מסע קסום בין פגודות לכובעים מקסיקניים

מתחת לרגלינו, בבטן האדמה, יש המון מערות נטיפים שאיש עוד לא גילה. בעולם, וגם בישראל, נפערו המערות הללו, הנקראות מערות קרסטיות, באזורים של סלעי גיר ודולומיט, חומר שנוצר במהלך מיליוני שנים משלדי בעלי חיים ימיים שחיו כאן פעם, כשהכול היה מכוסה מים. מערות נטיפים ממשיכות להתגלות, לרוב במקרה, במהלך עבודות בנייה ופיתוח. מישהו מזהה פתח באדמה, לעתים בקע צר בסלע, ובפנים מתגלה אוצר של מנהרות, מחילות ואולמות ענק, המעוטרים בנטיפים ובזקיפים מרהיבים. מערת הנטיפים היחידה בישראל הפתוחה לקהל היא מערת שורק, בשמורת אבשלום שליד בית שמש. למרות שטחה הקטן יחסית היא נחשבת לאחת ממערות הנטיפים היפות בעולם. פיצוץ שגרתי במחצבה סמוכה חשף את המערה, שאורכה כ-82 מטרים ורוחבה כ-60 מטר ובתוכה מגוון של נטיפים וזקיפים שגילם מגיע ל-300,000 שנה לפחות. חלק מהזקיפים במערה התפתחו לצורות של אלמוגים, כובעים מקסיקניים, פגודות ועוד, ואזורים רבים בה עדיין פעילים, כלומר הנטיפים והזקיפים עדיין גדלים. מערת שורק עברה לאחרונה את השיפוץ המשמעותי ביותר מאז פתיחתה בשנות ה-80 של המאה שעברה, והפכה ידידותית יותר לסביבה ולמבקרים בה. לפרויקט, שהושקעו בו מיליון וחצי שקלים, חברו רשות הטבע והגנים, הקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח הלאומי והחברה הממשלתית לתיירות, כחלק מפרויקט הנגשה של 25 שמורות טבע וגנים לאומיים בארץ לנכים ולמוגבלים. הירידה למערה נעשית רגלית, מהלך עשר דקות של ירידה ב-150 מדרגות. במסגרת השיפוץ הוחלפו המעקות והותקנו מאחזי יד כדי לשפר את הנגישות למוגבלי הליכה. בנוסף הוחלפה התאורה במערה לתאורת LED אקולוגית שאינה מייצרת חום ומונעת התפתחות אצות על הנטיפים. במערה שוררת טמפרטורה קבועה של 22-23 מעלות ומעל 90 אחוזי לחות וניתן לבקר בה בכל עונות השנה. נטיפים וזקיפים הם עמודים של סידן פחמתי, הנוצרים בעקבות חלחול מי גשמים למערה דרך סדקים בסלע. טיפות הגשם ממיסות את הפחמן הדו חמצני שבאדמה והופכות לסידן פחמתי. כשהטיפות מגיעות לחלל המערה, הסידן הפחמתי שוקע ומתגבש לטבעת דקיקה. עוד ועוד טבעות כאלה הופכות למשקע קשיח הנתלה מהתקרה כלפי מטה או לזקיף, ה"נערם" על האדמה בתהליך איטי ביותר. גדילה של סנטימטר אחד אורכת יותר מאלף שנים. צבעם הראשוני של הנטיפים והזקיפים הוא לבן, אך הם נצבעים בגווני אדום וצהוב בשל נוכחות מינרלים במים. הנטיפים מזכירים בצורתם צינורות דקיקים, גלדי קרח ולעתים וילונות או אוזני פיל. הזקיפים מפתחים צורות של אצטרובלים, מפלים, צריחים ועוד, ולעתים נדירות גם צורות של אלמוגים או אצבעות מפותלות. הזקיף והנטיף נפגשים לעתים באמצע הדרך ויוצרים עמוד מושלם, וכמה עמודים כאלה יכולים ליצור מעין מחיצות. בישראל התגלו מערות נוספות מלבד מערת שורק המוכרת, חלקן מרשימות לא פחות ממנה, אך הן אינן פתוחות למבקרים כדי שלא לגרום להן נזק. יש לזכור שהפלישה האנושית של מיליוני תיירים למערות הנטיפים אינה תורמת לשימורן, בשל השינויים שנוצרים בטמפרטורה, בלחות ובאיזון