לדבר עם החבר'ה בשפה שלכם

אין כמו הצליל של שפת אם. הצליל של שירי הערש וחרוזי הילדות, של השיחות סביב שולחן האוכל המשפחתי, שירי החגים, הבדיחות והפתגמים. גם מי שהשאיר אותה מאחור לטובת שפה ותרבות אחרת, תמיד יבקש בשלב זה או אחר בחייו לחזור ולהתרפק עליה.  

שפות של קהילות ישראל השונות, שבארץ התמסמסו וכמעט נעלמו, הן מוקד הפעילות של כמה מהקבוצות החברתיות של מוטק'ה. דוברי לאדינו, יידיש, מרוקאית וצרפתית או כאלה שרק שמעו את השפות האלו בבית ורוצים לחזור אליהן, מקיימים מפגשים, משוחחים ביניהם בשפה האהובה, מאזינים להרצאות עליה וצופים במופעים הדוברים אותה.

דוברי יידיש

מנהלת הקבוצה: אלה אשרי

מטרת הקבוצה: "לקדם את שפת היידיש ולהחיות אותה. יש לנו זיקה מהבית לשפה ואנחנו רוצים להמשיך לשמוע אותה. גם למי שלא מדבר יידיש, הצליל של המילים מזכיר את הבית".

כמה חברים: "בקבוצה 40-45 איש שנפגשים, חלקם הגדול באים ממוטק'ה ורק השבוע נוספו שישה חברים חדשים. יש עוד כמה עשרות אנשים שחברים בקבוצת היידיש במוטק'ה ורק כותבים, אבל אני רוצה בעתיד להפגיש גם אותם".

מי החברים: "כולם אנשים שדיברו יידיש בבית ומגיעים אלינו מכל הארץ. מכפר סבא, פתח תקווה, רעננה, הר אדר, ירושלים, חולון, בת ים, נס ציונה, רמת גן וקריית אונו".

המפגשים: "אחת לחודש, במועדון של מושב גן שורק שבו אני גרה. בהתחלה נפגשנו אצלי בבית, אבל גדלנו וכבר לא היה מקום".

מה קורה במפגשים: "אני מכינה תוכנית, יש לנו מרצה בשם חני ברקת שהיא דוקטור ליידיש ומרצה לנו על נושאים כמו תרבות היידיש בשתי מלחמות העולם, היחס של בן גוריון ליידיש ועוד. אני מקריאה מדי פעם שיר או סיפור קצר, יש לנו שירונים ואנחנו שרים ביחד. בנוסף, אנחנו מקבלים מהרשות הלאומית לתרבות היידיש מופעים של זמרי יידיש בחינם, אצלנו במועדון בגן שורק.

דוברי לאדינו אשקלון

מנהלי הקבוצה: עדינה ומוני קונפורטי

מטרת הקבוצה: "להפיץ את הלאדינו ולשמור עליה חיה ונושמת. הלאדינו, שנקראה בעבר ספניולית, הייתה השפה של קהילות יהודיות שבעקבות גירוש ספרד התיישבו ביוון, טורקיה, בולגריה ויוגוסלביה. בארץ פועלת גם הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, שהקים הנשיא החמישי יצחק נבון".

כמה חברים: "המספר לא קבוע. להרצאות שלנו מגיעים 100-150 איש ולמופעים גם יותר. למופע האחרון הגיעו 500 איש. באים אלינו גם מחוץ לאשקלון, אפילו מהוד השרון".

מי החברים: "אנשים ששמעו לאדינו בבית, כמוני, בת ליוצאי טורקיה וכמו אישי, שהוא בן ליוצאי בולגריה. באים דוברי לאדינו מהדור של 60 פלוס ולפעמים גם הילדים שלהם מצטרפים. כשמגיעים למפגשים האלה שלושה דורות, זה מאוד מרגש".

המפגשים: "אחת לחודש, בבית יד לבנים באשקלון".

