סרטון היום: טניס לבני 80+

פעם, לפני כארבעים שנה, הם היו מאות. טניסאים מלאי אנרגיה מכל רחבי הארץ שהספורט הלבן היה תחביב, שיגעון וסיבה למפגש חברתי. היום נותרו מכל המאות רק שלושה - כולם בני 80+, אבל האנרגיה עדיין במותניהם. והיות שהם רק שלושה - זה בדיוק כל מה שצריך כדי לחלק שלושה גביעים, אחד של זהב, אחד של כסף, ואחד של ארד. הם - שלמה בניטה (81), אלי אייל (84) ולי ("הילד") סילברמן (80). היות שהם נותרו בודדים בצמרת, החליטו גם לייסד את טורניר ה"מאסטרס של הבירה" (ירושלים), כשהם השחקנים, השופטים, הזוכים, וגם הצופים (חוץ משתי הנשים שמצטרפות אליהם בקביעות). מה שאומר שתמיד שניים משחקים והשלישי שופט. לא שהשחקנים מוכנים לקבל את דעתו של השופט, מה שהוביל בטורניר האחרון לכמעט פרישה של השופט.


"כל היתר נעלמו", אומר בהומור האופייני לו לי, "ככה שלפעמים צריך לחפור אותם כדי להביא אותם לטורניר". ובניטה מוסיף: "הבגיל שלנו קשה להבחין בין קו לחוץ", ואייל מסכם: "היות שאנחנו רק שלושה, סידרתי שגם השלישי מקבל גביע - כך שאני מתחיל לאוסף גביעים..." אבל ההומור לא תמיד תופס על משטח החימר, ואולי בגלל העיניים שמזייפות, או משום שהספורט הלבן הוא הדרך הטובה ביותר גם לפרוק עצבים, במערכה השנייה של המאסטרס הנוכחי השופט כמעט שמודיע על פרישה היות שהשחקן לא מוכן לקבל את מרותו. "מה, באתי לשבת על הספסל?" מתמרמר אייל, המתפקד במקרה הנוכחי כשופט. אבל לבסוף מושג שלום הבית, והמנצח (בניטה) מזמין את היתר - זאת אומרת השניים - לארוחת ניצחון. אולי משום שרגע קודם אייל הודיע: "אם לא תהיה פה ארוחה - אני שורף את המועדון!" וככה זה שנה אחרי שנה, למרות שהם מבטיחים כי בקרוב עתיד להתווסף "ילד" חדש למועדון, זאת אומרת עוד טניסאי שחצה את קו ה-80. יהיה עם מי לריב...


לצפייה בכתבה -
לחצו

---------------------------
ספורט 5 כתבתו של בן מיטלמן באדיבות אתר flix