נעים מאוד: טוביה כץ

שם:
טוביה כץ.
גיל:
80.
מקום מגורים:
חדרה.
מצב משפחתי:
נשוי לאילנה, אבא לעדי, דפנה וקרן, סבא לעידן, אדם, הגר, יותם, מירון וגל.
מקצוע ועיסוקים:
אני עובד כסוכן ביטוח כ-50 שנה. בצעירותי הייתי חבר אגד ואחר כך ניהלתי עם אבי מרדכי ז"ל את הסוכנות המרכזית של "בירה נשר" ו"כרמל מזרחי". בהמשך, די באקראי, הגעתי דרך חבר לתחום הביטוח. עסקתי במשך השנים בעיקר בביטוחי תעשייה. לפני כשנתיים סגרתי את המשרד שלי בחדרה ועברתי לעבוד בקיסריה, עם בתי דפנה, שעשתה הסבה מהייטק. אנחנו עובדים ביחד בשיתוף פעולה מצוין. במקביל לעיסוק המקצועי, האהבה הגדולה שלי תמיד הייתה הים. ב-1947 התגייסתי במסגרת ההכשרה המגויסת של השומר הצעיר לפלוגה הימית של הפלמ"ח (פלי"ם) ושימשתי כמסיק באניית הקיטור ק-20. אחר כך, עם קום המדינה, שירתי בחיל הים. החלום שלי היה לשרת בצי הסוחר, אבל אילוצים משפחתיים לא אפשרו את זה. ב-1973 קניתי סירה עם חבר והתחלנו להפליג בים התיכון, ומאז ועד היום זה הכיף הכי גדול שלי. היום יש לי סירה שוודית של 42 רגל שעוגנת במרינה בתל אביב. הסירה היא הבית השני שלי. אני מטפל בה ומטפח אותה ואוהב להיות בה גם כשהיא עוגנת. כל יום שישי אני יוצא לים עם חברים. יש לי צוות קבוע של חברים שמאוד אוהבים את הים, כולם סקיפרים מורשים. במשך שנים הפלגנו בעיקר לטורקיה, אבל היום, כשהמצב שם לא ברור, אנחנו מפליגים לאיי יוון. לפני כמה שנים הגענו עד לגיברלטר. המטרה הייתה לחצות את האוקיינוס האטלנטי, אבל זה לא יצא לצערי. את האהבה לים קשה להסביר. זה המרחבים, השקט, המקומות הקטנים והנידחים שמגיעים אליהם. אבל הפלגה היא דבר שלא מתאים לכל אחד. צריך להיות חובב טבע והרפתקאות, וחשוב להיות מסוגל להסתדר עם אנשים אחרים במקום קטן ולעמוד במצבים קשים כשהים סוער.
סדר יום:
אני קם בשש וחצי בבוקר, מתקלח ונוסע למשרד. כיוון שהבת שלי עושה היום חלק גדול מהעבודה, אני לפעמים יוצא במהלך הבוקר לשבת ב"פרלמנט" עם קבוצה של חברים שיושבים בבית קפה בחוף קיסריה. רובם צעירים ממני. החברים הטובים שהיו בגילי, ברובם כבר לא איתנו. בצהריים אני מגיע הביתה, אוכל והולך לנוח. אחר הצהריים אני מתאמן בחדר הכושר ופעם בשבוע הולך לשיעור התעמלות, או יושב במרפסת, מקשיב למוזיקה קלאסית וקורא ספר או עיתון. בערב אשתי ואני רואים חדשות בטלוויזיה ואחר כך מחפשים איזה סרט.
בילויים מועדפים:
יש לי חבר בתל אביב, אחד מהצוות שמפליג איתי, שגורר אותי מדי פעם לקונצרט או להרצאה. פעם בחודש אשתי ואני נוסעים לסוף שבוע בסירה בתל אביב. אנחנו נחים וקוראים עיתונים, הולכים לסרטים, מטיילים בעיר (אשתי היא תל אביבית במקור ומאוד אוהבת לטייל במקומות שבהם היא גדלה) וגם מארחים בסירה חברים או את הבת שלנו קרן שגרה בעיר ואת הנכדים.
יעד מועדף לחופשה:
היינו עכשיו בגרמניה, ואם נתעלם מההיסטוריה זו ארץ מאוד יפה ומטופחת, אבל אני אישית מעדיף לשבת באי קטן ולא לכתת רגליים ברחובות של ערים גדולות. בשבילי, החופשה המועדפת היא שיט לאורך המפרצים של טורקיה. אחד המקומות האהובים עלי ביותר הוא אי יווני בשם קסטלו ריזו, שנמצא מול חופי טורקיה. זה מקום שהזמן קפא בו מלכת. אין בו כלום, אבל יש בו עולם ומלואו. אתה יושב בקפה ליד הרציף ורואה את כל התמונה. כשהגעתי לשם לראשונה לפני 40 שנה וראיתי את הבתים הקטנים מול הים ואת הדייגים הרגשתי שהגעתי לגן עדן.
המלצה:
סיימתי עכשיו לקרוא את "והיום איננו כלה" של צ'ינגיס אייטמטוב. זה ספר מיוחד במינו ומאוד אנושי. הוא מספר על אנשים פשוטים, פועלי רכבת שגרים ליד מסילת הברזל בערבה שוממה בקזחסטאן ומשלב סיפורי עם קזחיים. מאוד אהבתי את התיאורים ואת העלילה. ספר מומלץ.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: יוסף רחמים

נעים מאוד: זיטה בלוטשטיין

נעים מאוד: אנדרי פישהוף

נעים מאוד: מוניקה הדרי

נעים מאוד: ליאה גוטפרוינד