מה קורה במפגשים: "זה מתחיל במפגש חברתי של שיחות בלאדינו בין המשתתפים ואחריו הרצאה על ההיסטוריה של עדות דוברי הלאדינו, בעלות של 20 שקלים. יש לנו גם מופעים של זמרי לאדינו ושפות אחרות של ארצות הבלקן שבהן גרו היהודים דוברי השפה, בעלות של 50 שקלים. אחת לשנה, יש לנו כנס ארצי של דוברי לאדינו בים המלח".

דוברי צרפתית

מנהלי הקבוצה: דייזי מזרחי

מטרת הקבוצה: "להתבטא בצרפתית, השפה שלנו, כדי שלא נשכח אותה. בין אנשים שדוברים אותה שפת אם יש הבנה משותפת, הומור משותף. אנחנו רוצים לשוחח בצרפתית, אבל לא שיחות רציניות על פוליטיקה ודברים עצובים. רק לצחוק וליהנות מהחיים".

כמה חברים: "אנחנו 11-12 חברות ועוד שתיים שגרות בחו"ל ומשתתפות בשיחות שלנו דרך האתר".

מי החברים: "נשים שחיות בארץ ומדברות עברית ביומיום, אבל נולדו וגדלו על צרפתית כשפת אם. אני למשל ילידת מצרים ויש בינינו נשים שגדלו במרוקו ובצרפת. מבחינת מיקום בארץ, זה מאוד מגוון. אני מרמת השרון ויש חברות מכפר סבא, נתניה, ראשון לציון, חולון ורמת אביב".

המפגשים: "אחת לשבועיים, בבית קפה או בבית של אחת החברות. נפגשנו למשל בבית קפה ברמת אביב ואחר כך אצל מישהי בנתניה מול הים. באוגוסט לא נפגשנו, כי כל הסבתות עשו בייביסיטר".

מה קורה במפגשים: "יש לנו המון נושאים משותפים לדבר עליהם. מישהי רק אומרת מילה וכולן כבר מבינות למה הכוונה, אז אנחנו בעיקר משוחחות וצוחקות, מספרות על הנכדים, מדברות על סרטים צרפתיים שראינו. בגלל שהפעילות של הקבוצה חודשה רק לאחרונה, אחרי הפסקה של שנתיים, עוד לא החלטנו על פעילויות משותפות נוספות למפגשים. עם הזמן נחליט ביחד. אני אוהבת טבע, אז אציע לקראת הסתיו לטייל קצת על שפת הים או לצאת לפיקניק בחיק הטבע".

דוברי מרוקאית (קבוצה בהקמה)

מנהלי הקבוצה: טבריה זיתוני

מטרת הקבוצה: "להפגיש אנשים שגדלו בבתים של דוברי ערבית מרוקאית. כל עוד ההורים חיו - דיברנו איתם, עכשיו לחלק מאיתנו כבר אין עם מי לדבר ואנחנו אוהבים את השפה ורוצים לדבר ולא לשכוח. לכל שפה יש את העושר שלה. זה לא רק המילים והמשפטים, זה התרבות, המנטליות, המנהגים, ההומור. זה המון מהכול. כשיוצא לי לפגוש מישהו מאותו רקע ואנחנו מתחילים לדבר, וזה מעלה זיכרונות מאוד נעימים".

כמה חברים: "שמונה, אבל יש עוד פניות".  

מי החברים: "עוד לא גיבשנו קבוצה. אני גרה בשרון, אבל הקבוצה פתוחה לאנשים מכל רחבי הארץ".

המפגשים: "יוחלט בהמשך. אם תהיה היענות גדולה, נערוך מפגש גדול באיזה פארק. אולי נלך ביחד למופעים במרוקאית, שיש בהם המון הומור".

 [#middleBanner] 

השאלון: איזה מין מוטק'אים אתם?

10 מערכות יחסים שנולדו במוטק'ה

 חברים שכדאי להכיר במוטק'ה

אינדקס הקבוצות שלנו