נעים מאוד: מאיה ברש

שם:
מאיה ברש.
גיל:
61.
מקום מגורים:
פתח תקווה.
מצב משפחתי:
גרושה, אמא לקרן-אור וליאור, סבתא לתום.
מקצוע לפני הפנסיה:
עסקתי תמיד בשני תחומים במקביל, אמנות ורוחניות. אמנות למדתי בבית ספר "המכון לאמנויות פלסטיות" שהקביל בשעתו לבצלאל. אחר כך למדתי גם מוזיקה, אבל תמיד עסקתי באמנות פלסטית, ציור ואחר כך גם פיסול, והצגתי בארץ ובחו"ל. במקביל נגעתי בנושאי מודעות. למדתי באוניברסיטה גם פסיכולוגיה, וכנראה הדברים איכשהו התחברו ונכנסתי כבר לפני שנים למצב של מודעות מאוד גבוהה. בהמשך גם הלכתי ללמוד מהו הכוח התת מודע הזה והתחלתי לתת עזרה וייעוץ לאנשים באמצעותו. אפשר לקרוא לזה תקשור, אבל בצורה מאוד מיוחדת ובתהליך של טראנס. בנוסף התחלתי לעסוק ברפואה קוריאנית, תחום שלמדתי במדיטבע. הוא יושב על הרפואה הסינית, אבל נעשה רק על כף היד או על האוזן והתגובה היא מיידית.
עיסוקים ותחביבים:
היום אני מציירת ומפסלת, אבל לאחרונה הדגש הוא על כתיבה, יצירתית ומקצועית. במשך השנים תמיד כתבתי, ניסחתי לכולם טקסטים וברכות, המילים זורמות לי בדם. לאחרונה נכנסתי לזה יותר. כתבתי קורס של הדמיה ואוטוסוגסטיה ככלי טיפולי, שבאמצעותו כל אחד יכול לעזור לעצמו. אני כותבת בנושא הרפואה הקוריאנית ובנוסף, בעקבות הולדת הנכד שלי, כתבתי שני ספרי ילדים שגם איירתי בעצמי. האחד נקרא "חלון קטן בלב" ועוסק בנושאים של אהבה, אחדות וחיבור, והשני הוא ספר שירה בשם "סבתא של תום כותבת".
סדר יום:
סדר היום שלי ממש לא קונבנציונלי ומשתנה מיום ליום, אבל אחד המרכיבים הקבועים הוא מדיטציה. הבוקר מתחיל בשש. מקלחת, שתייה ואז מדיטציה. אחר כך לאורך היום שזורים כל הנושאים שאני עוסקת בהם. אם אני עכשיו באמצע כתיבה, אני רובי ככולי נמצאת בה, או באיור, בהוצאה לאור. אני מבלה הרבה זמן עם תום, אני מנגנת. בעבר ניגנתי על פסנתר, אקורדיון וחליל, ועכשיו חזרתי באהבה גדולה לחליל אלט ואני מנגנת יצירות קלאסיות. זה מרתק אותי. כך שאו שאני מציירת, או מפסלת, או כותבת או מנגנת ובין לבין מקבלת מטופלים.
בילויים מועדפים:
אני פריקית של תרבות באופן כללי. משתדלת לראות כמה שיותר הצגות, אני תולעת ספרים ויכולה לקרוא ארבעה ספרים במקביל, בעיקר כאלה שעוסקים ברוח. אני אוהבת סרטים, הופעות מוזיקליות, ערבי ספרות, מוזיאונים. תערוכות שמעניינות אותי אני לא מפספסת.
יעד מועדף לחופשה:
אני אדם של מדבר, אבל את סיני לקחו לי. אני אוהבת מאוד את עין גדי, מצפה רמון. אני מטיילת המון בארץ, אבל בעיקר בדרום. חייתי שלוש שנים עם בעלי לשעבר במינכן ומשם כמובן כל אירופה פרושה לרגלייך כל סוף שבוע. אם לבחור את המקום, אז ברצלונה וגם הודו. עשיתי בה אמנם טיול של חמישה כוכבים, אבל פגשתי שם עולם קסום. עכשיו אני מכוונת לטיבט. קודם כל יש לי סקרנות מאוד גדולה. קראתי הרבה. אני מכירה את התרבות ואת פילוסופיית החיים שלהם והן מדברות אל נפשי. אולי בגלל שאני נוגעת כרגע בספרים שמחדדים לי את המקום הזה.
המלצה:
אני ממליצה על ספרו האחרון של חיים באר "אל מקום שהרוח הולך". זה ספר מדהים שמעלה שאלות נוקבות בלי פחד, גם על האדם והמהות שלו וגם על אספקטים דתיים וחילוניים. זה גם רומן וגם סיפור על התמודדות, ואני אוהבת את חיים באר ככותב. ספר עיון מומלץ הוא "סודותיו של מורה נבוכים" של מיכה גודמן שעוסק ברמב"ם. הוא מנתח את "מורה נבוכים" ומעלה שאלות שרלוונטיות גם היום.
גולשים המעוניינים להופיע במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל: [email protected]

עוד על עשייה ויצירה בגיל מבוגר:

נעים מאוד: גבריאלה לב

נעים מאוד: רחל הרמתי

נעים מאוד: גניה קדם

נעים מאוד: ישראלה בנין

נעים מאוד: מרדכי דרי