנוסף למשחקים מול קבוצות אחרות של מבוגרים, משחקת קבוצתו מול קבוצות צעירות יותר של אמהות, ואפילו מול תלמידי בית ספר, שמגיעים לאולם האימונים כדי לאתגר את מי שיכלו להיות הסבים שלהם, ולא פעם "עושים להם בית ספר". "אנחנו משחקים עם התלמידים ונגדם וגם מנצחים אותם לא פעם", אומר אסייג, "שלא תחשבי".

לאחרונה חזר עם חברי קבוצתו מהתחרות המדוברת בריגה, ומדווח על הנאה גדולה. "הצגנו את הרעיון של 'מאמאנט זהב' ואנחנו מקווים שיקומו קבוצות נוספות כמונו בארץ ובחו"ל. אני מנסה לגייס אנשים נוספים גם לקבוצה שלנו, חבל שבגיל הזה אנשים חוששים.

"אני אומר, אם אתה לא עושה מעבר ליכולת שלך, אתה לא מסתכן. אני לא נפלתי אף פעם, לא נפצעתי ולא שברתי שום דבר. בשבועות הראשונים סבלתי קצת מהכתפיים, אבל עכשיו אין לי בעיה. והכושר? הוא בא עם המשחק". 

לא השתכנעתם? קבלו את המדריך לשריפת קלוריות בלי לקום מהספה

הכל על פעילות גופנית אחרי גיל 50

להתאמן נכון: איך להימנע מפציעות ספורט

מותחים אתכם: 7 תרגילי מתיחות 

ספורט אקסטרים: נהג מרוצים בן 63

רץ רחוק: אצן מרתון בן 72

להגשים חלום: מאמן כושר מוסמך בן 90

תרגיל פשוט לכאבי גב כרוניים

הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה