נעים מאוד: ד"ר צלינה כהן

שם: ד"ר צלינה כהן. גיל: 70 מקום מגורים: באר שבע. מצב משפחתי: נשואה לז'ק, אמא של יוסי, רינת וגלית, וסבתא של טל, חן, ניב, עידן, שחר, שירי, מיקה, גיא וליאן. עיסוקים: בחמש השנים האחרונות אני משמשת כראש התוכנית לסיעוד במכללה האקדמית לישראל ברמת גן. לפני כן, במשך 30 שנה, הייתי ראש מחלקת סיעוד באוניברסיטת בן גוריון. כשיצאתי לפנסיה נקראתי לדגל למכללה, כך שבעצם לא הפסקתי לעבוד אפילו יום אחד. למה דווקא סיעוד? המקצוע הוא בדמנו, אנחנו משפחה של אחיות. דודתי הייתה אחות, אני ושתיים מאחיותיי במקצוע, ועכשיו גם בתי רינת. זה מקצוע יפהפה, שנותן סיפוק בכל יום שאת עוסקת בו. אם הייתי מתחילה היום מחדש, הייתי בוחרת בו שוב. אולי לא בדרך הקשה שאני עברתי, כי כשהתחלתי ללמוד, ב-1961, לא היה תואר אקדמי לאחיות. בכל תחום של סיעוד שעבדתי בו, אם זה בבריאות הציבור, במיילדות, בעבודה עם בדואים, בטיפול בפצועים במלחמת יום כיפור או בהוראה בבית ספר לסיעוד, הרגשתי שאני עושה דבר חשוב. זה מקצוע עם ייעוד. סדר יום: אני קמה בבוקר ושותה קפה ואז נכנסת לרכב נוהגת לרמת גן. עד לפני שנתיים נסעתי ברכבת, אבל היום אני מעדיפה לנהוג, למרות שמדובר בנהיגה של שעתיים לכל כיוון. אם אני צריכה להיות מוקדם בעבודה, אני יוצאת בשש וחצי-שבע וקצת נתקעת בפקקים. אם אני יוצאת בשמונה וחצי, הכביש פנוי יותר. עד ארבע וחצי אני נמצאת במחלקה, ועכשיו אנחנו בתקופה מאוד אינטנסיבית, כי בנינו תוכניות לימוד חדשות. הביתה אני מגיעה רק בשש בערב, אבל זה עדיין לא סוף היום בשבילי, כי מתחיל החלק השני של החיים. בילויים מועדפים: אני אוהבת לקרוא ספרים, בעיקר בצרפתית שהיא שפת האם שלי, או באנגלית. בעלי ואני מאוד אוהבים לראות הצגות, ויש לנו מנוי בקאמרי ובהבימה, ולנסוע לחו"ל. כבר הייתי בכל העולם, כולל מקומות לא שגרתיים כמו אנטארקטיקה, אלסקה וגלפאגוס. בתפקיד הקודם שלי באוניברסיטה נסעתי בשליחות משרד החוץ להרצות בקונגו, בזאיר, בהודו, בסין. ספורט אני לא עושה היום לצערי. פעם שחיתי בבריכה, היום יש לי עדיין מנוי, אבל אין לי זמן. יעד מועדף לחופשה: בשבילי פריז היא המקום. אני נוסעת לשם פעם בשנה, בינואר, ביום ההולדת שלי. פריז מזכירה לי את אלכסנדריה עיר הולדתי, שלא חזרתי אליה מאז עליתי ארצה בגיל 18, שחלקה נבנתה על ידי צרפתים ובסגנון פריזאי, עם המרפסות היפות וכל השאר. בפריז בעלי ואני אוהבים לטייל, לראות סרטים והצגות בצרפתית, לאכול אוכל צרפתי, לשבת בבתי הקפה הקטנים ולעשות שופינג כמובן. מספיק לי להיות שם כמה ימים כדי להתמלא במרץ לכל השנה. המלצה: רק אתמול ראיתי המחזמר "פיאף" בתיאטרון באר שבע, על הזמרת הגדולה הזאת, שהשנסונים שלה הם חלק מהתרבות שעליה גדלתי. השנסונים הצרפתיים תמיד מתנגנים לי בראש, ויש לי המון דיסקים של הזמרים הצרפתים הגדולים כמו איב מונטאן או אדאמו. אני שומעת אותם באוטו כל הדרך מבאר שבע לרמת גן וחזרה, למרות שאני אוהבת גם זמרים ישראלים כמו אריק איינשטיין ושלמה ארצי ואת המערכונים של הגשש, שהם חלק מההווי הישראלי.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: אלי צרפתי

נעים מאוד: לני רביץ

נעים מאוד: נינה רודין

נעים מאוד: לוסי מנדלשטם

רנה לי: חצויה