נעים מאוד: דניאל כהן

שם:
דניאל כהן.
גיל:
73.
מקום מגורים:
זכרון יעקב.
מצב משפחתי:
נשוי ליעל, אבא לאיילת, מרב ועינב, סבא לעמרי, נמרוד, יובל, גל, אסף, עפרי ושחר.
מקצוע בעבר:
בעברי הרחוק שירתי כקצין בצבא קבע אחר כך למדתי חינוך והיסטוריה באוניברסיטת חיפה. בהמשך שימשתי כמנהל בתי ספר לנוער שוליים בעיירות פיתוח ובטבריה וכמפקח באותן מסגרות מטעם עליית הנוער ומשרד החינוך. אחר כך עברתי ללמד היסטוריה בתיכון אזורי בקיבוץ יפעת ובמקביל פתחתי חנות לספרים ולמכשירי כתיבה בנצרת עילית בה גרנו עד לפני כשבע שנים.
עיסוקים ותחביבים:
לפני שלוש שנים יצאתי לפנסיה והתחלתי לחפש את עצמי. כמה שנים קודם נרשמתי לחוג תיאטרון. כילד חוץ בקיבוץ השתתפתי בהצגות, ועכשיו גיליתי שזה יושב בתוכי. אין לי פחד קהל ואני עולה על במות כדי להרצות וללמד, אז למה לא כשחקן? בהמשך נרשמתי גם לקורס מספרי סיפורים והתחלתי לכתוב. בין השאר כתבתי מחזה בשם "מר אפרפר" שעוסק במהות החיים ובמפגש עם המוות והעולם הבא בדרך של הומור. המחזה הפך להצגה שאני משחק בה את התפקיד הראשי, ומשולבים בה גם שירים ופואמות שכתבתי. ההצגה עלתה בכמה מקומות קטנים בצפון ועכשיו נמצאת ברפרטואר הקבוע של תיאטרון הפרינג' "קרוסל". בנוסף מצאתי לעצמי עיסוק נוסף. כיוון שהוצאתי לפני כמה שנים דברים שכתבתי בספר בהוצאה עצמית, הגעתי למסקנה שיש עוד אנשים כמוני. אנשים שכתבו ספרים והוציאו בעצמם, ללא הוצאות ספרים ויחסי ציבור, לא הצליחו לשווק לרשתות הספרים ומחפשים קהל וחשיפה. חיפשתי מקום שיוכל לארח מיזם כזה, והמקום הראשון שנכנסתי אליו היה בית הקפה "נילי" במדרחוב בזכרון יעקב. הבעלים התלהבו מהרעיון, אולי בגלל שאשתו של בעל הבית, קרולין שורקי, היא מרצה לספרות. נתנו לי פינה שהצבתי עליה מדפים, ולפני חודש פתחתי שם את "קפה ספר". פרסמתי את המיזם באינטרנט ומגיעה אלי זרימה בלתי פוסקת של ספרים. ספרי שירה, פרוזה, הגות, ספרים הומוריסטיים, אסופות של אנקדוטות מחיי הקיבוץ ואפילו מדריכי טיולים. בהמשך אני מתכוון לערוך מפגשים ספרותיים בין המחברים לבין עצמם וביניהם לבין הקהל.
סדר יום:
אני קם בבוקר ומעיין במיילים. אם יש צורך, הולך לדואר להביא ספר שהגיע. אני מעסיק את עצמי בקריאה ובשוטטות באינטרנט ומגיע לקפה כדי לסדר את מדפי הספרים. חמישה מהנכדים גרים לידנו ואנחנו משפחה מאוד קרובה, אז כל יומיים אוכלים אצל אחת הבנות או אצלנו והנכדים באים הרבה לבקר. רוב הפעילויות שלי הן בשעות הערב. פעם בשבוע חוג תיאטרון, פעם בשבוע "ריו אביירטו" שזה משהו שמגיע מארגנטינה, ריקוד ותנועה חופשיים בשילוב מדיטציה. פעם בשבוע אני הולך לראות סרט איכות או הרצאה, משתתף בחזרה על ההצגה שלי או מופיע כמספר סיפורים.
בילויים מועדפים:
קשה לי לאפיין מה הבילוי המועדף עלי. זה בעיקר לפגוש אנשי איכות ולשוחח איתם, אבל לא על מכוניות וכדורגל, אלא שיחות נפש, שיחות פוליטיות ברמה.
יעד מועדף לחופשה:
אני אוהב נופים פתוחים יותר מאשר ערים. בצרפת, למשל, האלפים שבו אותי יותר מאשר פריז. הטבע יותר מושך אותי מאשר מוזיאונים. הייתי בלובר ומאוד התרשמתי, אבל את מראות הנוף אני נוצר בתוכי. גם בארץ אני יותר אוהב טיולים בחיק הטבע.
המלצה:
אני ממליץ על הספר "היינו העתיד" של יעל נאמן, ספר על ילדים שגדלו בשנות השישים בקיבוץ, עם הלינה המשותפת ומוסד הילדים שמנותק מהבית, שגדלו בחברת ילדים בלי להכיר את המושג משפחה. אהבתי את הספר כי תמיד ראיתי בחינוך הקיבוצי שיטה מצוינת שהייתה זקוקה למקצה שיפורים. בבסיס היה שם המון חיוב, אבל זה התפוצץ מול עינינו, לפחות לפי הספר. הספר הפגיש אותי עם עולם שהייתי קרוב אליו, כילד שהגיע לקיבוץ בסוף כיתה ח' מבחירתו החופשית ומתוך אידיאלים, כמי שבני דודיו גדלו בקיבוץ וקרובים נוספים היו מקימי קיבוצים. נותר בי משהו סוציאליסטי עד עצם היום הזה, אבל הספר פתח לי חלונות לראות דברים שלא ראיתי.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: ד"ר מיריק גרזי

נעים מאוד: ד"ר סטיבן פולדר

נעים מאוד: דבורה ליבוביץ

נעים מאוד: תמי קבלו

נעים מאוד: בעז אפלל