נעים מאוד: דליה לוי-אליהו

שם:
ד"ר דליה לוי-אליהו.
גיל:
73 (בקרוב).
מקום מגורים:
רמת אביב.
מצב משפחתי:
נשואה לשלמה, אמא לארנה ולסיגלית וסבתא לאור, רוני, ישי, נעה, דורית ושני.
מקצוע לפני הפנסיה:
כבוגרת לימודי הוראה בסמינר לוינסקי התחלתי ללמד עוד במהלך השירות הצבאי בנח"ל. התלמידים היו עולים חדשים ומתנדבים מדרום אפריקה. בהמשך לימדתי בשני בתי ספר תיכוניים בתל אביב ספרות, תנ"ך ולשון. במקביל התחלתי בלימודים אקדמיים. את התואר הראשון, בתנ"ך ובספרות, עשיתי באוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי הלידות לקחתי שנת חופשה, שאחריה הציעו לי ללמד בתיכון להנדסאים ברמת אביב, שם לימדתי עד 1982. בינתיים המשכתי בלימודים באוניברסיטת תל אביב במסלול ישיר לדוקטורט במחשבת ישראל בהנחיית פרופ' יוסף בן שלמה ז"ל. עם הזמן התחלתי גם ללמד באוניברסיטה טקסטים של הקבלה ואחר כך קורסים במחשבת חז"ל ובמחשבת ישראל בעת החדשה. מאוד אהבתי לעבוד עם הסטודנטים. זה גרם הרבה נחת, והעבודה הייתה מעניינת מאוד. לפני חמש שנים פרשתי וערכו לכבודי בחוג מסיבת פרידה מרגשת.
עיסוקים ותחביבים:
אחרי הפרישה, החלטתי להגשים חלום של שנים ולתעד את תולדות משפחת אליהו, המשפחה של אבי יוסף ז"ל, משפחה ציונית, מסורתית וגדולה מהאי היווני קורפו, תוך התמקדות במפעלה של חברת "האחים אליהו" שהקימו אבי ושניים מאחיו. אבי עלה ארצה ב-1914 כנער עם אחיו הבוגר מתתיהו. הם הקימו בית דפוס ביפו, ואחר כך חנויות בתל אביב ובחיפה. אחד המפעלים הגדולים שלהם היה הוצאה לאור של גלויות מראות ארץ ישראל. לקחתי את אוסף הגלויות ששכב אצלי בבוידעם, ולכבוד אירועי 100 השנה לעיר תל אביב, עירם של האחים אליהו והעיר שבה גם אני נולדתי וחייתי כל השנים, החלטתי להציג אותן. לא הייתי מוכרת אז בתחום האוצרות, אבל בספריית בית אריאלה פתחו לפניי את השערים וצירפו אלי את האוצר גיא רז. בחרנו, הגדלנו ומסגרנו 100 מהגלויות והצגנו אותן בתערוכה שעוררה עניין וזכתה להצלחה רבה. התמונות, שצולמו בתל אביב בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת על ידי מיטב הצלמים של אז, כמו סוסקין, שוויג, קלוגר וקפלנסקי, הזכירו לרבים מתושבי תל אביב הוותיקים את תקופת ילדותם. עכשיו אני עובדת על ספר שיתאר את תולדות האחים אליהו ואת הגלויות. במסגרת התחקיר שאני עורכת מצאתי לא מזמן בבית העירייה בעיר קורפו תעודות לידה ופטירה של המשפחה, ואני מחפשת מסמכים נוספים, בעיקר על גירוש יהודי תל אביב יפו בשנת 1917 (מלחמת העולם הראשונה), ובתוכם 350 נתיני יוון, שגורשו לסוריה ואחר כך לקושטא. אני רואה את עצמי בת מזל. קודם כל בזכות משפחתי האוהבת, שמתאספת אצלנו כל יום שישי בערב לארוחה, וגם מבחינת הקריירה המקצועית. מאז ומתמיד, כבר כמורה בנח"ל, אהבתי את מה שעשיתי, ותמיד יצא לי לעבוד עם אנשים טובים שתמכו בי.
סדר יום:
מעבר לפעילויות של עקרת בית רגילה וסבתא מתנדבת בעת הצורך, סדר היום שלי כולל טיפול באוסף הגלויות והתמונות המשפחתיות, פגישות עם אספנים, ביקור בארכיונים ובתצוגות של מכירות פומביות והתקדמות בכתיבה בנושאים שציינתי.
בילויים מועדפים:
אני מאוד אוהבת קונצרטים והצגות, להיפגש עם חברים ולנסוע לטייל בחו"ל.
יעד מועדף לחופשה:
המקום האהוב עלי הוא העיר אוקספורד באנגליה. ביליתי שם במשך השנים בחופשות הקיץ, ושם כתבתי חלק מהדוקטורט שלי. זו עיר מופלאה. אני אוהבת את הספריות, האווירה, הקונצרטים הנפלאים שיש שם והקרבה ללונדון. אני מוכנה לנסוע לשם בכל רגע.
המלצה:
אני ממליצה על סדרות הקונצרטים בבית הספר למוזיקה באוניברסיטת תל אביב. אני מנויה על שתי סדרות כאלה. האחת היא של מוזיקה קאמרית והשנייה נקראת 'מסע סימפוני' וגם היא פשוט נפלאה. תענוג לשמוע ולראות שיש לנו דור המשך מוכשר של מוזיקאים. מעבר לזה, תמיד כדאי לשמוע את הפילהרמונית, שעדיין מצוינת.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: אבי גבריאלי

נעים מאוד: סמי בני

נעים מאוד: סימה רביד

נעים מאוד: יאיר פורת

נעים מאוד: אינה לב אור