הגזים ובשל הסיכון לחדירת מזהמים. בגליל המערבי התגלתה לאחרונה מערת נטיפים גדולה, שאורכה כ-85 מטר, רוחבה 40 מטר וגובהה 30 מטר ובתוכה גם גולגולות אדם ועצמות בעלי חיים, ושנה קודם לכן התגלתה באזור מערה נוספת. כבר לפני 12 שנה התגלתה על ידי חובב מערות (יש דבר כזה) "מערת פקיעין", מערת נטיפים נוספת שהכילה ממצאים ארכיאולוגיים, עומקה 150 מטר והיא נחשבת למערה השנייה בגודלה בישראל. באותו זמן התגלתה גם באריאל, במהלך עבודות בנייה, מערה בעומק 17 מטר, המכילה אלפי נטיפים וזקיפים בני כ-5,000 שנה. בשטח העיר יש מערת נטיפים נוספת ואף גדולה יותר, שפיצוץ יזום במהלך עבודות תשתית גרם לה נזק וכיום היא סגורה ולא מטופלת. המערה שהיא ככל הנראה העמוקה בישראל היא "ההוטה של הג'רמק" (פי הלוויתן), שבאזור בית ג'אן, שעומקה 157 מטר וניתן להיכנס אליה רק בגלישה בחבלים. כיוון שסלעי גיר ודולומיט מרכיבים גם את הכרמל, התגלתה גם מתחת לאדמת חיפה מערת נטיפים כבר בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה במהלך סלילת כביש בשכונת דניה. ראש העיר דאז, אבא חושי, קנה את השטח שמעליה וקיומה נשמר בסוד, וגם היום "מערת דניה", שפתחה נראה כפתחו של בור ביוב, סגורה למבקרים. מערות נטיפים אפשר למצוא גם במקומות אחרים בעולם. בין השאר משופעות בהן סלובניה, צרפת (בעיקר חבל דורדון), ארצות הברית, מלזיה ועוד. בין מערות הנטיפים הידועות בעולם אפשר למנות את "מערת מאמות'" בקנטקי, חלק ממערכת מערות שהתגלתה ב-1816, המשתרעת לעומק חמש קומות ולאורך יותר מ-560 קילומטר, ו"מערת קרלסבד" בניו מקסיקו, שהתגלתה ב-1892 כחלק ממערכת של 113 מערות. בניו מקסיקו שוכנת גם "מערת לצ'וגייה" הסגורה לקהל. בלבנון יש מערת נטיפים מפורסמת ששמה "ג'ייטה גרוטו", שהיתה מועמדת לאחרונה להיכלל בין שבעת פלאי העולם. זוהי מערכת מערות בעמק נהר אל-כלב שמצפון לביירות, המורכבת משתי מערות בשתי קומות, שבתוכן זורם נהר תת קרקעי שניתן לשוט בו בסירה. פלא טבע נוסף הנוצר במערות הם קריסטלים טבעיים. "מערת הקריסטלים", שהתגלתה בשנת 2000 במחוז צ'יוואווה במקסיקו, אוצרת בתוכה את הקריסטלים הטבעיים מהגדולים בעולם. הבעיה היא רק שהכניסה למערה אפשרית בחליפת קירור מיוחדת בלבד בשל התנאים הקיצוניים השוררים בה (50 מעלות צלזיוס ו-100 אחוזי לחות). המערה הידועה והמתוירת ביותר בעולם היא "מערת פוסטוינה" המרהיבה בסלובניה. אורכה מגיע ל-20 קילומטר, אך היא פתוחה לקהל רק בחלקה הקטן. תחילת המסלול נעשה ברכבת פתוחה הדוהרת במנהרות, ולאחר מכן נמשך הסיור ברגל לאורך קילומטר. לאווירת המסתורין האופיינית למערות בכלל ומערות נטיפים בפרט, תורמים בפוסטוינה גם בעלי חיים משונים החיים כאן בלבד, כמו יצור עיוור שנראה כספק דג ספק לטאה החי במים הזורמים במערה ותוחלת חייו מגיעה ל-100 שנה.
עוד על טיולים:

פארק חדש: שלולית החורף בשפיר

לסייר בעקבות סופרים ומשוררים

שפלת יהודה: יוצאים לטייל

מסע ישראלי: טיול שנתי למבוגרים

עמק החולה: יוצאים לטייל

ירושלים: ישן וגם חדש

לקהילת טיולים, נופש ותיירות:

לחצו