נשית וחושנית בכל גיל

צילומים: אבי קסב-טרונג 

מי שסובלת מ"חוסר פוטוגניות", כמוני, מכירה את המצוקה. בראי הכול בסדר, בתצלומים - זוועה. עיון בתצלומי נשים בירחוני אופנה או בכתבות מגזין מלבה עוד יותר את תחושת הקיפוח. שהרי ברור שלא רק יופי טבעי נדרש לתמונה מוצלחת, אלא גם מקצה שיפורים של איפור, שיער וסטיילינג לפני הצילום ופוטושופ לאחריו. בין לבין צריך צלם מיומן, שיידע להוציא את המיטב.

חלום הדוגמנות הכמוס (מאוד) שלי התממש השבוע, עם פתיחתו של סטודיו "לעינייך בלבד" לצילומי בודואר בקיסריה. "צילומי בודואר" ("שידת איפור" בצרפתית) הם צילומי נשים באווירת חדר מיטות. לא בהכרח חושפניות או נועזות, אך בהחלט כאלה המדגישות את הנשיות.

הז'אנר נולד במלחמת העולם הראשונה בצרפת. באותם ימים, כך מספרים, השתעשעו שתי נשים צרפתיות משועממות בצילומים הדדיים בתחתוניות ובתכשיטים סביב שולחן האיפור, שלחו את התמונות לבעלים שבחזית במעטפות חתומות בנשיקת אודם ויצרו אופנה. בשנים שאחר כך הוחרם התחום בגלל התנגדות הכנסייה, אך לאחרונה הוא חוזר. כסתם כיף, או כדרך להעצמה ולביטוי הנשיות.

נעמה אדלר-בלו (50), בעלת הסטודיו, התוודעה לנושא אחרי שהחלימה מסרטן. "כשחליתי אמרתי לעצמי, 'אולי אני עוד מעט איננה ואין לי מזכרת להשאיר לבנות שלי'. כשהכול היה מאחורי, החלטתי להצטלם כמו שצריך והמליצו לי על צילומי בודואר. הבנתי שאם עכשיו אני לא אפרגן לעצמי דבר כזה, זה כבר לא יקרה".

אחרי שצילומי הניסיון השביעו את רצוננו, אני עוברת לידיה האמונות של המאפרת והקוסמטיקאית לולה דאו, בת למשפחה של יוצאי צד"ל שחיה כבר 13 שנה בנהריה. לפני צילומי האמת, היא מאפרת את המצולמת בצורה שתחמיא לה דרך העדשה. עלי היא עובדת שעה ארוכה, ולבסוף ניבטת אלי מהמראה גרסה משודרגת עד לבלי הכר של עצמי.

בסטודיו אני מוותרת על הביגוד הסקסי ונשארת בג'ינס ובחולצה שבהם באתי, אבל הדוגמנית שבי יוצאת. אני יושבת וקמה, מסיטה שיער, מזיזה יד, חובשת כובע ברט צרפתי ומשלבת רגל, מביטה לפה ולשם, והמצלמה מתקתקת. החוויה חדשה מאוד ולא בלתי מהנה, והתוצאות נפלאות. כבר אני רצה להחליף תמונת פרופיל בפייסבוק.

עוד על צילום:

צילמתם תמונות? סדרו אותן באלבומים

תתחילו לצלם!

תמיד יש משהו ששווה צילום

לקהילת צילום: לחצו