עיסוק באמנות: הנאה גדולה והרבה יתרונות

מבין התמונות שתלויות על קירות ביתנו, הילדים הכי גאים באלה שצוירו על ידי סבתא שנקה בת ה-94. שנקה, בעברה מיקרוביולוגית שעסקה בחקר הסרטן, מעולם לא עסקה באמנות עד שפרשה מהעבודה. מאז הציור הוא אחד העיסוקים המהנים ביותר בעבורה, והתוצאות הן רישומים עדינים ויפים בצבעי פנדה ועיפרון, שמעידים על כישרון לא מבוטל ועל עין מצוינת. האם גם מי שלא נגע מאז ימי הגנון בעיפרון או בצבע שמן יכול להתחיל לעסוק באמנות בגיל מבוגר? רינה רווה, ציירת, מטפלת באמנות ומדריכה בחוגי ציור ב"מגדלי הים התיכון" בבת ים, אומרת שבהחלט כן. "ציור, בשונה מאמנויות אחרות", היא אומרת, "הוא דבר מאוד נגיש ופתוח לכולם. בעיקר היום, כשכל הסגנונות לגיטימיים, אדם יכול להתחבר לזה מהמקום שהוא נמצא, עם היכולת האישית וההבנה שלו. בתחומים אחרים של אמנות יש אולי מגבלות של החומר. קרמיקה או פיסול דורשים מאמץ פיזי. ציור זה המדיום הכי נוח. גם פיזית, כי הוא לא מצריך מאמץ, וגם מבחינת התוצאה. כל דבר שאדם עושה, יכול להתקבל ולהיות מוצלח". בחוגים שלה היא מלמדת רישום בעפרונות וציור בצבעי פסטל, שמן ואקריליק, וכל אחד מהמשתתפים יכול לבחור נושא אחר לציור, כשהעבודה היא אינדיווידואלית. "יש אנשים שחשוב להם מאוד התהליך, ויש כאלה שחשובה להם גם התוצאה. השילוב של השניים עושה את העבודה. כשיש תוצר, ההערכה העצמית גדלה, כי עשיתי משהו שאפשר לראות אותו. יש פה משהו שאני יכול להשאיר אחריי, וזה מביא גם להערכה של הסביבה".
- אפשר לגלות גם כישרונות של ממש בגילים האלה?
"בהחלט. יכול להיות אדם מוכשר באמנות, שבמהלך חייו נאלץ לעשות בחירות מסיבות כלכליות. גם אם הייתה לו נטייה לאמנות, הוא זנח אותה, כי אמנות לא נשמעת כמו משהו שאפשר להתפרנס ממנו, וחיפש מקצוע מכניס יותר. ואז, בגיל מבוגר, זה פשוט פורץ.


"יש אנשים שרצו לצייר במהלך חייהם, אבל לא העזו מחשש שהם לא מספיק טובים. בגיל צעיר, כל הילדים מציירים. אף אחד לא חושב שהוא לא מוכשר לזה, אבל עם השנים הביקורת העצמית מתפתחת. אתה מגלה שאחרים אולי עושים את זה יותר טוב ממך, ואז אתה מעדיף לא לעשות את זה בכלל. היום כל הטכניקות פתוחות. אם זה סגנון נאיבי, מופשט או ריאליסטי, הכול מתקבל וכל אחד יכול למצוא את עצמו. "את השאלה האם זו אמנות טובה, נשאיר למבקרי האמנות. מה שחשוב לנו הוא, שהאדם נהנה לצייר. אם הוא מרוצה מהתוצאה, מה טוב. לא אכפת לי אם זה אסתטי או לא. גם האסתטיקה היום היא לא עניין חשוב באמנות".
- יש אנשים שגם בגיל הזה עדיין נרתעים מציור מחשש שהם לא מספיק טובים?
"נתקלתי בלא מעט שנרתעים, כי הביקורת העצמית שלהם לא מאפשרת להם לנסות. אם הם ציירו ויצא להם 'ציור של ילדים', הם מעדיפים להפסיק. הם לא לוקחים בחשבון שציור הוא שפה ותמיד צריך להתחיל מה-א"ב. הם מצפים שכבר בשיעור הראשון יהיה משהו שאפשר להציג, ואם זה לא יוצא, הם מרימים ידיים". בחוגי הציור בבית הדיור המוגן, מציירים הכול. "אני נותנת להם לבחור את הנושא בעזרת גלויות או רעיונות, וכל מה שהם בוחרים, אפשרי. בניגוד לחיים עצמם, בציור אפשר לעשות הכול. בחוץ אנחנו לא יוצאים לצייר, כי זה לא כל כך נוח בגיל הזה, אבל התמונות שאני מביאה מכניסות את הטבע פנימה. גם במודלים אנושיים או דוממים אנחנו לא משתמשים, בגלל בעיות הראייה שיש לחלק מהמשתתפים. אי אפשר לשים משהו באמצע החדר, כי לא כולם יראו אותו מרחוק, וגם הקצב של כל אחד שונה". במקביל לעיסוק בציור עצמו, רווה מעבירה הרצאות בתולדות האמנות. "חשוב לי שהם יבינו שגם הציירים הגדולים התחבטו באותן בעיות שהם מתחבטים בהן. גם להם היו קשיים פיזיים, ולמרות זאת הם המשיכו לצייר, גם בגיל השלישי".


מדי פעם נערכת תערוכת ציורים של דיירי הבית ואז אפשר להתגאות בתוצרים. אבל מעבר להם, רווה מדגישה, לציור יש גם ערך פסיכולוגי רב. "הציור נותן סיפוק, מעלה את ההערכה העצמית וההגדרה העצמית, כי אם פעם מישהו היה מספר שהוא מהנדס, היום הוא יכול להגדיר את עצמו כצייר ולהרגיש שעדיין יש לו מה להציע. "הציור הוא גם דרך נפלאה להביע רגשות. הוא מרגיע. כשאנשים מציירים הם שוכחים מהכאבים. הזמן עובר מהר, זה כמו תרופת הרגעה. זה גם משפר מאוד את המוטוריקה העדינה, את הקשר עין-יד, את הראייה. מי שמצייר לומד להבחין בפרטים ובניואנסים סביבו, בהבדלי גוונים. זה עובד גם על ההיבט הקוגניטיבי, כי זה דורש ריכוז ותרגום של מה שרואים לדו-ממד. "מכיוון שכל אחד עובד על משהו אחר, אין היבט של תחרותיות, שלא מועילה לאף אחד. יש לעיסוק המשותף בציור גם חשיבות חברתית. נרקמים קשרי ידידות בין המשתתפים, יש דאגה הדדית, מחמיאים ומפרגנים ועוזרים זה לזה".
עוד על תחביבים:

לימודים בגיל מבוגר: אין סוף אפשרויות

חדש במוטק'ה: פורום ברידג'

גולשים ברשת, מתחברים לעולם

גידול צמחי בית: מדריך

בונסאי - האומנות שבין האדם לטבע

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום פנאי ואיכות חיים