מחוקרת משטרה למלכת השוקולד

לעירית ברנשטיין, 62, יש תנור על האוטו. כן, קראתם נכון. ברנשטיין, מנחת סדנאות שוקולד, הגיעה לפני כמה שנים לבית בחיפה, ולדבריה, "הבעל הסביר לי איך להחזיק את דלת התנור בכף של תרווד. באותו יום החלטתי שאני לא סומכת יותר על תנורים של אחרים אלא רק על עצמי, קונה תנור ומביאה אותו איתי לסדנאות". וכך, מדי יום (בימים כתיקונם כמובן ולא בימי קורונה) היא סוחבת על העגלה את התנור, פלטה חשמלית, 2 צידניות, 3 שקי ציוד ושק של שוקולד טרי. וכל זה כדי שמשתתפי הסדנאות יוכלו ליהנות מסופלה שוקולד פריך, עוגיות שוקולד מתפצפצות בפה ועוד.

מעניין להתבונן באישה הנמרצת, הססגונית והמצחיקה ולהבין שהיא תמיד הייתה כזאת, רק במקצועות שונים לגמרי. "בגיל 40 התעוררתי ובדקתי מה אוכל לעשות בשארית חיי, אבל עד אז הייתי חוקרת במשטרה והתמחיתי בתחומים של ביטחון המדינה ומרמה".

איך הגעת לשוקולד?

"גרתי עם בעלי דאז ביישוב עלי בשומרון, והיינו מזמינים את כל החברים מכל הארץ לביתנו. בעלי היה מכין 'על האש' ואני אחראית על הקינוחים, ואז פתאום פרצה האינתיפאדה של שנת 2000 ואף אחד לא הגיע אלינו יותר. אז החלטתי להפוך את התחביב למקצוע. קיבלתי הסבת מקצוע דרך שירות התעסוקה והייתי שנה שלמה על הקו ירושלים-שומרון, כי למדתי במכללת הדסה לימודי קונדיטאות. קיבלתי תעודה והספקתי לעשת סטאז' אצל השף חיים כהן במסעדת 'קרן', ואחר כך בקונדיטוריה משפחתית בפתח תקווה. בזכות הלוואה שקיבלתי מהחטיבה להתיישבות בסוכנות פתחתי את העסק הראשון שלי: קונדיטוריה במרכז המסחרי של היישוב שבו גרתי, שהיו בו קופת חולים ועוד שתי חנויות".

7 שנים היא החזיקה בבעלותה את הקונדיטוריה המקומית, אבל לא ממש הרוויחה ממנה כסף. "פתחתי וחיכיתי שהעם יבוא והוא בא, אבל ממש לאט ולא מספק, כי ביישוב גרות משפחות גדולות, ברוכות ילדים ואין תקציב לקונדיטוריה. אפיתי בורקסים וקרואסונים, חלות לשבת, מבחר לחמים עם אגוזים וצימוקים, עוגות פסים וטורטים, סופגניות ועוד ועוד. עבדתי בטירוף אבל היו הרבה חיילים שהיו מקבלים את כל השאריות, עוגות שלמות".

"בגיל 52 התחלתי הכל מהתחלה"

"התגרשתי כי זה בדרך כלל מה שקורה כשאישה מתחילה להתפרסם ובעלה לא צועד איתה". ברנשטיין, צילום: רפאל בן משה

מה החזיק אותך אם לא הכסף?

"החלום. בשנים האלה בקושי הרווחתי ויום אחד דפקתי את האוטו של מפקד שכם, ואז אנחנו עומדים להחליף פרטים והוא שואל מאיפה אני, ואני עונה לו, ואז הוא אומר: 'אה, את הקונדיטוריה מעלי! אני יודע שאת מורידה הרבה עוגות לפעמים אפילו חמות לחיילים. אז טוב, לא משנה'. עד היום לא קיבלתי את התביעה. יום אחד קיבלתי פנייה לעשות אירוע מתוק והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. הדבר הכי טוב שיצא מ-7 השנים האלה הוא שבזכות העסק התחלתי את סדנאות השוקולד".

הסדנאות הפכו, לדבריה, להצלחה מיידית, וההצלחה גם עלתה לה בנישואיה. "עזבתי את הבית ועברתי לגור באריאל", היא מספרת. "התגרשנו כי זה בדרך כלל מה שקורה כשאישה מתחילה להתפרסם ובעלה לא צועד איתה יד ביד, הוא נשאר מאחור. כשעזבתי את הבית הייתי בפשיטת רגל, לא היה לי מה לאכול כי הוא החליט שהבנק מתנכל לנו ופתח חשבון אחר, בעיר אחרת, והשאיר אותי להתמודד עם הלוואות בחשבון אישי וחשבון עסקי. לא הצלחתי לעמוד בתשלומים החודשיים של פשיטת הרגל, אפילו עורך הדין תבע אותי, היו ימים קשים מאוד. אחר כך מכרנו את הבית ושילמתי את כל החובות והיום אין בן אדם שאני חייבת לו כסף".

איך החזקת מעמד באותם ימים קשים?

"כל הזמן שיננתי לעצמי שאפשר לקחת ממני הכל, את הבית, את הרכוש, אבל אי אפשר לקחת את מה שיש לי בקצות האצבעות, בלב ובראש. הייתי אז בת 52 ופשוט התחלתי הכל מההתחלה. היום אני מפורסמת בארץ בזכות עצמי ובזכות מה שאני נותנת לעולם וליקום".

אל הבית ששכרה באריאל עברה עם בת אחת מתוך שלושת ילדיה. "רק היא, שהייתה אז בצבא, עברה איתי", היא אומרת, ולראשונה בשיחה קולה העליז שקט ומלא צער. "היום קוראים לזה ניכור הורי. היו שנים נוראיות, עבדתי מאוד קשה כדי להחזיר את הילדים לחיי. חיזרתי אחריהם ולפני 4 שנים, אחרי סבל מר של שש שנים, הצלחתי להחזיר אותם לחיי והיום הבנות אפילו עובדות איתי. ביקשתי עזרה והן ראו שאני עובדת מאוד קשה ונרתמו. כל השנים חשבתי איך הילדים שלי ייצאו אחרי שראו אמא נמלה שכל הזמן עמלה, ואבא שכל הזמן צופה בטלוויזיה".

ומה קרה בסוף?

"הילדים שלי הם נמלים, הפנימו את מה שראו בבית. ילדים נהדרים יש לי. אני מאמינה שצריך לתת לילדים מה שהם צריכים, לתת להם לעשות טעויות ולתקן בעצמם. המוטו שלי הוא לא להפריע, להיות הגב ולתת הכוונה".

"שוקולד הוא הממתק האולטימטיבי"

"אני אינטואיטיבית, משתמשת בכישורים שלי כחוקרת ובודקת מה יתאים למשתתפי האירוע". בסדנה, צילום: רפאל בן משה

הילדים שלך אוהבים מתוק?

"כששחר התינוק שלי שהוא היום בן 24 היה קטן, והייתה לי קונדיטוריה, הוא שאל 'מה יצא חם מהתנור?' ואמרתי לו 'הנה, יש כאן רוגלעך שהוצאתי קודם'. הוא נגע ואמר 'לא משנה', כי זה לא היה חם. אם תשאלי את הבנות שלי, בנות 31 ו-27, אם הן יכולות להסתכל על שוקולד התשובה היא לא".

לראיין את ברנשטיין זה כמו לשחק בלונה פארק. היא קופצת מנושא לנושא, מסיפור לסיפור, לא תמיד יש קשר בין הדברים. "הפרעת הקשב שלי היא מתנה", היא אומרת בגילוי לב. "היא גם מאוד עוזרת לי בסדנאות כי אני יכולה לטפל במקביל בכמה אנשים, כל אחד עם הסיפור שלו".

ברנשטיין היא יותר ממנחת סדנאות שוקולד. "אני כל הזמן לומדת. אני יועצת זוגית ומגשרת אבל קודם יועצת לכלכלת המשפחה. למדתי את התחום והבנתי בגיל חמישים, אחרי השיעור השלישי, שהמצב הכלכלי משקף את המצב הזוגי. הבנתי שהבית שלי לא טוב לי והתחלתי את התהליך שבסופו עזבתי את הבית ואת הזוגיות".

ובזמן שהזוגיות התפרקה והמצב הכלכלי היה בכי רע, בגזרת השוקולד היה מתוק: "עבדתי בכל מקום בארץ - בנקים, בסיסי צה"ל. חרשתי את הארץ לאורכה ולרוחבה עם סדנאות שוקולד. מה שאני עושה דרך השוקולד הוא לדבר את החיים. אני מטפלת באנשים, כי השוקולד הוא הממתק האולטימטיבי, הוא ילדותי וגורם לכולם להתנהג כמו בני 12, אבל הוא גם מאוד סקסי, עם הריח שגורם לכולנו להתעלף, הטקסטורה, העומק".

לדבריה כל סדנה היא משהו אחר. "אני אינטואיטיבית, מתקשרת, משתמשת בכישורים שלי כחוקרת וכך אני בודקת מה יתאים למשתתפי האירוע. בגלל שאני יועצת זוגית ומגשרת אני מכירה גם שיטות לקרב את המשתתפים ולגרום להם להיפתח. אני מקפידה על הקשבה פעילה. שואלת שאלה ואז שותקת, מחכה לתשובה עד שהיא מגיעה".

מה קורה בסדנאות עצמן?

"אם זאת מסיבת רווקות אני יכולה להגיע עם המשתתפות לאינטימיות ולשאול שאלות אישיות מאוד, כמו למה את בעצם מתחתנת איתו. המשתתפות עוברות סדנה של דינמיקה קבוצתית כי הן מתחילות בהיכרות, מספרות מאיפה הן מכירות את הכלה ואני שואלת שאלות חטטניות כי אני פולניה.

"כשבאים זוגות לסדנאות הרבה פעמים אחד לא ממש רוצה לשתף פעולה. אז אני מזמינה לערוך שולחן ביחד ולהכין ארוחה קלה בזמן שהשוקולד בתנור, ואז כשיושבים ואוכלים כבר יש אינטימיות ואפשר לדבר על החיים: מתי הנסיך הפך לצפרדע והנסיכה למכשפה".

ובגלל שברנשטיין היא רבת פעלים, הסדנה שלה מגיעה גם למקומות עבודה: "אני נותנת למשתתפים שוקולד מותך וסוכריות צבעוניות וכל אחד צריך לפתוח את המוח ולצייר ציור שיש לו משמעות שקשורה לעבודה, ומשם מתחיל הייעוץ הארגוני".

יש מתכונים קבועים שתמיד פופולריים?

"בטח. יש עוגיות תפוחות ומתוקות שבירושלים קוראים להן רעידת אדמה, בחיפאית שוקולד סלעים ובתל אביב מושלגות או מתפוצצות בפה. כל פעם כשיוצאת הנגלה הראשונה מהתנור כולם רוצים לעשות מהר עוד ולקחת הביתה. יש גם פרליני שוקולד מעוצבים וסופלה וולקנו – עוגת שוקולד חמה אישית".

אז איך אפשר לסיים כתבה כזו בלי מתכון?

וולקנו – סופלה שוקולד

סופלה שוקולד בתנור. צילום: רפאל בן משה

מצרכים:

400 גרם שוקולד + 100 גרם חמאה: להתיך ביחד

8 ביצים

100 גרם סוכר

1 כף קמח (20 גרם) מנופה (לא קמח תופח)

ההכנה:

1. לאחד את השוקולד שאותו המסנו עם החמאה, יחד עם החלמונים והסוכר.

2. להוסיף בהדרגה את החלבונים ולבסוף את הקמח.

3. כשהתערובת מוכנה, לצקת לקוקוטים (קעריות נייר) עד כדי 3/4 גובה.

4. להכניס לכל אחד מהקוקטים כפתור או קוביית שוקולד ולאפות 8 עד 10 דקות.

מלכת המטבח: החיים החדשים של אהובה אלפרון

אוכל גורמה בחמש דקות

בגיל 55 הגשים חלום ופתח מסעדה עם הבן

ממנהלת לשכת סמנכ"ל לבלוגרית אפייה מוצלחת