חזרה להחיים הטובים

נחל געתון - מעין אשחר לעין מירב

קק"ל מציעה ערוץ קסום המשלב עצי ענק, חורש טבעי של אלון ואלה, מעיין מפכפך, חורבה מתקופת הברזל, הרבה שלווה וסיכויים טובים לפרטיות. ואפשר גם להמשיך מכאן לגן הלאומי של מבצר יחיעם
מאת מערכת מוטק'ה 29/05/07
נחל געתון - מעין אשחר לעין מירב
ערוץ נחל געתון בגליל המערבי מציע תחת עצי האקליפטוס, בסמוך לשדות מרעה עם פרות שמנות ומעיינות מים, הרבה שלווה עם סיכויים טובים לפרטיות. חלק ממי המעיינות אחוזים בצינורות, ועודפיהם זורמים בפלג צנוע באפיק הנחל כל ימות השנה. בצד המעיינות יש חורשות מצילות של עצי אקליפטוס וחניוני דרך עם שולחנות פיקניק וספסלים. מסלול הטיול לוקח אתכם אל עיינות אשחר ומירב, שנוקה, נפרץ והוכשר ע"י בני נוער מתנדבים, דרך המשלבת נוף וטבע עם סיפורה של שיירת יחיעם במלחמת העצמאות. באביב אפשר ליהנות מהתפרצות הצבעים והפריחות ברחבי הגליל (בין היתר - בן החצב היקינתוני - שתפרחותיו הגבוהות בנויות כחצב, ותפרחת פרחיו התכולים כיקינתון).
כיצד מגיעים?
נוסעים בכביש 89 (נהריה-מעלות) עד צומת געתון, ופונים דרומה לכביש 8833 המוביל לגעתון ויחיעם. נוסעים כ- 1.2 ק"מ עד דרך עפר משולטת (עיינות הגעתון) הפונה שמאלה. נוסעים עוד כ- 2 ק"מ בדרך העפר על פי השילוט. הדרך עבירה לכל רכב, סמוך לעין אשחר חוצים את האפיק, סעו בזהירות! את מסלולנו נתחיל במבנה השאיבה של עין אשחר, מעיין איתן הזורם כל ימות השנה. שדרת אקליפטוסים אדירה החוצה את אפיק הנחל מדרום לצפון מסמנת את המקום. כאן נחנה את הרכב ונתארגן למסלול הרגלי. מדרום לבניין גדר בקר ובה שער להולכי רגל ? כאן נקודת ההתחלה והסיום של הטיול.



המסלול
נתחיל במבנה השאיבה של עין אשחר. בחורפים גשומים במיוחד בוקע המעיין את "חומות הבטון" וזורם על פני הקרקע ליצירת ערוץ זרימה קצר במורד הנחל. שבילנו נכנס מהר מאוד אל מעבה החורש, השביל נמצא במדרגה מעל לאפיק הנחל (מימיננו). החורש עשיר וכולל את האלון המצוי, לבנה רפואי, כליל החורש, חרוב ועוד. השביל ממשיך מערבה ומתחיל לעלות אל "האורן הגדול". זהו אורן ירושלים מרשים ביותר, שריד ליער האורנים שנטעה קק"ל (1948) בשלוחה הררית זו. צילומים מתקופת המנדט הבריטי מראים כי השטח היה חשוף ודל בצמחייה עקב כריתות, שריפות ורעיית-יתר. דווקא נטיעת היער ושמירתו הביאו להתחדשות החורש ולהתבססותו המרשימה. באמצע שנות ה-90 הוסרו רוב האורנים בשל התייבשותם (התקפה של המזיק ? המיצוקוקוס הארץ-ישראלי), ונותר בגאון החורש הגבוה. לאחר עצירה קצרה נמשיך בדרכנו. שביל המטיילים בו נלך נפרץ בסוכות תשס"ד (2003) ע"י נוער מתנדב מתנועת בני המושבים במסגרת מפעל "יוסי יפה". בצומת השבילים נבחר בדרך הפונה מעלה (שמאלה) אל תצפית החרוב. עלייה קצרה ועימה רווח גדול... הנוף המקסים נגלה לעינינו עם כל צעד. העלייה מסתיימת מהר בצילו הרענן של עץ חרוב ותיק גזע. כאן נעתקת הנשימה לא מקוצר אוויר, כי אם ממראה הנוף הנגלה לעין. עמק הגעתון נחשף כאן בכל הדרו. מעבר לפרדסים צצה לה חורבת געתון ובוסתן השקדים הנושק לה. אל תמונת הנוף הפסטורלית נוספים במערב מאגרי הגעתון, שקק"ל הכשירה, האוספים את מי הקולחין של יישובי ההר ומטהרים אותם לשימוש בהשקיית הפרדסים. חורבת געתון הוא שריד ליישוב מתקופת הברזל (ימי המלוכה, ראשית האלף הראשון לפני הספירה). געתון וראש מי געתון מצוינים ב?רייתת תחומי ארץ ישראל", המתארת את גבול ארץ ישראל לענייני הלכה. המקום מוזכר בתעודות משפטיות מהתקופה הצלבנית (המאות 12-13 לספירה) ומהתקופה הממלוכית (סוף המאה ה-13 לספירה). החלק המזרחי של האתר גבוה יותר, ושם עיקר השרידים הקדומים. הם כוללים שרידי מבנים, בתי בד, בריכת מים חצובה ובית קברות מוסלמי שבמרכזו קבר שייח חוסין. בית חווה עות?מאני ניצב בחלק המערבי של האתר. בבית החווה ניתן להבחין בארבעה שלבי בנייה, כנראה שהשלב הקדום מהתקופה הצלבנית והשלב האחרון שימש את הממונה על אדמותיו של סורסוק, שהיה בעל אדמות רבות בסביבה. בקצה המערבי של התל נובע מעיין געתון . נחל געתון מתחיל את מסלולו בן ה-18 ק"מ מערבה, בהר מעונה, מערבית למעלות. מורדותיו עטופים בחורש טבעי של אלונים ואלות. חורשים אלו הוגדרו במסגרת תמ"א 22 (תכנית המתאר הארצית ליער וייעור, 1995) כחורשים לשימור והם מטופלים ומטופחים ע"י קק"ל. מסלולנו לעין מירב חולף בתוך חורש שכזה. לאחר מנוחה ושאיפת אוויר נחזור לשביל המסומן שחור, המוביל מזרחה. השביל מפלס נתיב בתוואי נוח למדי, לעיתים סלעי, על השלוחה דרומית לנחל געתון. בדרך נוכל לעצור בצל עצי החורש. כ-20 דקות הליכה, ואנו יורדים מהשלוחה אל עיינות אט. נחלוף על פני מנע הבקר (מחסום הברזל המונע מעבר פרות) ופנינו דרומה. השביל חולף על פני משטחי סלע חלקים ממים. אט-אט לכם בחולפכם על פני עיינות אט! לפני שנעבור את ערוץ נחל מירב נפנה אל משטחי הסלע משמאלנו. כאן נמצא שני בורות חצובים בסלע. הראשון נראה יותר כבור מים. נתקרב לבור השני בזהירות. זהו בור חצוב שהיה כנראה מערת קבורה מהתקופה הרומית. בתוכו אפשר לראות מדרגות חצובות ותאי קבורה, כשתקרת הקבר התמוטטה. נחצה דרומה את אפיקו הרדוד של נחל מירב, כאן נפנה ימינה מערבה בדרך העפר ופנינו אל האקליפטוס הענק ועין מירב. בדרך נחלוף על פני עצי חושחש מוזנחים. עין מירב הוא מעיין איתן השופע כל השנה בצל מצוק סלע. המים זורמים אל בריכה עגולה בנויה אבני גוויל. אפשר לשכב על מצע העלים, להתרשם מעוצמתו של העץ הגדול ולהקשיב בשקט לפכפוך המים. ניתן לטבול בבריכה, אבל לא לקפוץ - המים רדודים!


