לראות טוב גם בגיל מבוגר

חולשה או איבוד היכולת לראות עצמים קרובים מאפיינים שלב נורמלי של תהליך ההתבגרות. איבוד הדרגתי של היכולת לקבל תמונה ברורה של עצמים קרובים המופיע בגיל 40 מכונה פרסביופיה. מצב כזה נגרם עקב איבוד התכונה האלסטית של העדשה לשנות את צורתה. העין משולה למצלמה. ההתמקדות שלה בעצם מסוים מושגת באמצעות הזזה קדימה ואחורה. בעין, העדשה קבועה במקומה ולא יכולה לזוז, עליה לשנות את צורתה / קמירותה כדי להשיג טווח פוקוסים רחב. עם השנים מאבדת עדשה זו את גמישותה ולכן אינה יכולה להתפקס על עצמים קרובים. בשלבים הראשונים מתגברים על טשטוש הראייה בהרחקת האובייקט, עד אשר הרחקה זו נהפכת ללא נוחה ולמטרידה.

הטיפול: מתבצע בעזרת משקפי קריאה, משקפיים בי-פוקאליים או מולטי-פוקאליים. אפשרות תיקון נוספת מתבצעת בהתאם לעקרון המונוויז'יון - MONOVISION תיקון עין אחת לראייה טובה לרחוק והעין השנייה לראייה מקרוב. במצב כזה אין צורך בהרכבת משקפיים כלל. תיקון זה מושג על ידי הרכבת עדשות מגע או בניתוח לייזר על הקרנית.

ים של דמעות

עין יבשה היא הפרעה של שכבת הדמעות בעין הנגרמת בעיקר עקב אידוי יתר של שכבת הדמעות ממשטח העין החיצוני. אידוי היתר של הדמעות נגרם בדרך כלל עקב ירידה בכמות ההפרשה השומנית מהבלוטות הפזורות על פני גבול העפעף. תפקידו של שומן זה לכסות על שכבת הדמעות ולמנוע את אידויה.

סימנים אופייניים למצב זה הם אי נוחות כללית, צריבה, דקירות, תחושת גוף זר, גרד, הפרשה, דמעת, אי סבילות לגורמים מגרים כגון עשן סיגריות, רוח, אקלים יבש, חלל ממוזג, הרכבת עדשות מגע, קור ועוד.
תופעה זו שכיחה מאד בגיל המעבר, ויותר שכיחה בנשים.

הטיפול: במצבים של יובש קל מומלץ להשתמש בטיפות תחליף דמעות. במקרים שבהם היובש קשה יותר ניתן להיעזר בתכשירים דמויי ג'ל שמגנים על שכבת העין החיצונית לזמן ארוך יותר. מומלץ להשתמש במוצרים נטולי חומרי שימור, שכן תוספים אלה עלולים לגרום לגירוי עיני בשימוש ממושך. במצבים קיצוניים יותר ניתן להשתמש במשחות שומניות.

אם הטיפול התרופתי אינו עוזר ניתן לבצע חסימה זמנית של דרכי ניקוז הדמעות, וכך להגדיל את כמות הדמעות על פני משטח העין החיצוני. 

כתמים על המסך

פלוטרס הם כתמים המופיעים וזזים מול שדה הראייה של העין, בעיקר אל מול רקע בהיר. התחושה היא כאילו קיים עצם זר שצף וזז בעין. כתמים אלו מתוארים כנקודות, זבובים, קורי עכביש או שערות, המופיעים וזזים עם תנועות העין.

תופעה זו נגרמת בגין עכירויות עדינות שנוצרות בגוף הזגוגית של העין, מצב המתפתח כחלק משינויים הקשורים לגיל.

