ספרים, טלפונים טיפשים ותקליטי ויניל

כבר 600 שנים שאנחנו מסתמכים על ספרים כמקור מידע, פנאי ותרבות. במהלך הגל הטכנולוגי שחל בעשור הראשון של שנות ה-2000, הוטל צל כבד על המשך קיומם של ספרים בגרסה המודפסת: תחליפים דיגיטליים דוגמת קינדל וטאבלטים איימו להוציא את הספר המודפס לגמלאות.

למרבה ההפתעה, ובניגוד לשטף הטכנולוגי שפוקד אותנו, זה לא קרה. וויליאם לנגלי מעלה בטלגרף את הסברה שמדובר דווקא בתהליך הפוך – הנובע מכך שלספרים יש נשמה, וכך גם לתקליטי ויניל, לתמונות ממצלמות פולרואיד ולטכנולוגיות ותיקות נוספות שנמצאות בעיצומו של גל קאמבק.

לקריאה נוספת אתם מוזמנים לאתר מהות החיים

עלייה במכירות ספרים

סוג של ניתוק שקשה להשיג אחרת. ספרים. צילום: shutterstock

בתקופה האחרונה מדווחות רשתות ספרים בעולם על עלייה במכירות, ובמקביל מדווחות ספריות על עלייה בכמות המבקרים. הדרישה לספרים אלקטרוניים, לעומת זאת, כמעט נמחקה. לכאורה לספר אלקטרוני יש יתרונות משמעותיים. אבל יותר מכל, הוא שייך לזרם 'הנכון', הזרם הטכנולוגי ששוטף אותנו. למרות כל זאת (ואולי דווקא בגלל השיוך לזרם?), קהל הקוראים הבין זמן מה אחרי שנכנסו הספרים האלקטרוניים לחיינו, שלספר המודפס הישן והטוב אין תחליף.

זה עלול להישמע קלישאתי, אך המגע הישיר עם דפי הספר המודפס מנצח את היתרונות הפרקטיים של הספרים האלקטרוניים. משהו בחוויה של קריאת ספר מנתק אותנו מהעולם החיצוני ומחבר אותנו לעולם הפנימי שלנו, גדוש המחשבות וההגיגים. במובן מסוים, קריאה היא אחד הכלים היעילים לעצור את דהרת המציאות ולחוות משהו אחר. לכן, עבור אנשים רבים, השתלטות הטכנולוגיה גם על חלקה קטנה זו בחיינו הייתה יותר מדי. כלומר, שגרת היומיום היא סביבה רווית טכנולוגיה, וזה מצוין, אבל כשרוצים להתנתק לרגע מהשגרה, עדיף שלא לעשות גם את זה באמצעות טכנולוגיה.

יתרון נוסף של הספר המודפס הוא המוחשיות שלו. לטקסט שקוראים בקובץ אין ערך מיוחד. לספר שליווה אתכם בטיול הגדול, לעומת זאת, ובו ההקדשה מהאהוב, יש מטען רגשי גדול. הוא היה שם אתכם, התבלה בין אצבעותיכם והפך לחלק מהזיכרונות ומהזהות שלכם. העמידו מסדר זיהוי של ספרים ותנו לאדם לנסות לאתר את העותק שלו: כתם הקפה או הקילוף בפינת הכריכה כבר יסגירו את החשוד. מזה מורכבת הנשמה של הספר - מהמטען הרגשי ומהקשר האישי שנוצר בין האדם לבין החפץ.

מי מוותר על הטלפון החכם שלו?

פרטיות ושקט. צילום: shutterstock

תהליך זהה מתרחש גם עם טלפונים ניידים, ולראיה, מספר סלבריטאים, כמו סקרלט ג'והנסון, ריהאנה ואנה וינטור, נצפו עם מכשירים מהדור הישן. אין ספק שחלק מהטרנד נובע מרצון לפרטיות, אבל להרבה אנשים גם קוסם הרעיון של ניתוק ממרחב הסייבר של הסמארטפונים וחזרה לחיים האמיתיים.

תקליטי ויניל חוזרים לחיים

לא רק למשקיענים: תקליטים. צילום: shutterstock

גם תקליטי ויניל חוזרים כחלק מהמגמה, וכמו עם ספרים, גם להם מיוחסת "נשמה" שנעדרת מן הקובץ הדיגיטלי. החספוס של הצליל, העטיפות הססגוניות והנוכחות המרשימה מחזירות את התקליטים לאופנה. זהו המדיום הראשון שאפשר הפצה המונית של מוזיקה, ולכן הרבה אנשים רואים בתקליטים את החזרה למקורות. מצלמות פולרואיד הן דוגמה נוספת לטכנולוגיה שנדמה היה שנפלה אל תהום הנשייה אך הפכה לאחרונה למצרך מבוקש.

ד"ר מייק אוונס, פיזיקאי תיאורטי מאוניברסיטת לידס, מאמין כי הסיבה לתחיית הטכנולוגיות הוותיקות נעוצה בסקרנות של אנשים: "אנשים אוהבים לחוש כיצד הדברים סביבם פועלים", הוא מסביר. "טכנולוגיות מודרניות מתוכננות לא להסגיר את חוסר השלמות שקיים בפעולה שלהן. וזה חבל, כיוון שחוסר שלמות חשוב כדי לעזור לנו להבין את העולם".

במילים אחרות, הטכנולוגיות הוותיקות הן מוחשיות יותר ואנו, כיצורים שמתבססים על חמישה חושים (לפחות), מרגישים חיבור גדול יותר אליהן. ככל שיותר חושים מעורבים, החוויה שלנו עשירה יותר וזה, כנראה, מספיק חשוב לנו כדי שלא נמהר להשליך את העולם הפיזי לטובת המרחב הווירטואלי.

לכתבה המלאה באתר מהות החיים לחצו כאן

מתגעגעים לביטלס? גם אנחנו

שלושה ספרים לחופשה המושלמת

לשפר את תפקוד המוח באמצעות משחקים בסמארטפון

עיתון דבר: העיתון שהכתיב מחשבות למדינה שלמה