המשך הטיול בדרך עפר לאורך נחל מירב. ממשיכים ישר (מערבה) כ-300 מ', מפיצול דרך העפר. מיד לאחר המפגש עם שני ברושי הענק נמצא שלט עץ (מימין) המפנה אותנו חזרה (ימינה) אל השביל לעין אשחר. 15 דקות הליכה - ואנחנו שוב בעין אשחר. למי שמעוניין, כדאי לבקר בגן לאומי מבצר יחיעם שליד קיבוץ יחיעם (כניסה בתשלום) - זהו מבצר צלבני עם תוספות מימי שליט הגליל דאהר אל-עומר, ששיקם את המבצר במאה ה-18. סביב המחנה המשופץ יש גן מטופח, המשקיף אל הגליל המערבי, וממזרחו פסיפס של כנסייה ביזנטית. באתר הגן חיזיון אור-קולי ומסעדה.
פרטים נוספים
מתאים ל: כל המשפחה. עונה מומלצת: כל השנה. אורך המסלול: 3 ק"מ ? שביל מעגלי (מסומן בשחור וחלקו בירוק) שתחילתו וסיומו בבניין המשאבות של עין אשחר. השביל מטפס אל שלוחת חורש ויורד לעין מירב (הערה: אל עין מירב ניתן להגיע רק ברכב 4X4). משך הסיור: 3-2 שעות בהתאם לעניין. חניוני נופש: עין אשחר ? שולחנות לפיקניק, עין מירב. התאמה למוגבלים בתנועה: אין. טלפונים: גן לאומי מבצר יחיעם 04/9856004. אתרים נוספים בסביבה: גן לאומי מבצר יחיעם, שביל נורמן, פארק גורן, פארק אדמית, דרך נוף הילה מנות, גבעת המשוריין, חניון כברי. ------------------------------------- המידע באדיבותו של כליל אדר, רכז קהל ויער גליל מערבי כרמל
0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים

סיימה 12 שנות לימוד בגיל 61

אומרים שאין גיל להגשים חלומות. נראה ששרה בזר, אוטוטו בת 61 מנס ציונה, אמא לשלושה וסבתא לשמונה, היא ההוכחה...

לקריאת הכתבה
ספרים רבותיי: 4 המלצות קריאה

החודש אמורים היו להתקיים, כמדי שנה, מגוון ירידי ספרים ברחבי הערים במסגרת אירועי "שבוע הספר", אך מגפת...

לקריאת הכתבה
"אימצתי כלב כדי שיהיה לי חבר בתקופת הקורונה"

מרסלו גוטהלף, בן 53 מבית-עריף, חי לבד, ובמהלך ימי הסגר של הקורונה הוא חש בודד במיוחד. אז הוא החליט לאמץ כלב....

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה