מטיילים ביחד: נוסעים לחו"ל עם החברים

בנוסף לכוסו, כיסו וכעסו, אדם ניכר גם בדרך שבה הוא אוהב לטייל בחו"ל. יש שמעדיפים לטייל לבד, להיות אדונים לעצמם ולא לעגל שום פינה לטובת מישהו אחר, ויש שהטיול בשבילם הוא גם חוויה חברתית, ולשם כך הם צריכים את החברים הטובים, ולא רק את בן או בת הזוג, סביבם. כאלה הם יוסי גולן בן ה-78, אפרים ליפשיץ בן ה-80 וקבוצה של כ-20 מחבריהם הטובים, שמקפידים לנסוע ביחד לחו"ל לא פחות מפעמיים בשנה. אני תופסת אותם בשעת טיול, משותף כמובן, ברמת הגולן. לקול צחוקים ושלל הערות סרקסטיות מצד בני החבורה שסביבו באוטובוס מספר גולן שמדובר בקבוצת פנסיונרים בני 77 עד 83, כולם תושבי שני רחובות סמוכים באשקלון, שמכירים זה את זה כבר למעלה מחמישים שנה. "כולנו מרקע דומה", מסביר ליפשיץ שיושב לידו, את החיבור האמיץ. "אנחנו ילידי הארץ או גדלנו בה, כולנו מרקע חקלאי, בקיבוץ או במושב. אנחנו גמלאים של משרד החקלאות, מקורות, הסוכנות היהודית ומערכת החינוך ומדברים באותה שפה. אפילו הדעות הפוליטיות שלנו דומות, כולנו מרכז ושמאלה". לאחר שפרשו ממקומות עבודתם החלו בני החבורה, בהם זוגות נשואים ואלמנים, לטייל ביחד בארץ ובעולם. "בארץ אנחנו מטיילים במסגרת גמלאי אשקלון", מספר גולן, "אבל נעשה עבורנו צורך קיומי לצאת פעם או פעמיים בשנה גם לטיולים משותפים בחו"ל. אנחנו בחברה טובה, כבר עשינו את שלנו וסידרנו את הילדים, אז עכשיו נוסעים". היעדים בחו"ל נקבעים בהחלטה משותפת זמן קצר לפני הנסיעה. "אנחנו נוסעים בכל פעם למקום אחר. כל אחד מעלה רעיון וזה מתבשל ואחר כך משתנה לפעמים, העיקר לנסוע. היינו במדינות שונות באירופה, בארצות הבלטיות, בטיולי ג'יפים בטורקיה, שיט באיסלנד". לחו"ל הם יוצאים במסגרת טיולים מאורגנים של "אופיר טורס" או בכוחות עצמם, כשמלאכת התכנון נעשית לרוב על ידי גולן. "אני קורא חומר על היעד, לפעמים אני נוסע לשמוע הרצאות למטיילים בתל אביב או מקבל ייעוץ מחברת הנסיעות. אנחנו לא אוהבים לתכנן מראש מי יודע מה, זו לא עבודת מחקר והרבה פעמים אנחנו קמים בבוקר במקום שהגענו אליו ומחליטים באותו רגע איזה כלי רכב נשכור, לאן נלך, או שאולי בכלל נישאר לנוח במלון. כשיוצאים לטייל אנחנו לא לוקחים מדריך מקומי. לפעמים שוכרים רכב עם נהג, שהוא גם מדריך. אנחנו מאמינים שלא צריך לעשות עניין. תמיד יש מי שיעזור".
מה אתם אוהבים בטיולים בחו"ל?
"בעיקר את שינוי המקום, האווירה, את הנופים היפים. אנחנו לא כל כך מתעניינים בערים גדולות, במוזיאונים ובכנסיות ולא אוהבים לעמוד שעות על הרגליים כדי להקשיב להסברים ומעדיפים טיולים בנוף הפתוח, ברכבי שטח, בשיט. אנחנו עושים פה ושם טיולים רגליים, אבל ללכת הרבה אנחנו כבר לא יכולים. בערב מבלים איפה שיש. זו קצת בעיה, כי יש מעט מאוד מקומות בילוי לאנשים בגילנו. "אנחנו מתייעצים עם בעלי בית המלון או הצימר שבו אנחנו מתאכסנים ומחליטים לאן ללכת. למסעדות גורמה אנחנו לרוב לא הולכים, זה כבר גיל שצריך להיזהר עם האוכל. אנחנו מעדיפים מסעדות בהגשה עצמית, שאתה רואה מה אתה מקבל, או בוחרים במנות שמכירים, בלי להסתכן. לפעמים אנחנו מחליטים בכלל לא להיכנס למסעדה ולאכול סנדוויצ'ים ופירות שארזנו בבוקר".
אז מתי נוסעים שוב?
"עוד לא החלטנו, אבל זה יבוא מתישהו. מה שבטוח, זה לא יהיה בתקופות השיא כמו החגים. אנחנו נוסעים תמיד בתקופות שהטיסות זולות יותר. גם היעד הבא עוד לא ידוע. להודו כנראה כבר לא ניסע. זה לא בשבילנו".
עוד על טיולים:

מדריך טיולים חדש: קום והתאהב בארץ

בעקבות המים לקיסריה - טיולים בארץ

הבניאס - טיולים בארץ

מקורות מים בגולן ובעמק החולה - טיולים בארץ

פסיפס הציפורים בקיסריה - טיולים בארץ

לקהילת טיולים, נופש ותיירות:

לחצו