מדריך טיולים: התענוגות של פראג

עם הסתלקות החורף וחזרתו של החום מתגנבת ללב פנטזיה על עיר אירופית קרירה עם נהר בעיבורה. אם תשאלו את העיתונאית הוותיקה וחובבת הטיולים אביבה לורי, הבחירה היא פראג, עיר קסומה ויפהפייה שמשלבת את תפארת העבר עם הנאות ההווה. ספרה של לורי "התענוגות של פראג" (הוצאת אריה ניר) שיצא בימים אלה בהוצאה מחודשת ומעודכנת, הוא מדריך טיולים מתוגבר, המשלב מפגש חווייתי ולימודי עם העיר בהמלצות מעשיות ומסלולי טיול. הוא מיועד למי שלא מסתפקים במדריך כיס מתומצת ורוצים להעמיק אל ההיסטוריה, מאפייני האוכלוסייה והתרבות של העיר שבה הם מבקרים. "פראג לעולם לא תרפה ממך. לאמא היקרה הזאת ציפורניים חדות", מצוטט בפתיחה פרנץ קפקא, בן העיר. שערו הראשון של הספר, "עיר שכדאי לאהוב", מנסה לפענח את סוד קסמה של פראג, עיר שיש בה הכול, היסטוריה, תרבות, טעמים וריחות וארכיטקטורה מרהיבה, לצד אווירת מסתורין שהולידה אגדות ומעשיות אימה. עד סוף שנות השמונים של המאה הקודמת היא הייתה עוד בירה מזרח אירופית אפורה ומנומנמת תחת עול המשטר הקומוניסטי. אך מאז "מהפכת הקטיפה" הפכה פראג למרכז תיירות לאוהבי החיים הטובים, שמציעה בתי קפה, קונצרטים, מוזיאונים וקתדרלות לצד מועדוני ג'ז, קזינו וקניות. חלק גדול מקסמה של העיר קשור במראה שלה. הטירות, חזיתות הבתים העתיקות והצבעוניות, הכנסיות והסמטאות. מעל כל אלה משקיפה מצודת פראג, ובאמצע העיר עובר נהר הוולטבה שמעליו מתוחים גשרים, שהידוע בהם הוא גשר קרל. חלקה העתיק של העיר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר בעל ערך תרבותי עולמי. בספר מקדישה לורי פרק להיסטוריה של העיר, למן המאה החמישית עת ישבו באזור הקלטים, השבטים הגרמאניים ואחר כך הסלאבים, אבותיהם של הצ'כים. קבלת הנצרות במאה התשיעית, ההשתייכות לאימפריה הרומית ומאוחר יותר האוסטרו-הונגרית, שתי מלחמות העולם, ארבעים השנה תחת שליטת ברית המועצות, "האביב של פראג" ואחריו "מהפכת הקטיפה" והתפרקות הגוש המזרחי שהביאו לתחיית העיר.

פרק נוסף מוקדש לפן היהודי של העיר, שבה חיה במשך שנים קהילה יהודית מפוארת שהשאירה אחריה בתי כנסת ואת בית הקברות העתיק, מנקודות העניין החשובות בעיר. כיום חיים בפראג כמה אלפים בודדים של יהודים. 77,297 מיהודי צ'כיה נספו בשואה וב-1968, אחרי האביב של פראג, עזבו אותה 18,000 יהודים נוספים. הפרק העוסק ביופייה החזותי של העיר, "פואמה אפית ענקית ועשירה של ארכיטקטורה", כפי שכינה אותה המשורר ריינר מריה רילקה, מספר על הארמונות, הכנסיות, המצודות, הפסלים, ציורי הקיר והמוזאיקות שנוצרו על ידי האמנים הרבים שחיו או עברו בה. גם הבתים עצמם הם חגיגה של ארכיטקטורה ממגוון סגנונות, מרומנסקי דרך גותי ובארוק לאר-נובו וקוביזם. הפרקים הבאים מוקדשים לגלריות ולמוזיאונים בעיר שחלקם שוכנים בארמונות, לספרות הצ'כית, מקפקא וירוסלב האשק של החייל האמיץ שוויק ועד מילן קונדרה, לתיאטרון בפראג, למוזיקה בעיר הקרויה "הקונסרבטוריון של אירופה", לאגדות ולמעשיות שנקשרו בה בכיכובם של שדים ורוחות, למסעדות וכמובן לבתי הבירה, המשקה שהוא חלק בלתי נפרד מהתפריט הצ'כי ומכונה שם "לחם נוזלי". בשערו השני של הספר, "דרך התענוגות", מוצעים עשרה מסלולי טיול בעיר העתיקה, ברובע היהודי, במצודת פראג, בעיר החדשה ועוד, ויש גם מסלול קניות, מסלול מחוץ לעיר ומסלול חובה לקצרי הזמן. למי שהגיעו לעיר רק ליומיים-שלושה ממליצה הכותבת לחלק את זמנם בין בילויים וחוויות קולינריות לבין קניות ותרבות. בין האתרים שאין לפספס גם בטיול קצר היא מונה את מצודת פראג וקתדרלת ויטוס הקדוש, קתדרלת 500 השנה, אולם ההכתרה של ולדיסלאב השני בארמון המלוכה הישן שבמצודה, גשר קרל, בית הכנסת פנקס ברובע היהודי שעל קירותיו חקוקים שמות נספי יהדות צ'כיה, בית הקברות היהודי, מנזר אגנס הקדושה, בית הבירה "או פינקסו" שבכיכר ואצלב, "הבית הרוקד", אובצני דום, מבנייני האר-נובו החשובים בעיר, מלון אימפריאל מתחילת המאה ובית הקפה שבו וקונצרט בכנסיית יאקוב הקדוש. "אחרי הכול, זה עניין של אהבה", היא כותרתה של אחרית הדבר. אולי בגלל שנים של סגירות מאחורי מסך הברזל פראג, מסכמת הכותבת, נותרה חידה. היא לדעתה לא עיר לרומן קצר, אלא לסיפור אהבה ארוך, המתאים לבעלי עניין וסבלנות. "איתם היא מוכנה ללכת יד ביד עד לסוף השקיעה, ולגלות להם את סודותיה. את סמטאותיה החבויות, את אוצרותיה, את המסעדות המיוחדות עם הבירה שרק בצ'כיה יודעים לעשות".
"התענוגות של פראג" מאת אביבה לורי, הוצאה חדשה, כולל עדכונים אקטואליים ומידע עכשווי, הוצאת אריה ניר, 255 עמודים, 98 שקל