הטיפול: פלוטרס המצויים בעין זמן ממושך או שמספרם עולה בצורה מאד הדרגתית ואיטית אמנם מציקים, אך הם אינם סימן מסוכן ואינם דורשים כל טיפול. עם הזמן מתפתחת הסתגלות מוחית לכתמים, המוח לומד להתעלם מהם ולמחוק אותם מהתמונה. במקרים של הופעה פתאומית של כתמים חדשים מול שדה הראייה, במיוחד כאשר הם מלווים בהבזקי אור, יש לפנות בדחיפות לרופא עיניים כדי לשלול קרע שנוצר ברשתית ועלול להוביל לאבחנה מסכנת ראייה של היפרדות רשתית.

להגן על שדה הראייה

מחלת הגלאוקומה נגרמת כתוצאה מלחץ תוך-עיני מוגבר שפוגע בעצב הראייה. הסיבה לעלייה בלחץ קשורה להפרעה בניקוז הנוזלים מהעין החוצה. זו אחת המחלות השכיחות אצל גברים ונשים החל בגיל 40. היא עלולה להוביל לעיוורון, לכן אבחון מוקדם וטיפול יכולים להקטין את הסיכון לנזק קשה ולפגיעה בראייה. הגלאוקומה לרוב אינה מלווה בסימנים כלשהם בשלבים המוקדמים והבינוניים שלה, ולכן ללא בדיקה של רופא עיניים עלול להתפתח נזק משמעותי לראייה מבלי שהאדם יחוש בכך.

מומלץ לכלל האוכלוסייה לעבור בדיקת עיניים פעם בשנתיים-שלוש החל בגיל 40. בקרב אנשים עם גורמי סיכון לגלאוקומה מומלץ להיבדק פעם בשנה. גורמי הסיכון להתפתחות גלאוקומה כוללים: בן משפחה הסובל מגלאוקומה, סוכרת, קוצר ראייה גבוה, עיניים שעברו ניתוחים וחולים הנוטלים סטרואידים.

הטיפול: בדיקה שגרתית לגילוי מחלת הגלאוקומה מבוצעת על ידי רופא עיניים, וכוללת מדידת לחץ תוך עיני והסתכלות על ראש עצב הראייה. הטיפול בגלאוקומה כולל תרופות הניתנות בטיפות, ובהמשך, במידת הצורך, יוצע לחולה גם טיפול לייזר או ניתוח.


כשהעכור ירוד

קטרקט (הקרוי ירוד) פירושו התפתחות עכירות בעדשת העין. העדשה הבריאה היא שקופה ותפקידה מיקוד קרני האור על הרשתית כדי שתתקבל תמונה חדה וברורה. העכירות גורמת לירידה בראייה. עכירות העדשה מתפתחת כחלק משינויים הקשורים בגיל בעיניים בריאות, לרוב מעל גיל 60. במחקרים אפידמיולוגיים נרחבים נמצא כי קטרקט תלוי גיל שכיח יותר, בצורה משמעותית, בנשים.

הטיפול: הטיפול בקטרקט המפריע לראייה הוא ניתוח להוצאתו והשתלת עדשה תוך-עינית סינתטית.

מה במרכז הרשתית?

ניוון מקולרי הקשור בגיל מהווה את הגורם העיקרי לאובדן ראייה חמור באנשים מעל גיל 50. שכיחותו גדולה יותר אצל נשים. המחלה פוגעת במקולה שהינה האזור במרכז הרשתית האחראי על ראייה מרכזית הדרושה לקריאה, לנהיגה, לזיהוי פנים ובכל ראייה מדויקת אחרת.

קיימות שתי צורות של ניוון הרשתית הקשור לגיל: הצורה היבשה - בה אין גדילת כלי דם חדשים, והצורה הרטובה - המלווה בגדילת כלי דם חדשים במרכז הראייה.

הטיפול: בצורה היבשה של המחלה מטפלים באמצעות קומפלקס ויטמינים הכולל ויטמין E, ויטמין C, אבץ ובטא קרוטן. בצורתה הרטובה של המחלה מטפלים באמצעות תרופות הניתנות בהזרקה תוך עינית.