נעים מאוד: לאה הרפז
תכירו את לאה הרפז מרמת גן, בעבר בעלת מפעל לסריגים וכיום כותבת פרוזה ושירה ומציירת
עדי כץ
18/06/12
שם:
לאה הרפז.
גיל:
71.
מקום מגורים:
רמת גן.
מצב משפחתי:
גרושה, אם לשלוש בנות וסבתא לשלושה נכדים.
מקצוע בעבר:
לפרנסתי עבדתי כבר מגיל 14. בגיל 17 נישאתי ובגיל 19 כבר היו לי שתי בנות. העיסוק המקצועי הראשון שלי היה עיצוב אופנה, מקצוע שלמדתי בחו"ל. עבדתי כמעצבת ראשית במפעל שייצר צמר לסריגה, וב-1977 פתחתי מפעל משלי לייצור סריגים בשם "אופנת דליה" כשם בתי הבכורה. העסקתי 30 עובדים ואפילו ייצאתי סריגים. המפעל התקיים עד שנת 1983 ואז הקטנתי אותו לסטודיו. בהתחלה הוא היה ביפו העתיקה, אבל תיירים לא הגיעו באותה תקופה ועברתי לשינקין, שהתחיל אז לפרוח. לפני שמונה שנים סגרתי את הסטודיו. הספיק לי. במקביל כתבתי וציירתי כל השנים. כיוון שאבי עסק בכתיבה ובפולין שלפני מלחמת העולם השנייה שימש כעורך כתב עת אוונגרדי ביידיש, גם אני התחלתי לכתוב כבר בגיל עשר, בהתחלה שירה ואחר כך גם פרוזה. בגיל 14 פורסם הסיפור הראשון שלי בעיתון היידי "לעצטע נאייעס", ומאז אני כותבת ומפרסמת במוספים ספרותיים וכתבי עת. הוצאתי גם ספרי שירה ופרוזה. הספר הראשון היה קובץ סיפורים לנוער בשם "המסילה אל הים", אחר כך קובץ שירים בשם "הלנה ואני". כתבתי אפילו פזמונים ללהקות צבאיות. ב-1968התחלתי גם לצייר ובתחילת שנות השבעים למדתי ציור במשך שנתיים באופן פרטי אצל רפי לביא. אני מציירת בטכניקה מורכבת שפיתחתי לבד, באקריליק על בד. בנוסף לכל אלה לא הפסקתי כל השנים גם ללמוד. ספרות, כתיבה יוצרת, פילוסופיה, קולנוע, תיאטרון.
עיסוקים ותחביבים:
מאז שסגרתי את העסק, אני כותבת ומציירת יותר, ובשנה וחצי האחרונות הוצאתי שני ספרים. קובץ סיפורים למבוגרים בשם "עץ מהגוני מארץ מדיצ'י", וקובץ שירים שיצא לפני כחודש בשם "קצה הגוף". במקביל אני מציגה היום ציורים שציירתי על פי השירים בספר בתערוכת יחיד בבית האמנים בחדרה, שתעבור בקרוב לתל אביב. חוץ מזה יש גם נכדים וצריך לבשל, לטפל בכלב ובגינה הקטנה שלי וכל הוצאת ספר או תערוכה זה פרויקט שגוזל הרבה מאוד זמן.
סדר יום:
אני קמה בבוקר ויוצאת להליכה עם הכלב. כשאני חוזרת אני מתיישבת ליד שולחן הכתיבה בסלון לכתוב או יוצאת לגינה לצייר, כי אין לי סטודיו. אחר כך אני מתחזקת את הבית, מבשלת, לפעמים בא נכד לאכול. בצהריים אני נחה ואחר הצהריים חוזרת לצייר או לכתוב, עד השעות המאוחרות.
בילויים מועדפים:
אני מבלה מעט מאוד. אני מאוד אוהבת לקרוא. אוהבת תיאטרון, מאזינה למוזיקה, פוגשת חברים, הולכת לערבי קריאת שירה.
יעד מועדף לחופשה:
יעד שמועדף עלי הוא ראש פינה. אני מאוד אוהבת את המקום, ביליתי בו הרבה ויש לי שם חברים טובים ובכלל, הצפון. אם לחו"ל, אולי לאוסטרליה, למשפחה שלא ראיתי הרבה זמן.
המלצה:
אני ממליצה על ספר מקסים בשם "עכשיו זה ישר" של חבר טוב, ד"ר אריה יגודה, שהוא רופא וגם כותב. הספר מספר את קורות הוריו בשואה ואחר כך לאורך העלייה וההשתלבות בארץ. הוא מאוד אנושי, מלא הומור שחור ויש בו גם הרבה תובנות חשובות. כיוון שאני לא ילידת הארץ, אלה חומרים שמדברים אלי.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]
עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:
נעים מאוד: אריה ונגרקו
נעים מאוד: שושנה מאייר
נעים מאוד: אורי קדמון
נעים מאוד: מרים בוצ'ן
נעים מאוד: אברי אורן
נעים מאוד: ויקטוריה ריגיירה
תגובות
0
אהבו
0
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בהחיים הטובים
מלון שומאכר בחיפה, או: איך בוחרים מלון בגיל 70?
הוזמנתי ללילה במלון שומאכר בחיפה, מלון בוטיק חמוד ומיוחד בעיצובו, למבוגרים בלבד (זה אומר שלא תמצאו כאן...
השקט שנשאר: חווית בריאות והתחדשות במלון "בריאה" בגלבוע
הדבר הראשון ששמים לב אליו כשנכנסים למלון "בריאה" בגלבוע, מעבר לנוף המשגע, הוא השקט. שקט נעים, שעוטף אותך מכל...
עציצים למתחילים: הצמחים שלא תצליחו להרוג
צמחים, כמו ילדים וכל אורגניזם חי אחר, זקוקים לטיפול מסור כדי שיגדלו. נעים לגור בבית עם עציצים, הם גם יפים...
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות